טור אורח חיים רצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן רצב | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

סדר מנחה. אומר ש"צ אשרי ובא לציון וקדיש.

ואומר פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון, על פי המדרש 'ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר' וכתיב בתריה 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' וגו', אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אע"פ ששתינו ואני תפלתי לך ה'. ובספרד נוהגין לכפלו, ואין נוהגין כן באשכנז וצרפת.

ומוציאין ס"ת, כדאיתא בירושלמי עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבת במנחה ובשני ובחמישי, ותנן בפרק הקורא את המגילה (דף כא.) בשבת במנחה ובשני ובחמישי קורין ג' אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא. וקורין י' פסוקים מפרשה הבאה, דתניא במגילה בפרק בני העיר (לא.) במקום שפוסקין שבת שחרית שם קורין במנחה, במנחה שם קורין בב', בב' שם קורין בה' דברי ר"מ, רבי יהודה אומר במקום שפוסקין בשבת שחרית שם קורין במנחה בשני ובחמישי ולשבת הבאה, והכי הלכתא.

ומתפללין שלש ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע "אתה אחד" וכו'.

ויש בו נ"ד תיבות כמו שיש בפרשת זכור את יום השבת לקדשו עד ויקדשהו. "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", איתא במדרש ג' מעידין זה על זה הקב"ה ישראל ושבת, הקב"ה וישראל מעידין על השבת שהוא יום מנוחה, ישראל ושבת מעידין על הקב"ה שהוא אחד, הקב"ה ושבת מעידין על ישראל שהן יחידין באומות. ועל פי זה נתקן "אתה אחד".

ומה שתקנו בשבת ג' ענייני תפלות: אתה קדשת, ישמח משה, אתה אחד, ובי"ט לא תקנו אלא אחת - "אתה בחרתנו", מפני שאלו ג' תפלות תקנום כנגד ג' שבתות, "אתה קדשת" כנגד שבת בראשית, כמו שמוכיח מתוכו, "ישמח משה" כנגד שבת של מתן תורה, דלכולי עלמא בשבת ניתנה תורה, ו"אתה אחד" כנגד שבת של עתיד.

ונוהגין בכל המקומות לומר ג' פסוקים של "צדקתך". וכתב רב שר שלום הטעם, שתקנו לומר צדוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה. וגם נהגו שלא לקבוע מדרש בין שתי תפלות משום 'חכם שמת כל בתי מדרשות בטילין'. ומזה הטעם נמי הנהיג ר"ת שלא לקבוע אז סעודה. ויש מדרשים שמוכיחים שלא מת באותה שעה, ומה שאומרים 'צדקתך', בשביל הרשעים שחוזרים לגיהנם במוצאי שבת. ונוהגים באשכנז כשאין תחנה ביום ראשון שאין אומרים בשבת צדקתך. ונוהגים באשכנז לומר תחלה "צדקתך צדק לעולם" ואחריו "וצדקתך אלהים" ואחריו "צדקתך כהררי אל", ובספרד אומרים תחלה "צדקתך כהררי אל" ואחריו "וצדקתך אלהים" ואחריו "צדקתך צדק לעולם", וזה נכון יותר שבזה הסדר כתובות בספר תהלים.

ונוהגין באשכנז לומר פרקי אבות במנחה, וכ"כ רב עמרם. ובספרד אומרים אותם בשחרית.

טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשונה שיש להקדים אותה שזמנה עתה ואינו מבדיל בשנייה שהיא לתשלומין של שבת. ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה, שנייה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו, דכיון דלא מבדיל בראשונה גלי דעתיה שכיון בראשונה לשם תשלומין ובשנייה משום חובתו ואין לו להקדים אותה של תשלומין לחובת הזמן, וצריך להתפלל פעם שלישית בשביל אותה של תשלומין. ואם הבדיל בשניהם או לא הבדיל בשום אחת מהם, יצא.

