טור אורח חיים תעד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תעד | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

ושותה כוס שני.

וכתב רב אלפס שצריך לברך בורא פרי הגפן, וכן כתב רב נטרונאי ורב עמרם והרמב"ם ז"ל ואבי העזרי. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל, אלא אין צריך לברך בורא פרי הגפן אלא על כוס ראשון שהוא של קידוש, ועל השלישי שהוא של ברכת המזון, אבל על השני ועל הרביעי אין צריך לברך, וכן כתב רב כהן צדק.

ולענין ברכה אחרונה, כתב רב אלפס שצריך לברך אחר השני ואחר הרביעי. והקשו לדבריו, למה יברך אחר השני, והלוא הסעודה לפניו והוא פוטר היין שבתוך הסעודה, ואם כן האיך יברך אחריו. ואבי העזרי כתב שיש לברך אחר ראשון ואחר שלישי ורביעי. ורבינו חננאל כתב: כוס של קידוש ושלפני ברכת המזון, כיון שיש לו כוס לברך עליו ברכת המזון, אין לברך עליהם על הגפן, אבל כוסות אחרונות, על כל אחד יש לברך עליו על הגפן. ורב שרירא ורב האי כתבו שצריך לברך לפני כל אחד ואחד, אבל ברכה אחרונה לא, שאין לברך אלא אחר אחרון. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל הסכים לדבריהם בברכה אחרונה, שאין לברך אלא אחר אחרון, וכן כתב הרב רבי יונה :

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ושותה כוס שני וכתב רי"ף שצריך לברך בפה"ג כ"כ בפרק ע"פ וטעמו משום דד' כוסות הואיל וכל חד וחד מצוה באנפי נפשיה הוא צריך לברך בפה"ג אכל כסא וכסא וכתב עליו הרא"ש ול"נ דאע"ג דכל חד וחד מצוה באנפי נפשיה היא כיון דליכא היסח דעת לא בעי לברוכי אכל כסא וכסא וכן נהגו שלא לברך בפה"ג אלא על כוס של קידוש וכוס של בה"מ:

ולענין ברכה אחרונה כתב הרי"ף בפרק ע"פ שצריך לברך על השני ואחר הד':

ומ"ש רבינו שהקשו עליו למה יברך אחר השני וכו' כ"כ שם הרא"ש וכתב שיש מיישבים דבריו דמיירי באין לו יין לשתות בתוך המזון ודחה הוא ז"ל דבריה' לומר דאפי' אין לו יין לשתות בתוך המזון אינו מברך אחר כוס שני:

ומ"ש רבי' בשם אבי העזרי שיש לברך אחר ראשון ואחר ג' וד' כלו' אחר ג' ואחר ד' וטעמו שכיון שמפסיק בין כוס לכוס שלא בעניני אכילה ושתיה צריך לברך אחריו משא"כ בין ב' לג' שאין מפסיק ביניהם אלא בסעודה וברכת כוס שני פוטר יין שבתוך הסעודה הלכך אין לברך אחריו:

ומ"ש בשם ר"ח דכוס של קידוש ושלפני בה"מ וכו' טעמו דכולה חדא סעודתא היא מתחיל מכוס של קידוש ומסיים בכום של בה"מ הלכך אין לברך בנתיים כלל אבל אחר כוס של בה"מ מברך שכבר נגמרה הסעודה ואחר רביעי פשיטא שצריך לברך שהוא גמר השתייה:

ומ"ש כיון שיש לו כוס לברך עליו וכו' דמשמע שאם לא היה לו כוס לבה"מ היה צריך לברך אחר כוס ב' הוא ע"פ אותם שרצו ליישב סברתו של הרי"ף לומר דדוקא באין לו יין לשתות בתוך המזון הוא דקאמר דצריך לברך אחר כוס ב' וכבר כתבתי שדחה הרא"ש דבריהם:

וא"א הסכים לדבריהם בברכה אחרונה כלומר אבל לא בראשונה שהוא ז"ל סובר שאין מברך אלא בכוס של קידוש וכוס של בה"מ כמ"ש בסמוך ודעת הר"ן וה"ה מסכמת לדעת הרא"ש לענין ברכה אחרינה וז"ל הרא"ש בתשובה בסוף דבריו הלכך נראה דאין לברך אלא על כוס א' וג' וברכה אחרונה אין לברך כי אם על כוס ד' וכן מצאתי כתוב בשם ה"ר יונה וכן ראוי לעשות דהממעט בברכות לא הפסיד דברכות אינן מעכבות אבל המרבה מפסיד דהוי ברכה לבטלה עד כאן לשונו וכ"כ הרשב"א בתשובה וכך פשט המנהג:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

והשותה כוס שני וכתב רי"ף שצריך לברך בפה"ג בפ' ע"פ כ"כ וטעמו דכי היכי דאמרי' בכוס של ברכת המזון דכיון דלא אפשר למישתי וברוכי בהדי הדדי הוי הפסקה וצריך לחזור ולברך בפה"ג ה"נ כיון דלא אפשר ליה למקרי ומשתי בהדי הדדי צריך לחזור ולברך בתר דגמר הגדה ובתר דגמר הלילא בפה"ג ופי' הר"ן דלא אמרינן הכי אלא בשיחה הקבוע עליו חובה כקריאת ההגדה אבל דבר הרשות שאם רצה מפסיק לא והאריך ע"ש:

ומ"ש והקשו לדבריו כו' ואני בעניותי יישבתי קושיא זו דס"ל לרי"ף דיין שלפני המזון אינו פוטר שבתוך המזון אא"כ כבר נטל ידיו לסעודה וכמ"ש התוס' והמרדכי בפ' כ"מ וכמ"ש למעלה בסי' קע"ד ולפיכך בשתיי' כוס שני דלפני נטילה צריך לברך אחריו קודם שיטול ידיו. ונכון הוא דכששותה כוס ב' יכוין שלא להוציא היין שבתוך הסעודה ואז צריך לברך לאחריו לד"ה ומפיק נפשיה מפלוגתא אלא דאז אי אפשר לו לשתות יין בתוך הסעודה דכיון שהיה מחויי' לברך לפניו בפה"ג היה נראה כמוסיף על הכוסות. אלא דקשיא לי דדברי התוס' דבפ' כ"מ כתובים בסמ"ג בשם ר"י והרב ר' יוסף גם במרדכי והגה' מיימוני' דספ"ד דה' ברכות כתבוהו בשם ר' יוסף ובסדר של פסח כתב הסמ"ג גופיה וז"ל כתב ר' יצחק בר שמואל בתשובה אחת שהוא ורבינו יעקב לא היו מברכין על הגפן בליל פסח עד אחר כוס רביעי ולמאי שכתב דר"י ס"ל דאין היין שלפני המזון פוטר שבתוך המזון כשעדיין לא נטל ידיו לסעודה היה לו לברך על הגפן אחר כוס שני כמ"ש לדעת הרי"ף ודוחק לומר דר"י אחר הוא אלא נראה דס"ל לר"י דבליל פסח הוי קביעות גמור אפילו קודם שנטל ידיו משא"כ בשאר ימות השנה אבל מ"מ דעת הרי"ף שלא לחלק וכל שלא נטל ידיו אף בליל פסח אינו פוטר שבתוך המזון ולפיכך צריך לברך אחר כוס שני על הגפן נ"ל. וטעמו של אבי עזרי כתב ב"י דכיון דמפסיק בין כוס לכוס שלא מענייני אכילה ושתייה צריך לברך אחריו משא"כ בין שני לשלישי שאינו מפסיק אלא בסעודה וברכת כוס שני פוטר יין שבתוך הסעודה הלכך אין לברך לאחר כוס שני על הגפן עכ"ל ובהג"ה מיימוני כתב שכן היא דעת מהר"ם. וטעמו של ר"ח הוא דהסעודה מתחלת מכוס של קידוש ומסיימת בכוס של ב"ה הילכך אין לברך על הגפן בנתיים כלל אבל אחר ב"ה שכבר נגמרה הסעודה מברך על הגפן ואצ"ל דמברך אחר כוס רביעי וס"ל לר"ת דדוקא כשיש לו כוס לברך עליו ב"ה דכיון דהכוס לפניו ודעתו לשתות עוד לא הוי הסעודה שום הפסק והיסח הדעת ולפיכך כשמברך על הגפן אחר כוס של ב"ה פוטר אותן ואת שתי הכוסות שלפני הסעודה אבל כשאין לו אלא ב' כוסות אלו שלפני הסעודה א"כ כבר הסיח דעתו מלשתות עוד וצריך לברך על הגפן אחר כוס שני ופוטר אותו ואת הראשון אבל אין לומר דא"צ לברך לאחריהם משום דברכת המזון פוטרתן דס"ל לר"ח דיין שלפני המזון הו"ל כדברים הבאים אחר הסעודה קודם ברכת המזון דטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם ואין ברכת המזון פוטרתן ודו"ק: ומ"ש הב"י דטעמו של ר"ח הוא כאותן שרצו ליישב סברתו של הרי"ף לומר דדוקא באין לו יין לשתות בתוך המזון התם הוא דקאמר דצריך לברך אחר כוס שני לא נהירא דהא ודאי דר"ח סובר אפילו אין לו יין בתוך המזון אפ"ה א"צ לברך אחר כוס שני כשיש לו כוס לברך עליו ב"ה כמו שנתבאר: ומ"מ מדברי הרא"ש יראה שאפילו אין לו כוס לברך עליו ברכת המזון אפ"ה א"צ לברך אחר כוס שני דב"ה פוטרתו:

ומ"ש בשם ר' שרירא גאון כו' הא דצריך לברך לפני כל אחד ואחד נתבאר כבר בסמוך בדברי הרי"ף והא דאין לברך אלא אחר אחרון טעמו משום דכוס א' וכוס ב' ב"ה פוטרתן ונמצא כשמברך אחר רביעי פוטר אותו ואת הג' וכ"כ הרשב"א בתשובה בסימן ע"ב. וממילא לפי זה אם אין לו רק ב' כוסות הראשונות א"צ לברך כל עיקר על הגפן דב"ה פוטרתן ודלא כר"ת. והמנהג כרב שרירא. ויש לדקדק למה השמיט רבינו מלכתוב בסימן זה גבי כוס שני דאם לא שתה בהסיבה דצריך לחזור ולשתות כמ"ש גבי כוס א' וג' וד' ואפשר ליישב קצת דממ"ש בסימן תע"ג בכוס א' דצריך לשתות פעם אחרת בהיסיבה ממילא שמעינן דה"ה בכוס שני דמאי שנא ולפיכך לא היה צריך לחזור ולכתוב דין זה בפי' גבי כום שני אבל בכוס ג' דקי"ל דבין ג' לד' לא ישתה סד"א דאין לו לחזור ולשתות בהיסיבה וכן אחר כוס ד' שכבר הסיח דעתו מלשתות עוד וצריך לחזור ולברך ב"פ הגפן והוי כמוסיף על הכוסות סד"א דאין לו לחזור ולשתות בהיסיבה לפיכך היה צריך לפרש לגבייהו דאפ"ה יש לו לחזור ולשתות בהיסיבה וק"ל:

דרכי משה[עריכה]

(א) והמנהג דמברכין עליו כדברי הרי"ף ושאר גאונים וכן פסק המרדכי פרק ע"פ דף ר"מ ע"א לברך על כל כוס וכוס: