ט"ז על חושן משפט נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ט"ז על שולחן ערוך חושן משפט נד |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(בשם מהרש"ק בטור) עא"ע יוצאין ביום א' השטר פסול וכו' ע' בש"ת הרא"י [הרא"ש] שהביא לזה והעתיק הב"י סי' ס"ה סוף סעי' ח' וצ"ע וכמ"ש בסמ"ע ובגי' הטור:

(בב"י ד"ה ומ"ש רצה לכתוב לו שובר וכו') עש"ה וכ' שכן דעת הראב"ד והתוס' פ"ק דב"מ גבי משנה דהוציאה גט ואין עמה כתובה כתבו ואע"פ שמודה בכתובה וגט בידה כותבין שובר דלא בהראב"ד ומה שיש לדקדק בזה בדברי הפוסקים ע' ברז"ה שם גבי דהטוען אחר מעשה ב"ד ובמלחמות ה' ותמצא נחת:

(ע"ש ואם כתוב) בו דברים סתם כו' עד אבל בשובר אדרבא וכו') והא דכתב הרי"ף והביאו הט"ו לק' סי' ע"א סל"ד דיד בעל השטר על התחתונה ע"ש התם כיון שיש למלוה שטר מקוים הוה הוא המוציא מהמלוה ורצה לסייע עצמו מהשט' אמרי' דידו על התחתונה והמלוה מחזיק בנאמנותו דהלוה בא להוציא משא"כ הכא המלוה בא להוציא מהלוה בכח השטר אמרי' איפכא ק"ל וע"ל בסמ"ע סי' מ"ב סקכ"ג (ולפמ"ש ל"ק מידי ע"כ):