והני מילי בטעה ולא התפלל מנחה כלל, אבל אם טעה והתפלל י"ח ברכות ולא הזכיר של שבת, כתב ר"י אע"פ שלא יצא באותה תפלה ואילו נזכר מבעוד יום היה צריך להתפלל ז' ברכות, אפילו הכי לא יתפלל במ"ש שתים כיון שכבר התפלל י"ח ברכות. וחכמי פרובינצא היו אומרים כיון שלא יצא ידי חובתו באותה תפלה הוי כאילו לא התפלל וצריך להתפלל שתים לערב. וכתב אדוני אבי ז"ל והדבר מוכרע, לכך היה אומר ה"ר יונה שהנכון לצאת ידי ספק ולהתפלל אותה לערב בתורת נדבה, ואין צריך לחדש בה דבר דכיון שמתפלל אותה מספק אין לך חדוש גדול מזה.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סדר מנחה אומר ש"צ אשרי וכו' ואומר פסוק ואני תפלתי ע"פ המדרש וכו' כן כתב בשבולי לקט בשם רש"י וכתב שלא נהגו לאומרו ביום טוב מפני שתיקן עזרא שיהו קורין בתורה בשבת במנחה ולא תיקן כן בי"ט כתב הרוקח בסי' ש"כ י"ט שחל להיות בשבת קורין במנחה פרשה הנוהגת ולא של י"ט כדאמרי' בפ' ב"מ (כד:) גבי מפטיר ה"נ אלמלא שבת אין קריאה במנחה בי"ט כ' בשבולי הלקט אחר שקראו חובת היום בתורה מקדישין בין בחול בין בשבת בין בי"ט חוץ משבת במנחה ותענית שאין בה הפטרה במנחה שאין מקדישין בהם והטעם שמעתי מפי ה"ר בנימין שבת וי"ט שחרית ומנחה יוה"כ וט"ב שיש בהם קריאת ההפטרה המפסק' בין הקדיש שלאחר קריאת התורה לקדיש שלפני תפלת המנחה בהצנעת ס"ת מקדישין לאחר קריאת התורה אבל כשאין מפטיר במנחה אין מקדישין שהרי צריך לו להקדיש מיד בהצנעת התורה בעמדם לתפלת לחש עכ"ל כתב ע"ש יום מנוחה וקדושה לעמך נתת כך ראוי לומר שהרי בסוף הלשון אומר ינוחו בו ל' זכר ומי שאינו אומר יום מנוחה צ"ל ינוחו בה שכל הלשון שלמעלה הוא לשון נקבה ולפי שהאבות שמרו משמרת השבת שאפי' עירובי תבשילין שמר אברהם אבינו וכן צוה את בניו ואת ביתו זה יעקב לכן אנו מזכירין אותה בתפלה גילה באברהם בב"ר גיל יגיל אבי צדיק זה אברהם בשעה שנתבשר לא יירשך זה וגו' בא שמחה וגיל בלבו שנא' ויפול אברהם על פניו ויצחק וכיון שנדרש גיל יגיל אבי צדיק על אברהם נמצא שיצחק הוא הצדיק ומצינו רנה אצל צדיקים דכתיב רננו צדיקים ועוד כשאמר אברהם השה לעולה בני מיד רינן יצחק ואמר שירה ומה שירה אמר שיר של קרבן. יעקב ובניו ינוחו בו דכתיב ביה ויחן את פני העיר ואמרו בב"ר שקבע תחומין מבע"י הדא אמרה ששמר יעקב שבת יעקב ובניו לא אברהם ובניו ולא יצחק ובניו שהרי בני ישמעאל ועשו אינם נוחים בו. מנוחת אהבה ונדבה מוסב על האמור למעלה יום מנוחה וקדושה לעמך נתת:

וכתב רב שר שלום הטעם שתקנו לומר צדוק הדין וכו' ויש מדרשים שמוכיחים שלא מת באותה שעה וכו' עד במ"ש הכל כתוב באורך בר"פ ע"פ בפסקי הרא"ש ובמרדכי :

טעה ולא התפלל מנחה בשבת וכו' ברייתא בר"פ תפלת השחר (כו:) ואף על גב דאסיקנא בקשיא כבר כתבו שם הרא"ש והרשב"א דכיון דלא אסיקנא בתיובתא הכי נקטינן משום דטעמא דמסתבר הוא וכ"פ הרי"ף והרמב"ם בפ"י מהלכות תפלה:

ומ"ש ואם הבדיל בשניהם או לא הבדיל בשום אחת מהם יצא כ"כ שם הפוסקים הנזכרים:

וה"מ בטעה ולא התפלל מנחה כלל אבל אם טעה והתפלל י"ח ברכות וכו' עד וצריך להתפלל שתים בערב בתוס' והרא"ש וה"ר יונה ר"פ תפלת השחר (שם) ודייק רבינו לכתוב בכל הני טעה דאילו הזיד אין לו תשלומין כמו שנתבאר בסימן ק"ח:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סדר מנחה אומר ש"צ אשרי ואומר פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון ע"פ מדרש וכו' כ' ב"י בשם שבולי הלקט דהא דלא נהגינן לאמרו בי"ט מפני שתיקן עזרא שיהו קורין בתורה בשבת במנחה ולא תיקן כן בי"ט ע"כ ונראה דטעם דכיון שקורין בתורה נופל הלשון לומר אז עת רצון כמ"ש רז"ל בספרי ומביאו רש"י ז"ל בסדר עקב דביה"כ כשכלים מ' יום האחרונים נתרצה הקב"ה בשמחה ואמר למשה סלחתי כדבריך לכך הוקבע למחילה ולסליחה ומנין שנתרצה ברצון שלם וכו' מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון השתא ניחא דאמר ישיחו בי יושבי שער דהנכרים היו שותין ומשכרין ופוחזין ומשיחין בי ומלעיגין עלי על שאנו היו שומרים את השבתות כדאיתא בפתיחתא דאיכה רבה ר' אבא פתח ישיחו בי יושבי שער אבל ואני תפלתי לך ה' בשבתות שהוא עת רצון כיון שאנו קורין בתורה שהוריד משה לישראל בו ביום שנתרצה לישראל וגם אפשר לפי דלכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל דהיה אז עת רצון כשנתנה להם על כן אנו אומרים בשבת בשעת מנחה כשקורין בתורה לאחר שאכלו ושתו ואני תפלתי לך ה' עת רצון שהיום שהוא עת רצון לקבלת התורה שקורין בו עתה במנחה הוא הגורם שתענני:

ומ"ש ויש בו נ"ד תיבות וכו' נראה דצריך להגיה נ"ה תיבות ובאתה אחד איכא נמי נ"ה תיבות לפי מקצת נוסחאות דאומרים יום מנוחה וקדושה לעמך נתת כמ"ש ב"י ע"ש וכך היתה נוסחת רבינו:

ומ"ש וכתב רב שלום וכו' ואיתא בזוהר תרומה עמוד ע' שגם יוסף ודוד מתו בשבת במנחה וע"כ אומרים ג' צדקתך. ומ"ש ומזה הטעם נמי הנהיג ר"ת וכו' כלומ' מלבד הטעם שהנהיג ר"ת שלא לאכול בשבת בין מנחה למעריב משום דאיתא במדרש כל השותה מים בשבת בה"ש כאילו גוזל המתים כמ"ש בסי' הקודם עוד מזה הטעם נמי הנהיג ר"ת וכו' ומ"ש ויש מדרשים שמוכיחים שלא מת באותה שעה נראה דרצונו לומר כמו שכתב המרדכי בה' ס"ת שהביא מתחלה דברי רב שר שלום שהביא רבינו וכתב אח"כ שהקשה רבינו אלחנן מדאמר פ"ק דקידושין ופ' החולץ בן ק"כ שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי ואילו מת בשבת היאך כתב בע"ש אנכי היום ועדיין לא מלאו ימיו. עוד הקשה דמוכח בסדר עולם דכ"ח בניסן שבו נלכדה יריחו שבת היה חשוב למפרע ותמצא שז' באדר שבו מת מרע"ה ע"ש היה ועוד אומר ר' שמצא במדרש באותו היום שמת משה כתב י"ג ספרי תורות עכ"ל פירוש דכשכ"ח בניסן היה שבת א"כ ר"ח ניסן היה באחד בשבת ור"ח אדר הי' בשבת נמצא שז' באדר היה ע"ש וכ"כ עוד המרדכי בפ' ע"פ וזהו שכתב רבינו בקוצר ויש מדרשי' שמוכיחים וכו' וכ"כ הרא"ש בפ' ע"פ (דף קלו ע"ג) ואפשר ליישב המדרש דודאי בע"ש מת משה ובו ביום מלאו ימיו ושנותיו וכתב י"ג ס"ת אבל קבורתו בגיא שקברו הקב"ה כד"א ויקבר אותו בגיא לא היתה אלא בשבת במנחה ובין מיתה לקבורה היה מונח בכנפי שכינה כדאיתא ספ"ק דסוטה תניא א"ר יהודה אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו היכן משה מת בחלקו של ראובן וכו' ובמנחה בשבת שאז הוא עת רצון אסתלק מעלמא בהאי זימנא ועל כן מצדיקין הדין באותה שעה דאסתלק מעלמא. והחכם הכולל הרב מהר"ר יצחק דרשן שי' מקראקא החזיק יישוב זה שכ"כ בספר עשרה מאמרות פי"ג מח"ב מאמר חקור דין דבע"ש התחילה מיתתו וגמר סלוקו היה בשבת במנחה בשעתא דעת רצון אשתכח כמבואר בזוהר סדר תרומה והוסיף הרב עוד נופך משלו דודאי בע"ש סמוך לערב היתה מיתתו וז"ש במדרש על פסוק אם לא בכיתי לקשה יום שנתקשה היום כנגדו שאמרה השמש איני שוקע ומשה בעולם והוא לפי שביום מיתתו הלולא רבא הוה וכל העליונים יוצאים בשמחה לקראת נשמתו והיום קונה שלימות גדול נמצא דבשעת תחילת שקיעה יצאה נשמתו והיה מוטל בכנפי שכינה ד' מילין עד שבא למקום קבורתו בליל שבת כי מתחלת שקיעה עד הלילה ד' מילין כדאיתא פ' שהיה טמא וא"כ בע"כ שלא נקבר אלא בשבת וגילה לנו בספר הזוהר שלא נגנז עד שעת מנחה בשבת בשעתא דעת רצון אשתכח כדי שתעלה נשמתו בההוא רעוא דאין הנשמה עולה למעלה עד שהגוף נקבר ע"כ דברי הרב:

