טור אורח חיים תסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תסט | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

אסור לומר "בשר זה לפסח", שנראה כמקדיש בהמתו ונראה כאוכל קדשים בחוץ.

יש מפרשים דווקא גדי או טלה שראוי לפסח, אבל רש"י ז"ל פירש אפילו בשר בהמה, לפי שיהיו סבורין שהקדישו לדמי פסח. ואפילו שחוט נמי, וכן נזהרין באשכנז שרגילים למלוח בשר לצורך פסח ולייבשו, שאין מזכירין עליו שם פסח, אלא אומר בשר זה ליום טוב.

וגדי מקולס - פירוש שלם ראשו על כרעיו ועל קרבו - אף על פי שלא פירש ואמר "זה לפסח", אסור לעשותו.

ושרי למימר הני חיטי לפסחא:

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אסור לומר בשר זה לפסח בפרק מקום שנהגו (כג.) וכ' הרא"ש ואפילו בשר שחוטה לפי שהשומע שאומר בשר זה לפסח הוא יחשוב שהקדישו מחיים ונמצא אוכל קדשים בחוץ ודוקא גדי או טלה הראויין לפסח ובאשכנז רגילין למלוח בשר לצורך הפסח ולייבשו ונזהרים מלהזכיר עליו פסח אלא אומרים בשר זה לי"ט ונהגו כן ע"פ פירוש רש"י שפירש שיהו סבורין שהקדישו לדמי פסח והלכך אפילו בשר בהמה נמי עכ"ל פירוש בשר בהמה איזה מין בהמה שיהיה בין גדול בין קטן:

ומ"ש וגדי מקולס וכר' וכן מה שכתב שרי למימר הני חיטי לפסחא שם ופירש"י חיטי לא דמו מידי לקדשים וכי קאמר חטים אלו לפסח דמינטרו לפסח קאמר כלומר אצניעו לפסח לאוכלן ולא אמרינן מיחזי כמאן דאמר למוכרן ולקנות פסח בדמיהן:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אסור לומר בשר זה לפסח וכו' מימרא דרב יהודה אמר רב בפרק מקום שנהגו:

ומ"ש יש מפרשים כו' כ"כ הרא"ש ופירוש זה הוא לדעת התוס' שכתבו לפרש ההיא דנראה כמקדיש קדשים בחוץ דר"ל דע"י שאומר עכשיו בשר זה לפסח סברי אינשי דמחיים אקדשה בפירוש לשם קרבן פסח הלכך בבשר בהמה גסה ליכא למיחש להכי כיון דאינו ראוי לקרבן פסח אבל לרש"י שהחשש הוא שיאמרו עכשיו קורא שם ופשיטא דבשר שחוטה אינו ראוי לקרוא עליו שם קרבן לאחר שנשחט אלא לדמי פסח קאמר אין חילוק. וכן משמע עוד מדכתב רש"י בחטין וז"ל אבל חטי לא דמו מידי לקדשים וכי קאמר חיטין אלו לפסח דמנטרו לפסח קאמר אצניעו לפסח לאוכלם ולא אמרינן מיחזי כמאן דאמר למוכרן ולקנות פסח בדמיהן ע"כ מבואר מלשונו דבבשר חיישינן דקאמר למוכרן ולקנות פסח בדמיהן והלכך אף בבשר בהמה גסה נמי חיישינן:

ומ"ש אבל רש"י פי' אפילו בשר בהמה וכו' לא כתב כן בפירוש אלא מכללא נשמע הכי ממ"ש בחטין כדפי':

ומ"ש ואפילו שחוט נמי אע"ג דלי"מ נמי אפילו שחוט כדקאמר רב יהודה בפירוש אסור לומר בשר זה לפסח מ"מ כתב כן אליבא דרש"י בדרך רבותא כלומר לא מיבעיא כשאומר כן בעודנה בחיים בהמה זו לפסח דפשיטא דחיישינן דלדמי פסח קאמר אלא אפילו שחוט דסד"א דליכא למיחש להכי כיון שלא אמר כך מתיים אלא אצניעו לפסח קאמר קמ"ל דלא אלא בכל ענין חיישינן דילמא לדמי פסח קאמר דאילו לי"מ והוא פי' התוס' דחיישינן דילמא מחיים אקדשה אין סברא לחלק בין שחוט לאינו שחוט דבכל ענין יש לחוש דילמא מקודם שאמר זו לפסח אקדשה בפירוש לשם קרבן פסח נ"ל:

ושרי למימר הני חטי לפיסחא שם מימרא דרב פפא ומשמע לי דלאו דוקא חטי אלא ה"ה נמי בשר דגים ועופות דלא דמי מידי לקדשים שאין מביאין ממנו קרבן בפנים ורב פפא דנקט חטים לרבותא נקט הכי דאעפ"י דמביאין ממנו קרבן מנחת סולת אפ"ה לית לן בה וכ"ש דגים ועופות וכן משמע מלשון רבינו ושאר פוסקי' דלא נשאו ונתנו כי אם בבשר בהמה נ"ל אכן במהרי"ל כתב לאיסור אף בתרנגולת שאין קרבן בא מהן ונ"ל דחומרא בעלמא הוא שדימה דין זה לאכילת צלי בליל פסחים דאסור כל שבמינו שחיטה ואין דמיון זה עולה יפה לע"ד דודאי צלי דאסור במקום שנהגו איסור משום גזירה שמא יאמרו בשר זה פסח הוא הלכך כל שטעון שחיטה הוא בכלל גזירה זו דשמא יטעו הרואים ויחשבו שצלי זה בשר טלה וגדי הוא אבל אמירת בשר זה לפסח דאין חשש אלא שמא יאמרו הרואים הקדישו לדמי פסח כל מידי דלא דמי לקדשים לא חיישינן. ובדגים אפילו למהרי"ל אין חשש כיון שאינו טעון שחיטה. ובגמרא קאמר אגדי מקולס שאסור לאכלו בפסח דל"ש אמר ל"ש לא אמר שאינו מקולס אמר הרי זה בשר לפסח אסור משום דנראה כקורא שם לא אמר לא משמע להדיא דאם אמר בשר זה לפסח אסור לאכלו ואף בהנאה ודאי אסור משום דנראה כמקדיש קדשים וצריך קבורה ומ"מ בתרנגולת אין לאסור בדיעבד דהא מדינא ליכא למיחש בה מידי כדפרישית ואינו אלא חומרא לכתחלה וק"ל: