ט"ז על חושן משפט עט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף א' בש"ע יותר ממאה עדים) הא דנקט יותר כו' דאלו הוה בשוה עם העדים היה לנו לומר אוקי הודאתו ששקול כבי תרי נגד תרי סהדי ואוקי גברא אחזקת כשרות שלו ולא הוחזק כפרן משום הכי אמר דהודאה היא יותר מעדים וע"כ ההודאה עיקר ובתרה אזלינן וזה פשוט ובסמ"ע האריך בשביל קושיא זאת. זלפענ"ד הוא ללא צורך:
(סעיף ב' והרי כפר) א"צ מנ"ל לפרש הל' בענין שיהא כפרן דלמא ה"ק גם אתה חייב לי כסך הזה דא"כ לא הל"ל שאתה תובע ממני הל"ל כמו שאני חייב לך אלא ה"ק שאין כאן אלא תביעה בעלמא שאתה מעליל עלי ואדרב' אתה חייב לי וצ"ע רב בפסק זה דמשמע כאלו טוען להד"ם ואם יבואו עדים שלוה פעם א' הוחזק כפרן וכמ"ש הסמ"ע בזה ותימה דהא אין כאן אלא משמעות שאיני חייב לך דלמא ה"ק איני חייב לך מחמת שפרעתיך וכמו דאמרינן בסימן זה סעיף י' בהדיא והרוצה להוציא ממון ע"פ פסק זה עליו לברר ולתרץ תמיהא רבה זו והרצתי דברי לפני מוחז"ל והודה לדברי:
(סעיף ט' ובאו ב' עדים והכחישו) אבל עד א' לא נעשה כפרן ויכול לומר פרעתי אחר כך וק' דבסי' ע"ה סעיף י"ד בטור ובש"ע סעיף י"ג כ' דבעד אחד ה"ל מחשואיל"מ ותירץ בסמ"ע וכאן כתב כרשב"א שמביא ב"י דס"ל כן ולעיל כתב כרמב"ם ודבריו תמוהים דהא פסק בהדיא סי' ע"ה כרמב"ם והיאך מזכה שטרא לבי תרי ונלפע"ד דיש חילוק בעד אחד מכחישו לטענה קמייתא דאם הוא מודה תיכף לדבריו אלא שרוצה לפטור בטענה אחרת אז אנו חושבין העדות של עד אחד כאלו הוא שנים וממילא הוי משואיל"מ ומזה מיירי ההיא דסימן ע"ה שזכרתי אבל כאן מיירי שמתחלה טען להד"ם ועד אחד מעיד שלוה והוא מכחיש את העד אחד נמצא הוי כמאן דליתא וחייב שבועה כנגדו אלא שבשעת שבועה רוצה לתקן שבועתו ולישבע בענין שהוא פטור בעד אחד בזה הדין עמו דמ"מ נשבע להפטר מה לי שיהיה פטור מצד הכחשת העד מה לי שיהיה מצד אחר אדרבה אנו רואין צדקתו שמתקן שבועתו ע"צ היותר ברור ומש"ה כתב הטור כאן וכשבא לישבע חזר וטען וכו' להורו' על מ"ש ומ"ש הטור בסי' ע"ה בשם הרמב"ם בסי"ד ובא ע"א והכחישו כו' היינו בדרך שכתבתי תחל' דבשעת הכחש' הוד' לו הלוה אלא שטוען פרעתי ואמר שם כיון דבשעת הכחשה מודה לו הלוה אלא שטוען פרעתי' ע"ז אמרינן כיון שע"א מחייב שבועה בהכחישו והוא מודה לו ה"ל כשנים אלא דמ"ש איני יודע א"א ליישבו דהא כתב בסי' ע"ה ס' י"א דחייב מכח ברי עדיף ע"כ צ"ל דמ"ש הטור אפילו ע"א מכחישו לא קאי אלא על טענת פרעתי וכפי הדרך שזכרתי אבל באיני יודע אין שייך הכחשה אלא דקמ"ל דהוא בעצמו יכול לומר איני יודע בשעת השבועה ולא משוה עצמו לכפרן כנלע"ד ברור אחר העיון:
(שם פרעתיך אחר כך נאמן) הטור כתב ע"ז בשם הר"ר יונ' אפילו כפר חוץ לב"ד אינו נאמן אחר כך לומ' פרעתי ולכאורה הוא תמוה היאך נעשה כפרן חוץ לב"ד דהא לא מגלי אינש טענתו אלא בב"ד כמ"ש סימן פ' וי"ל דקאי על אם אומר אתם עידי דמהני אפי' חוץ לב"ד ולא כדיעה הא' אבל יותר נראה לי דהרר"י לטעמיה שכתב הטור סוף סימן קמ"ו משמו סעיף מ"ו. דהודאה אפילו חוץ לב"ד שבא לו חובה מכלל דבריו שנתכוין לזכות חשובה כמא' עדים ה"נ הוי כן אפילו בלא אמר אתם עדים דהא הוא נתכוין לזכותו במ"ש לא לויתי אלא שאנו לומדין חובתו מזה שלא פרעו וכיון ששם קי"ל כהרר"י שכ"כ שם בש"ע בשם יש מי שחולק וכו' ה"נ קי"ל כנלע"ד ברור ונכון אף שבש"ע לא הביאו מ"מ הלכה רווחת היא כנלע"ד:
(סעיף י') אין לך בידי סתם פי' לאחר שתבעו בדין אומר ב':
(סעיף י"ב בד"א כשלא קבל כו') כבר כתבתי סי' ל"ט הנלע"ד במקום שיכול לומר פרעתי לא טריף מלקוחות שיאמרו קנוניא עשית עלינו אלא דבמקום שברי לנו שלא נפרע מצי טריף אפי' מלקוחות מכח הודאה זו בב"ד והכא אמר באם יש ספק בפרעון אפילו הלוה יכול לומר פרעתי במקום שברור לנו שלא נפרע הן ע"פ עדים הן ע"פ הודאתו בשעה שהיו לו בני חורין מבלי חשש קנוניא יכול לטרוף מלקוחות דיש לזה קול ומ"ש הסמ"ע בענין שהחרימו הדייני' במי שלא בא על היריד לפרוע הכ"י שלו שביד המלו' או שעשו ב"ד פשר' לשלם לזמנים ועבר הזמן והחרימוהו ואחר כך טוען פרעתי לו הכת"י אין זה מקרי מעשה ב"ד דלא יהא נאמן לומר פרעתי כיון דלא סירב מתחל' כ"כ וטוען שמתחל' לא פרע לו מחמת שלא הי' לו וכל שכן אם מת שאין מוציאין מהיורשים ולקוחות עי"ז עכ"ל ונלע"ד כיון דמעש' בית דין יש לו קול ומסתמ' ידע שהחרימוהו ונתנו לשכנגדו כתוב וחתום אם איתא שפרע לו הו"ל ליקח הכתב ממנו וכבר כתב רמ"א בסי' ס"ט סעיף ב' פסק דאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות והכי נמי בכ"י הזה: