טור אורח חיים תרסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרסט | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

ליל תשיעי, מתפללין כמו בליל שלפניו. ומקדשין ואומרים זמן.

ולמחר מתפללין כמו ביום שלפניו. ומוציאין ג' ספרים, וקורין בא' וזאת הברכה, והמפטיר קורא בשני כמו אתמול, ומפטיר במלכים ויעמוד שלמה לפני ה'[1], ובירושלים[2] יש שמפטירין ויהי אחרי מות משה, והכי מנהגינו. ובשלישי מתחיל בראשית. וקורין אותו "שמחת תורה" לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה. ורגילין להתחיל מיד בראשית, כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד.

ומרבין בפיוטים כמו "אשר בגלל אבות". ויש מקומות שמוציאין כל הספרים ואומרים על כל אחד ואחד פיוט, כל מקום לפי מנהגו. ונוהגין באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדבות וקוראין לכל מרעיהן ועושין משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה ולהתחלתה.

ולמוצאי יום טוב מבדילין בתפילה, וכן על הכוס, כדרך שמבדילין במוצאי שבת, אלא שאין מברכין על הנר ולא על הבשמים.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ליל תשיעי מתפללין כמו בלילה שלפניו וכו' כל זה פשוט:

ומ"ש וקורין בא' וזאת הברכה וכן מ"ש ומפטיר ויעמוד שלמה פשוט בפרק בני העיר (שם:

ונוהגים באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדרים וקוראים לכל מרעיהם ועושין משתה ושמחה וי"ט לסיומה של תורה כ"כ בהג"א פ' לולב וערבה בשם א"ז. ומצאתי עיקרו של מנהג במדרש בתחלת שיר השירים ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' וכו' ויעש משתה לכל עבדיו אמר רבי יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה:

ולמוצאי י"ט מבדילין בתפלה וכן על הכוס כדרך שמבדילין במ"ש אלא שאין מברכין על הנר ולא על הבשמים כבר נתבאר בסימן תצ"א:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

( אין )

דרכי משה[עריכה]

(א) במנהגים ומפקינן בלילה כל הס"ת שבארון וש"צ אומר אנא ה' וכו' אלהי הרוחות כו' ומסבבין המגדל שבב"ח והעם הולכין אחר הס"ת ואז גוללין ומחפשין בזאת הברכה בס"ת ראשונה ובשנייה בראשית ובג' וביום השמיני בפרשת פנחס ומזמרין זמירות ואח"כ עומדין עם הס"ת והש"ץ אומר התקבצו מלאכים כו' והמנהג אינו כן עכשיו אלא קורין כל הנדרים שבתורה בליל שמחת תורה וקונין הנדרים ונותנין למי שקונה מי שבירך אחר שעלה לס"ת:

(ב) ובמנהגים וחוזר למעלה ומרבה בפרשיות כרי לקרות הרבה לכבוד תורה קורין כל הנערים ביחד וקורין להן נדר המלאך הגואל גו' וקורין חתן תורה כו' ואח"כ חתן בראשית כו' וכהן או לוי יכול לקנותו וע"ל סימן קל"ב ומ"ש וחוזרין למעלה ומרבין בפרשיות כ"ה המנהג וכ"כ ריב"ש בתשובה סימן פ"ד ואין איסור בזה משום ברכה לבטלה דלא כרבי אפרים שכתב המרדכי פרק בני עיר בשמו דאסור בזה וע"ל דינים אלו בהלכות קריאת ס"ת כתב המרדכי פ"ק דף צ"ב ע"א דח' פסוקים אחרונים שבתורה תלמיד חכם צריך לקרותן ואינן נוהגין כן אלא נוהגין שאף הנערים עולים לסיום התורה וקורין אותו העולם חתן תורה ואפשר דבזמן הזה דהחזן קורא הכל אין לחוש מי העולה מאחר שאינו קורא רק החזן וכ"ש דשאר הפוסקים לית להו כדברי המרדכי כמו שנתבאר סימן תכ"ח לעיל מצאתי כתוב בשאין להקהל אלא ב' ס"ת קורין בראשון וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה וכן בכ"מ שזקוק לג' ספר תורות ואין להם רק ב' עושין כסדר הזה:

(ג) כתב מהרי"ק שורש כ"ו בשם תשובת הגאונים דביום שמחת תורה נוהגין לרקוד אפילו זקנים בשעה שאומרים קלוסים לס"ת אע"פ שאין מרקדין בי"ט משום כבוד התורה נהגו היתר עכ"ל וכתב מהרי"ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכות ומבערים אותם בשמחת תורה ונותנים טעם להיתר זה אבל אבא מורי ז"ל כשהייתי נער מוחה בידי מלסתור בי"ט עכ"ל:


  1. ^ לפנינו לפני מזבח ה'.
  2. ^ יתכן שתיבה זו שייכת למשפט הקודם, ויעמוד שלמה לפני ה' בירושלים. אלא שאין זה כך לפנינו. יתכן גם שצ"ל ובירושלמי יש שמפטירין.