ט"ז על חושן משפט רמו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף א') מנכסיו כל שהוא וכו' נ"ל דלהרא"ש דס"ל בסי' ר"ן בש"מ ששייר כ"ש דלא הוה מתנה דבעינן כדי פרנסתו ס"ל ג"כ בכתב כל נכסיו לאחרים ושייך קרקע כ"ש מיירי ג"כ בכדי פרנסתו ועיקר דין בכדי פרנסתו מבואר בגמ' אצל ש"מ שהוא גוף הדין ואיתא שם בגמ' מאן הוא דאזיל בתר אומדנא בש"מ שכתב כל נכסיו ר"ש בן מנסיא היא דס"ל גבי שמע שמת בנו כו' ש"מ חד דינא אית להו ולא עוד אלא אפי' איכא למ"ד התם דאיכא טפי אומדנא בשמע שמת בנו מאומדנא דסי' ר"ן בש"מ וכיון דאמרי' באומדנא דש"מ דלא בטילה אא"כ שייר כדי פרנסתו כ"ש באומדנא ששמע שמת בנו וכו' ותו דהא כ' הרא"ש בפ' מי שמת דטעמא דבעינן בש"מ כדי פרנסתו דמסתברא היא דמידי הוא טעמא אלא משום אומדנא דלא יהיב כל מה דאית ליה וימות ברעב אלא אדעתא דקא מת יהיב וההוא אומדנא לא ביטל אא"כ שייר לו כדי פרנסתו עכ"ל וה"ה והוא הטעם כאן בשמע שמת בנו הוא ג"כ משום דלא שביק איניש בריה ויהיב לאחרינא לא נתבטל האי אומדנא עד שישייר כדי פרנסתו לבנו ורבינו כתבו במקום שנזכר בגמ' ועוד נ"ל ראיה מדברי המ"מ פ"ו דזכי' שכתב: בהדיא דדין ששמע שמת נכלל בדין ש"מ כו' ולפיכך לא הוצרך תלמודא למנות דין דשמע שמת כו' הרי לפניך דאין שום חילוק ביניהם דאי יש חילוק היה לגמ' למנות גם שמע שמת ובסמ"ע לא כתב כן והנלע"ד כתבתי עיקר: הטורי זהב מכאן ואילך עד סוף הספר לא נדפס עד עתה בתוך ש"ע ח"מ הראשונים. כ"א בכרך מיוחד בשנת תקכ"ו וכעת הצגנוהו במקומו:
סעיף ב' אבל לא בבריא הרמב"ם ס"ל כן וכ' הר"ן אפי' לפ"ז אם אמר מהיום ולאחר מיתה אפי' בבריא אזלינן בתר אומדנא דהא חזינן דלא שביק נפשיה או אפשר דאפי' בכה"ג מיקרי שביק נפשיה כיון שהוא מסלק כחו מנכסיו שלא יוכל למכור אותה עכ"ל.
(סי"ז) אכול עמי. בשם מהרא"י יליף זה משבור כדי דחייב אע"ג דמותר לו לשבור וצ"ע על רמ"א דפסק בסי' שס"ג האומר לחבירי דור בחצרי פטור מלהעלות לו שכר והוא מתשובת ב"י שם וצ"ל דפליג על מהרי"ק דהכא ועל דעת רמ"א ל"ע. ולענין הלכה נראה עיקר כהך דהכא דראייתו ברורה וראיה ע"ז מדברי ב"י בי"ד סי' קט"ו באומר דור בחצרי היינו בשכירות: