טור אורח חיים שנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן שנד | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

בור בר"ה וחוליא סביבו, אם עומד בתוך ד' טפחים לרה"י, מותר למלאות ממנו לרה"י אפילו אין החוליא גבוה י'. ואם הוא רחוק ד' מרה"י, אין ממלאים ממנו אלא א"כ תהא החוליא גבוה י'.

אשפה ברה"ר שגבוה י' ורחבה ד', אם היא של רבים, מותר לזרוק לה מרה"י הקרוב לה, ואם היא של יחיד אסור.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בור בר"ה וחוליא סביבו וכו' משנה בפ' ב' דעירובין (צט:) בור בר"ה וחוליתו גבוה י' חלון שעל גביו ממלאין ממנו מים בשבת ובגמ' במאי עסקינן אלימא בסמוכה ל"ל חוליא י' א"ר הונא הכא במאי עסקינן במופלגת מן הכותל ד' וטעמ' דאיכ' חולי' י' הא ליכא חולי' י' קא מטלטל מר"ה לרה"י דרך ר"ה ור' יוחנן אמר אפי' תימא בסמוכה הא קמ"ל דבור וחולייתו מצטרפין לי' ופירש"י ל"ל חולי' י' בור גופיה רה"י די' עמוקה והרי אין ר"ה מפסקת בינתיים כלומ' דכיון שהפסק שבין הבור והכותל אין בו ד' לא חזי לתשמיש בני ר"ה ואם כן ה"ל מקום פטור וכתב הריטב"א ואף על גב דמשמע במסכת שבת דתל בר"ה שאין בו ד' לא הוי מקום פטור אלא כשהוא גבוה ג' שאני הכא דכל הפסק פחות מד' בין בור וכותל לא דרסי ליה רבים כלל וכיון שכן אע"פ שהוא סמוך לר"ה מקום פטור הוא ככ"מ שאין בו ד' שהוא גבוה ג'. במופלגת מן הכותל ד"ט פי' דהשתא לא הויא מקום פטור אלא או ר"ה או כרמלית כקרן זוית הסמוכה לר"ה וכתב עוד הריטב"א וא"ת ואפילו במופלוגת למה לי גבוה י' דהא דכיון דאגדה בידו כי מייתי לה מרה"י לר"ה נמי אפילו שבות ליכא כדאיתא בסוף פירקין ונ"ל כי דרך המשלשל דלי מלמעלה על הרוב כשמוציא הדלי מן הבור ומושכו להביאו אצלו שהוא נח באמצע האויר וזימנין דמגנדר ליה דלי ונפל באמצע ונח בקרקע וכאילו הוא אינו מעמידו כלל מחמת כובד' דה"ל כמי שאין אגדו בידו ומש"ה בעינן שתהא סמוכה לכותל כדי שיהא המקום שבנתיים מקום פטור או שתהא החוליא גבוה י' דמסתמא לא מגנדרא ליה כולי האי עד שתנוח בקרקע ומסיק ליה מן האויר ואזיל עכ"ל ואמאי דא"ר יוחנן והא קמ"ל דבור וחולייתו מצטרפים לי' פירש"י ומתני' לא כדס"ד דתיהוי חוליא י' לבר מבור אלא ה"ק בור בר"ה וחולייתו וסך הכל גבוה י' מקרקעות הבור רה"י הוי וממלאין ממנו לחלון כלומר משום דממלא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור דכל למעלה מי' בר"ה מקום פטור הוא:

אשפה בר"ה וכו' משנה וגמרא שם:

