חפץ חיים/הלכות רכילות/ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְאַף דְּדָבָר זֶה הוּא מִצְוָה רַבָּה וּבִכְלַל הֲבָאַת שָׁלוֹם הוּא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְמַהֵר לְסַפֵּר עִנְיָן כָּזֶה כִּי אִם אַחַר שֶׁיִּתְבּוֹנִן לְפִי הָעִנְיָן, שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרוֹ יִשְׁמֹר הַשּׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי בִּיחִידִי, פֶּן יַכֶּנּוּ, אוֹ יְחָרְפֶנּוּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אוֹ עֵצָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תְּסֻלַּק הַקְּטָטָה שֶׁבֵּינֵיהֶם. כִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה מָצּוּי כְּשֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, אֵיךְ שֶׁדַּעַת פְּלוֹנִי לְחָרְפוֹ, יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר כַּעְסוֹ שֶׁל זֶה עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְיַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ נֶגְדּוֹ לָרִיב עִמּוֹ, וְתָבוֹא עַל יָדוֹ מַחְלֹקֶּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנִן הֵיטֵב מִתְּחִלָּה אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר.