טור ברקת/תפה
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תפ"ה - דין מי שנשבע שלא לאכול מצה - ובו סעיף אחד
- אמר שבועה שלא אוכל מצה סתם - אסור לאכול מצה בליל פסח. אמר שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח - לוקה ואוכל מצה בליל פסח.
- סימן תפ"ו - שיעור כזית - ובו סעיף אחד
- שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה.
טור ברקת[עריכה]
איתא בזוהר פרשת יתרו דף צ"א (ח"ב צא, א) וזה לשונו: "פקודא לאומאה בשמיה באורח קשוט. ומאן דאומי שבועה הוא כליל גרמיה באינון ז' דרגין עילאין דשמא דקב"ה אתכליל בהו. והא שיתא אינון? איהו בר נש דאומי אומאה דקשוט כליל גרמיה בהו והוא שביעאה לקיימא שמא קדישא בדוכתיה. ועל דא כתיב ובשמו תשבע. ומאן דאומי אומאה לשקרא ולמגנא - גרים לההוא אתר דלא יתקיים בדוכתיה וכו' שבועה לקיימא דרגא דלתתא רזא דשמא קדישא וכו'".
הנה נלמד מזה המאמר כי כאשר נשבע שלא לאכול מצה סתם - אז הוא מצוה לקיים השבועה ולכן אסור לאכול מצה בליל פסח. אמנם "אם אמר שבועה שלא לאכול מצה בליל פסח" - הרי זה נשבע להרע לבטל את המצוה ולכן "לוקה" משום שבועת שוא "ואוכל מצה בליל פסח" שהוא מצות עשה מן התורה.
ויובן מדקדוק הלשון מ"ש "דאומי אומאה לשקרא ולמגנא" כי מלת "למגנא" הוא זה שנשבע על דבר שאין יכול לקיימו שהרי הוא מושבע מסיני לקיים המצות, ולכן לוקה ואוכל כאמור. [1]
- ^ לא מופיע בדפוס המשך פירוש עבור סימן תפ"ו - ויקיעורך