חזון יוחנן פרק יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חזון יוחנן - ספר ההתגלות.
פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב

מי היה יוחנן? עיין מחבר הספר. ועיין עוד פרטים על חזון יוחנן.

1 וָאֱהִי עֹמֵד עַל־חוֹל הַיָּם וָאֵרֶא חַיָּה עֹלָה מִן־הַיָּם וְלָהּ עֶשֶׂר קְרָנַיִם וְשִׁבְעָה רָאשִׁים וּבְקַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְתָרִים וּבְרָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים:
2 וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי מַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה הַנָּמֵר וְרַגְלֶיהָ רַגְלֵי דֹב וּפִיהָ פִּי אַרְיֵה וַיִּתֶּן־לָהּ הַתַּנִּין אֶת־כֹּחוֹ וְאֶת־כִּסְאוֹ וּמִמְשָׁל רָב:
3 וָאֵרֶא וְהִנֵּה אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ כְּפָצוּעַ פֶּצַע לָמוּת וּמַכַּת מָוֶת אֲשֶׁר־לָהּ נִרְפָּאָה וַתִּשְׁתּוֹמֵם כָּל־הָאָרֶץ אַחֲרֵי הַחַיָּה:
4 וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין אֲשֶׁר־נָתַן מֶמְשָׁלָה לַחַיָּה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וַיֹּאמְרוּ מִי יִדְמֶה לַחַיָּה וּמִי יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתָּהּ:
5 וַיִּנָּתֶן לָהּ פֶּה מְמַלֵּל גְּדֹלוֹת וְנֶאָצוֹת וְשָׁלְטָן נִתַּן־לָהּ לַעֲשׂוֹת (מִלְחָמָה) אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים:
6 וַתִּפְתַּח אֶת־פִּיהָ לְנַאֵץ אֶת־הָאֱלֹהִים וַתְּנַאֵץ אֶת־שְׁמוֹ וְאֶת־מִשְׁכָּנוֹ וְאֶת־הַשֹּׁכְנִים בַּשָּׁמָיִם:
7 וַיִּנָּתֶן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם־הַקְּדֹשִׁים וּלְנַצְּחָם וַתִּנָּתֶן לָהּ מֶמְשָׁלָה עַל־כָּל־מִשְׁפָּחָה וָעָם וְלָשׁוֹן וָגוֹי:
8 וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתָם בְּסֵפֶר הַחַיִּים אֲשֶׁר לַשֶׂה הַטָּבוּחַ מִיּוֹם הִוָּסֵד תֵּבֵל:
9 כָּל־אֲשֶׁר אֹזֶן לוֹ יִשְׁמָע:
10 הַמּוֹלִיךְ שְׁבִי יֵלֵךְ בַּשֶּׁבִי וְהַהֹרֵג בַּחֶרֶב הָרֹג יֵהָרֵג בֶּחָרֶב בָּזֹאת סַבְלָנוּת וֶאֱמוּנַת הַקְּדֹשִׁים:
11 וָאֵרֶא חַיָּה אַחֶרֶת עֹלָה מִן־הָאֲדָמָה וְלָהּ שְׁתֵּי קְרָנַיִם כְּקַרְנֵי הַשֶׂה וּמְדַבֶּרֶת כַּתַּנִּין:
12 וְהִיא עֹשָׂה כָּל־פִּקּוּדֵי הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּפָנֶיהָ וּמְבִיאָה אֶת־הָאָרֶץ וְישְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר־נִרְפְּאָה מַכַּת מָוֶת אֲשֶׁר־לָהּ:
13 וְנֹתֶנֶת אוֹתוֹת גְּדֹלוֹת וְגַם־אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם תּוֹרִיד אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם:
14 וּמַתְעָה אֶת־ישְׁבֵי הָאָרֶץ בָּאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן־לָהּ לַעֲשׂוֹת בִּפְנֵי הַחַיָּה בְּאָמְרָהּ אֶל־ישְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר־הֻכְּתָה מַכַּת־חֶרֶב וַתֶּחִי:
15 וַיִּנָּתֶן־לָהּ לָתֵת רוּחַ בְּצֶלֶם הַחַיָּה עַד־כִּי יְדַבֵּר צֶלֶם הַחַיָּה וְכֹל אֲשֶׁר־לֹא יִשְׁתַּחֲווּ לְצֶלֶם הַחַיָּה תַּסְגִּירֵם לַמָּוֶת:
16 וַתַּעַשׂ אֶת־אֲשֶׁר כֻּלָּם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל אִם־אֶבְיוֹן וְאִם־עָשִׁיר גַּם־בְּנֵי הַחֹרִים גַּם־הָעֲבָדִים יַתְווּ תָו עַל־יַד יְמִינָם אוֹ עַל־מִצְחֹתָם:
17 וְלֹא־יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר כִּי אִם־בִּהְיוֹת עָלָיו תָּו הַחַיָּה אוֹ שְׁמָהּ אוֹ־מִסְפַּר שְׁמָהּ:
18 בָּזֹאת חָכְמָה מִי שֶׁבִּינָה לוֹ יְחַשֵּׁב מִסְפַּר הַחַיָּה כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׃