ומ"ש דשל יחיד אסור נתנו טעם בגמ' משום דיחיד עשוי לפנות אשפה שלו ויבואו לשפוך שם כדרכן ונמצאו שופכין בר"ה. וכתב ה"ה בפט"ו בשם הרשב"א דהא דלא חיישי' שמא יתגלגל מה שישליך בתוכה וילך ויטלנו כדחיישי' בב' בתים שבשני צידי ר"ה לפי שאין מטילין לאשפה כלי אשר חפץ בו אלא כלים או שברי כלים:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בור בר"ה וחוליא סביבו משנה בפ' המוצא תפילין ואוקימתא דגמ' סוף צ"ט והטעם דה"ל מטלטל מרה"י לר"ה דרך מקום פטור דכיון שאין בין מחיצות הרה"י ובין מחיצות החוליא ד' טפחים ה"ל מקום פטור כדין מחיצות הגבוהות מג' ולמעלה ואין ביניהם ד' על ד' כדכתב רבינו סוף סימן שמ"ה וזהו משמעות לשון הרמב"ם שכתב בד"א כשהיה סמוך לכותל בתוך ד' טפחים שאין אדם יכול לעבור שם וכו' אבל הריטב"א הקשה מתל בר"ה וכו' וכמו שהביא ב"י ולא דמי תל להכא אלא כי אוכלא לדנא אבל דמי למחיצות שאין ביניהם ד' על ד' כדפרישית. ומיהו משמע ודאי כיון שאין בין כותל דרה"י לבור ד"ט ואין אדם יכול לעבור שם ה"ל מקום פטור אפילו ליכא חוליא כלל אלא שהבור עמוק עשרה ה"ל מטלטל מר"ה לרה"י דרך מקום פטור והכי מפורש בהא דפריך אילימא בסמוכה ל"ל חוליא י' ופירש"י בור גופא רה"י די' עמוקה והרי אין ר"ה מפסקת בינתיים ולא נקט תנא לחוליא אלא לאשמועינן דבור וחולייתו מצטרפין לי' כדאיתא בגמ':

ומ"ש ואם הוא רחוק ד' וכו' ג"ז אוקימתא דגמ' שם ופי' דכיון דאיכא ד"ט ה"ל ר"ה ואין ממלאין מרה"י לרה"י דרך ר"ה אא"כ תהא החוליא גבוה י' שנמצא הדלי כשיצא מן החוליא יצא למקום פטור וא"כ מביאו מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ושרי וא"ת כיון דמתני' תנן בסתמא חלון שע"ג ממלאין הימנו בשבת משמע דאפי' בחלון שהוא בתוך י' קאמר וא"כ מביא הדלי מאויר ר"ה לרה"י ולא שרינן ליה אלא בכתבי הקודש וכדלעיל בסוף סימן שנ"ב ומיהו מלשון חלון שעל גביו משמע שהחלון הוא למעלה מהבור וא"כ כשהחוליא גבוה י' בע"כ שהחלון למעלה מי' הוא ומביאו ממקום פטור לתוך החלון וכן משמע לשון הרמב"ם. אבל לשון רבינו שלא כתב אלא שממלא ממנו לרה"י משמע אפילו תוך י' מותר וצריך לומר דרבינו ס"ל כיון דאגדו בידו אפי' מביא הדלי מאויר ר"ה לרה"י שרי אע"פ דלאו כתבי הקודש הוא כיון שלא נח בר"ה וכדכתב הרשב"א ע"ל סי' שנ"ב. והריטב"א הקשה הלא כיון דאגדו בידו הוא אפילו ממלא מרה"י לרה"י דרך ר"ה אפי' שבות ליכא כדאיתא גבי היה קורא בספר וכו' ונדחק ביישובו לקושיא זו כמו שהביא ב"י ולפע"ד אין כאן התחלה לקושיא דהתם דיעבד הוא דנתגלגל הספר מידו הלכך שרי לגוללו אצלו כיון דאגדו בידו ולא נח בר"ה אבל הכא לכתחלה קאמרינן דממלא ממנו הלכך אע"ג דאגדו בידו ה"ל כמטלטל מרה"י לרה"י דרך ר"ה להדיא ואסור:

אשפה בר"ה וכו' משנה ואוקימתא דגמרא לשם דבאשפה דרבים לא חיישינן שמא תינטל אשפה ותעמוד על פחות מי' ואתי למישרי ביה נמי כמעיקרא אבל בדיחיד חיישינן שמא תנטל האשפה כו' דיחיד עשוי לפנות אשפה שלו:

דרכי משה[עריכה]

(א) ע"ל סי' שע"ו מדין בור שבין חצר לר"ה או שבין חצר לכרמלית: