טור ברקת/תעט
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תע"ט - ברכת המזון על כוס שלישי - ובו סעיף אחד
- אחר כך מוזגין כוס שלישי ומברך עליו ברכת המזון ובורא פרי הגפן. ושותהו בהיסבה. ולא יברך אחריו. ולא ישתה יין בינו לכוס רביעי.
טור ברקת[עריכה]
הנה ביארנו למעלה ענין הכוסות שאנו שותין לילה זו, כי הדוגמא להם הוא רמז לארבע גאולות של ישראל וגם רומזים לארבע כוסות התרעלה שעתיד להשקות הקב"ה לעע"ז כמו שאמרו חז"ל. ולכן על כוס שלישי מברך ברכת המזון מפני שהרמז של כוס זה הוא גלות שלישי של יון. ולכן "מברך עליו" כי לאו דווקא על הגאולה הוא מברך אלא מפני כי בזמן של מלכות יון היה ההיכל בנוי והיו מקריבין קרבנות כמ"ש חז"ל "יונתי" כיון שהיה המזבח בנוי ומקריבין עליו תורים ובני יונה. ולכן בא בזה ברכת המזון זכר למה שנתבאר למעלה כי ענין של אפיקומין הוא זכר לאותה סעודה שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים לעתיד, ולכן אחר הסעודה נותנים הכוס לאברהם לברך וכו'.
ולכן נמי בא בזה הברכה באחרונה והוא על ידי כוס של יין. אמנם "לא יברך אחר כוס זה" מפני כי צריך להמשיך הארה ושפע ממנו לצורך כוס רביעי כדלקמן. וכבר נתבאר כי כן צריך לכוין כאשר מברך על כוס זה לפטור כוס רביעי. "ולא ישתה יין בינו לכוס רביעי" לפי שאין ראוי להפסיק ביניהם כי הנה נתבאר כי ארבע כוסות אלו הם הרמז בשם הויה כי בו סוד הגאולה. ולכן היו ארבע גאולות כנגד ארבע אותיות שבשם. גם בהם נפרע מהקליפה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים וזה לשונו: "פקודא דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בסקילה וכו' למאן? לסמאל וכו' הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי". הנה על אדום תרד י' רישא דחרבא, ה' ה' תרין פיפיות דילה, ו' גופא דחרבא. הנה נתבאר כי גם בכוסות אלו יש רמז לפורענות שעתיד לבא על עכו"ם כנ"ל. ולכן מ"מ אין ראוי להפסיק בין הכוסות הללו כדי שלא יפסק מהם הפורענות, שלכן תכף מתחילין "שפוך חמתך על הגוים וכו'". והעיקר לפי שהם כנגד חתן וכלה כנ"ל. ולכן אסור להפסיק ביניהם כלל.