ט"ז על חושן משפט נג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע ס"א בהגה) ואפי' ידעי' וכו' כ"כ התוס' כי היכא דל"ת למה לי' לתלמודא טעמי' דלעיל תיפוק ליה דלמא פרע לי' ועשה ליה שובר כמ"ש בסעי' שאחר זה וא"ל עדיין י"ל לימא הטעם גם ברישא משום חשש זה דאפי' ידעינן דלא פרע מ"מ שמא אח"כ יפרע לו הכל ויקח ממנו שובר ולא ידע לוה מן השינוי נ"ל דמיירי דאפי' אם אמר המלוה תחלפו לי השטר ותודיעו זה ללוה אבל בסיפא דחיישי' שכבר פרעו ול"מ מה שיודיעו לו דקשה גזל הנאכל וקשה הא אמרי' ר"ס נ"ד דהברירה למלוה או לתת ללוה שובר על מקצתו או להחליף השטר אמאי יהיה כחו של לוה עדיף כשאינו לפנינו מאם עומד וצווח דרצונו ליתן לו שובר ויפגום השטר דלא משגיחין בי' ואמאי אין שומעין למלוה עכשיו לעשות ב' של נ' ולהודיעו ללוה ונ"ל דדוקא אם פורע המקצת דאז רודף הלוה את המלוה לעשות א' משתים או להחליף או לתת שובר בזה יפה כח המלוה לברור לו א' מהם דהמע"ה משא"כ כ"ז שאינו פורע לו מוטב לו ללוה בשב וא"ת כיון דאיכא חד צד דלא ניחא לי' והוא אינו מבקש כלום מהמלוה אמרי' להיפך המע"ה: