חלקת מחוקק על אבן העזר מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר מז |

סעיף א[עריכה]


(א) ב' אומרים נתקדשה וב' אומרים לא נתקדשה:    לא אמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי אתתא בחזקת פנויה דמ"מ תרי ותרי ספקא דרבנן והל"ל תצא מדרבנן כ"כ התוספות:

סעיף ג[עריכה]


(ב) ע"א אומר נתקדשה וע"א אומר לא נתקדשה:    וה"ה אם היא לבדה מכחשת העד האומר נתקדשה ג"כ נאמנת דע"א בהכחשה לאו כלום הוא וכאן מיירי אפי' בהי' שותקת כגון שא' אומר אביה קבל קידושין וא' אומר לא קבל קידושין אוקי עד לגבי עד ואשה בחזקת פנויה ותנשא לכתחילה ודעת הרמב"ם פ"ט מה"א דין ל"א דכשהעד מסייע לה גרע טפי משאין עמה עד ע"ש בדבריו ובדברי המ"מ ומה שפסק כאן וחילק בין העד אומר שמעולם לא היה בה ספק קדושין שתנשא לכתחילה ובין אם העד אומר קרוב לו שלא תנשא לכתחילה זה הוא דעת התוספות והובא בטור אבל הראב"ד והרמב"ן והרשב"א כתבו גם אם העד אומר לא היו כלל קדושין גם כן לא תנשא לכתחילה מאחר שהיא אינה יודעת כלום גם הרא"ש סתם הדברים ולא הביא דעת התו' ומהתימא שלא הביא כאן דעתם בפרט להחמיר לכתחלה:

סעיף ד[עריכה]


(ג) עד שיבוא ארוסה:    כלומר שיבוא אחד ויאמר אני הוא שקדשתי' כבר והיא תודה לדבריו שזה הוא ואפשר אף שלא תודה רק שתעמוד בדברי' האחרונים ותאמר פנויה אני והוא אומר אני הארוס שלך ג"כ מותרת לו ופשוט הוא אם בתחילה הזכירה למי נתקדשה ואח"כ חזרה ואמרה פנויה אני שהיא אסורה לכל עד שיבוא אותו פלוני או עד שימות:


(ד) שוב אינה נאמנ' לו' פנויה אני:    מפשט הלשון משמע בין תוך כדי דיבור בין לאחר כדי דיבור באמתלא וכ"כ הר"ן בשם הרא"ה לא מהמנינן לה בשום מיגו אלא אם כן הודה בדבר ולא ידעתי למה לא תהיה נאמנת תוך כדי דבור דהא קי"ל בכל התורה תוך כ"ד כדבור דמי וגם לאחר כ"ד אם נותנת אמתלא ומכחשת אותו בפניו למה אינ' נאמנ' במיגו דגרשתני כדין אשה שמקבלת קידושין מאחר בפני בעלה: