חלקת מחוקק על אבן העזר מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר מח |

סעיף א[עריכה]


(א) האומר לאשה קדשתיך:    בטור כתב קדשתיך בפני פלוני ופלוני משמע אם אמר סתם קדשתיך יכול לפרש דבריו שלא בעדים וכ"כ הרא"ש בתשובה על פלגש של ראובן שאמרה קדשני ראובן אין בדבור' כלום עד שתאמר קדשני ראובן בפני שני עדים ויש להסתפק באולי דוקא בפלגש הנ"ל פסק כן אבל איש ומכ"ש ת"ח היודע שאין קידושין בלא עדים אם אמר סתם קדשתיך מסתמ' כדין קידושין קאמר ואינו נאמן לומר אח"כ שהי' בלא עדים:

סעיף ו[עריכה]


(ב) מבקשין ממנו שיכתוב לה גט:    לא כתב כאן בדין הכתובה כלום משום דפסק לקמן סי' נ"ד דארוסה אין לה כתובה ועיין בטור ובב"י מ"ש בדין הכתובה:


(ג) אין האשה נאסרת בקרוביו מחמת הגט:    ע"ש במרדכי פ' האומר דף תרס"ב ע"א שדעת רבי אליעזר מבי"הם המוזכר שם שהגט אוסר' לכהן וממילא דאסורה ג"כ בקרוביו כדין האומר לא קדשתיך שמבקשין ממנו ליתן גט ונאסר בקרובותיה וגדולים אחרים נחלקו עליו שם ומחלקין בין גט הצריך לגט שאינו צריך רק לרווח' דמילת' ע"ש וצ"ע להרא"ש פסק הביאו לעיל הטור והב"י בסי' מ"ו ס"ק ט' דאף דהגט היה לרווח' דמילת' מילת' דפשיט' היא שהיא אסורה לית דין צריך בשש כי היודע שנתגרשה מה יודע שהגירושין לא היו אלא לרוחא דמילת' וכ"ת יכריזו שלא היתה צריכה גט איכא דשמע בגיטא ולא שמע בהכרז' א"כ משמע לדידי' בנ"ד ג"כ נאסרה בקרוביו דהא גם שם בנדון דהרא"ש מבואר בתשו' סוף כלל ל"ה דהאשה אמר' לא קדשתני ואפ"ה הצריכה גט וכבר פסק כן הרב בהג"ה לעיל סי' י' סעיף א' וכאן פסק כהמרדכי וא"כ זיכה הרב שטרא לבי תרי:

סעיף ז[עריכה]


(ד) וזה אסור באשתו:    עיין לקמן סי' קע"ח סעיף ט' דבזמן הזה שיש חרם ר"ג שלא לגרש אשה בע"כ אינו נאמן שמאמין לדברי אשתו שאומרת שזינתה וה"ה בנ"ד וכ"כ בב"ח בשם מהרש"ל: