טור ברקת/תפג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שולחן ערוך[עריכה]

(שולחן ערוך אורח חיים, תפג)
סימן תפ"ג - מי שאין לו יין - ובו סעיף אחד
  • מי שאין לו יין בליל פסח מקדש על הפת שמברך עליו "המוציא" ובוצע. ומניח ידיו עליו עד שגומר הקידוש ומברך "על אכילת מצה" ואוכל. ואחר כך אוכל שאר ירקות ומסלק השולחן ואומר "מה נשתנה" וכל ההגדה עד גאל ישראל. ומברך על המרור ואוכל. ואחר כך כורך מצה ומרור ואוכל.

טור ברקת[עריכה]

התקנה זו היא מוכרחת בעצמה מאחר שאין לו יין כלל לכן מקדש על הפת כדרך שמקדש ליל שבת על הפת בזמן שאין לו יין לקידוש. ואמנם אם נמצא שם שום משקה זולת היין - מאחר שהוא חמר מדינה ראוי לברך עליו. ואמנם אין מועיל במקום היין לעורר כן למעלה לפי כי כל דבר ודבר הוא מעורר השורש שלו, ולא יספיק הכונה לעורר אל שורש זולתו. ולכן ראוי לחזר אחר יין על כל פנים היכא דאיפשר, ולא יסמוך על דבר זולתו כנזכר.

וכאשר איפשר לו על ידי יין אז יעשה כסדר הזה ולא יפחות מהדברים האחרים כל אחד במקומו, לפי כי כל דבר מאלו עושה רושם למעלה ומה גם בנפש אדם כאשר נתבאר באורך. ודבר פשוט הוא כי כל מעשה המצות הוא עושה רושם בעצם אדם שלכן נוסח הברכה תיקנו חז"ל "אשר קדשנו במצותיו" כנ"ל.