טעה ולא התפלל מנחה וכו' עד לא הבדיל בשום אחת מהם יצא כל זה כתב האלפס ר"פ תפלת השחר וכתבוהו כל הפוסקים אחריו ומ"ש וה"מ בטעה ולא התפלל מנחה כלל וכו' כתב ר"י אע"פ וכו' כ"כ התוס' בשם רבינו יהודא וכתבו עוד בשם הר"ם מאיבר"א דברב אלפס לא משמע כן וכ"כ המרדכי לשם דרב אלפס פליג על מ"ש רבינו יהודא ואיכא להקשות דמנ"ל דפליג דילמא לא אמר רב אלפס אלא כשלא התפלל כלל מנחה בשבת דהשתא מרויח במה שמתפלל י"ח אבל בהתפלל י"ח במנחה בשבת מודה רב אלפס דא"צ לחזור ולהתפלל במ"ש כיון דאינו מרויח כלום דכבר התפלל י"ח ונראה ליישב דהר"ם מאייבר"א דקדק מלשון האלפסי מדכתב הילכך וכו' עד כי היכי דלאקדומי חובת תפלה בשעתיה ברישא דה"ל למימר כיון דראשונה לא עלתה לו כאילו לא התפלל כלל צריך לחזור ולהתפלל בע"כ דעת האלפס היא דאפי' את"ל דתפלתו הראשונה עלתה לו כאילו התפלל אותה תפלה של י"ח בשבת במנחה אפ"ה צריך לחזור ולהתפלל מדין תשלומין דלא עדיף מאילו התפלל י"ח במנחה בשבת בשעתיה דכיון דלא הזכיר של שבת וכן בר"ח התפלל י"ח במנחה ולא הזכיר של ר"ח דצריך לחזור ולהתפלל י"ח מדין תשלומין אע"פ דאינו מרויח כלום וז"ש המרדכי דמלשון הרב אלפס דקדק הר"ם דפליג ארבינו יהודא מיהו מדברי הרא"ש משמע דלא ס"ל האי דיוקא שהרי כתב כל דברי האלפסי ואעפ"כ כתב כל מ"ש רבינו יהודא משמע דס"ל דלא פליגי וע"ל בסי' תכ"ב:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכ"ה במרדכי דף ר"ס ע"ד ובמנהגים שלנו בכל יום שאם אירע בחול לא היה בו תחנון אם אירע בשבת א"א צ"צ וה"ה אם אירע ביום א' וכן הוא בהג"מ פ"ב דתפלה:

(ב) ובמרדכי ה"ק דף צ"ב ובפרק ע"פ דף ר"ס ע"ד האריך בדבר וכתב שם דנהגו דאין עוסקין בתורה רק בפרקי אבות: