טור ברקת/תעח
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תע"ח - שלא לאכול אחר אכילת אפיקומין - ובו ב' סעיפים
- אחר אפיקומין אין לאכול שום דבר.
- מי שישן בתוך הסעודה והקיץ - אינו חוזר לאכול. בני חבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרים ואוכלים. נרדמו כולם וניעורו - לא יאכלו. נתנמנמו כולם - יאכלו.
טור ברקת[עריכה]
מאחר אשר הנחנו כי אכילת אפיקומין הוא יורה על ענין הסעודה אשר יעשה הקב"ה לצדיקים לעתיד, ולכן אין ראוי לאכול אחר אפיקומין כלום מפני כי אחר הסעודה זו בא שכר עולם הבא, וכבר אמרו חז"ל "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה". ולכן אין ראוי לאכול שום דבר. אבל לשתות מים מותר. דאף על גב שאמרו חז"ל "אין בו אכילה ושתיה" - היינו שתיית יין שכן נאמר "אכלו רעים שתו ושכרו דודים". וזה כבר נתקיים בשתיית הכוסות. אמנם לענין שתיית מים מצינו כינוי להקב"ה שאמר "אותי עזבו מקור מים חיים". ולכן מותר כל מדי שהוא בדרך שתיית המים.
"מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול וכו'" - הנה חז"ל הגידו כי השינה אחד מששים במיתה. וכבר נתבאר כי אחר התחייה נכנסים בתענוג עולם הבא, ואין שם אכילה. ולכן גם בזה הגשמי - כיון שישן והקיץ אינו חוזר לאכול. ואף על גב דקיימא לן כי אחר התחיה עולם כמנהגו נוהג, רק כי אין עוד מיתה שנאמר "בלע המצות לחנצח", לא תקשי לך האי, מפני כי תחייה אחרת יש לבסוף כדאיתא בזוהר פרשת לך לך.
ולכן נמצא חילוק בענין השינה. "בני חבורה שישנו מקצתן וכו'" - הנה יש הפרש בשני פנים. האחד הוא כי פרש בין כולם למקצתן. וחילוק שני בין נרדמו או נתנמנמו. כי הנה כאשר קצת מהחבורה ישנו ולא כולם - אז הוא מורה על זמן התחייה הראשונה. ושם נאמר "ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם וכו'". ולכן אף על פי שישנו וחזרו ונעורו - חוזרים ואוכלים לפי כי כן נמי אחר התחיה נמצא אכילה ושתיה כאמור. ולכן "אם נרדמו כולם" ונעורו - לא יאכלו - מפני כי שינה זו מורה על התחייה האחרונה כי כאשר יעורו משנתם וחיים נכנסים לעולם הבא. ואין שם עוד אכילה. ולכן גם כן בזה לא יאכלו.
אמנם "אם נתנמנמו כולם" שמורה על תחייה ראשונה, ולפי שהם צדיקים נקרא המיתה להם 'נתנמנמו' להורות כי אין שולט בהם מיתה. ולכן "יאכלו" לפי כי כן נמי באותו זמן יש אכילה ושתיה כאמור.