טור ברקת/תפ
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן ת"פ - סדר כוס רביעי - ובו סעיף אחד
- וכוס רביעי מתחיל לא לנו וגומר עליו את ההלל. ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל הגדול שהוא מהודו לה' עד "על נהרות בבל" שהם כ"ו "כי לעולם חסדו". ואחר כך אומר נשמת כל חי וישתבח עד "מעולם ועד עולם אתה אל". ואז יאמר "יהללוך" עד "מלך מהולל בתשבחות" ושותיהו בהסיבה בלא ברכה תחילה. ומברך אחריו על הגפן. ואם שותהו בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה. ומברך לפניו בורא פרי הגפן לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד.
טור ברקת[עריכה]
הנה כבר נתבאר למעלה שמתחיל ואומר "שפוך חמתך וכו'", ואחר כך אומר "לא לנו". והענין הוא מה שאמרו חז"ל שמדבר בענין גוג ומגוג. ואנו אומרים כי "לא לנו" יעשה הקב"ה אלא לתת כבוד לשמו כמו שאמר הכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וכו'".
"ואחר כך אומר הלל הגדול" כי כמו שמתחילה ברא הקב"ה העולם בחסד וזן אותם כ"ו דורות שלא היו ראוים, וכל זה בעבור ישראל שעתידים לקבל התורה. ומה גם עתה שראוי לעשות לנו ניסים שהרי נמצא בנו תורה ומצות. ולפי שהוא בחר בנו נמצא שחוזר לו הכבוד.
"ואחר כך אומר נשמת כל חי" והעיקר בכל דברי השבחים אלו לרמוז לתכלית השלימות אשר נמצא בלילה זה לכל איש ישראל בערך יום השבת כשאומרים יש' נשמת כל חי כמו שמבואר בזוהר פרשת תרומה. ומה גם למעלה ניתוסף שלימות בלילה זה כנ"ל כמו שניתוסף למעלה בחינת רוח ונשמה בגאולת מצרים שלכן היתה הגאולה כך ניתוסף ליל פסח בכל שנה. ולכן ניתוסף לכל איש הישראלי. ולכן גאולה תהיה לנשמתו על ידי כל המעשים אלו שנאמר "לאמר לאסירים צאו" כנ"ל. והוא גם כן הוראת על מה שעתיד להיות.
ולכן מסיים בה הכי "יהללוך ה' כל מעשיך" שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה'". ולכן חותם "מלך מהולל בתשבחות". "ושותה כוס זה בהסיבה" כי כן ישראל מסובים לפני הקב"ה בגן עדן כנ"ל.
"ולא יברך בתחילה" כי הנה נתבאר שצריך לכוין בכוס ג' להיות פטור כוס רביעי. ויש רמז בדבר דמאחר שנתבאר כי בזה רמז לפורענות שעתיד לבא על גוג ומגוג, ואמרו חז"ל "אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים". "ואם שתה בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת" להורות כי גאולה זו אין אחריה שעבוד. ולכן צריך לברך מפני שהסיח דעתו מלשתות עוד ובנראה שלא היה בדעתו לענין זה.
ואמנם "מברך אחר כך על הגפן" - דאילו בכל הכוסות אלו אין לברך אחריהם מפני כי סוף אף כי היין בוגד ואבד כמה דורות מזמן אדם הראשון ונח וכו'. אמנם לעתיד לא יהיה עוד תקלה ממנו - שלכן משתנה שמו שנאמר "יטפו ההרים עסיס". ולכן ראוי לברך אחריו כי זה הוא בסוד "יין המשומר בענביו" המשמח אלהים ואנשים.