חזון יוחנן פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חזון יוחנן - ספר ההתגלות.
פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב

מי היה יוחנן? עיין מחבר הספר. ועיין עוד פרטים על חזון יוחנן.

1 וְאוֹת גָּדוֹל נִרְאָה בַּשָּׁמָיִם אִשָּׁה אֲשֶׁר־הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ וְהַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ וְעַל־רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹכָבִים:
2 וְהִיא הָרָה וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ וּבְצִירֵי לֵדַתָּה:
3 וַיֵּרָא אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנַיִם וְעַל־רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְתָרִים:
4 וְסָחַב בִּזְנָבוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם שְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה וַיִּתְיַצֵּב הַתַּנִּין לִפְנֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֶלָה לָלֶדֶת לְמַעַן בְּלֹעַ אֶת־בְּנָהּ בְּלִדְתָּהּ:
5 וַתֵּלֶד בֵּן זָכָר אֲשֶׁר־יִרְעֶה כָל־הַגּוֹיִם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל וַיִּלָּקַח בְּנָהּ אֶל־הָאֱלֹהִים וְאֶל־כִּסְאוֹ:
6 וְהָאִשָּׁה בָּרְחָה הַמִּדְבָּרָה אֲשֶׁר־שָׁם הוּכַן־לָהּ מָקוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים לְמַעַן יְכַלְכְּלוּהָ שָּׁם יָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים:
7 וַתְּהִי מִלְחָמָה בַּשָּׁמָיִם מִיכָאֵל הוּא וּמַלְאָכָיו נִלְחָמִים בַּתַּנִּין וְהַתַּנִּין נִלְחָם וּמַלְאָכָיו:
8 וְלֹא הִתְחַזָּקוּ וְגַם מְקוֹמָם לֹא־נִמְצָא עוֹד בַּשָּׁמָיִם:
9 וַיֻּשְׁלַךְ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְשִׁין וְשָׂטָן הַמַּדִּיחַ תֵּבֵל כֻּלָּהּ הוּא הֻשְׁלַךְ אָרְצָה וּמַלְאָכָיו עִמּוֹ הֻשְׁלָכוּ:
10 וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר עַתָּה בָאָה יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ וְעֻזּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וּמֶמְשֶׁלֶת מְשִׁיחוֹ כִּי הוּרַד שׂוֹטֵן אַחֵינוּ הָעֹמֵד לְשִׂטְנָם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה:
11 וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם־הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא־אָהֲבוּ אֶת־נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת:
12 עַל־כֵּן רָנּוּ שָׁמַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם אוֹי לָכֶם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וָיָם כִּי־יָרַד אֲלֵיכֶם הַמַּלְשִׁין בְּחֵמָה גְדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ כִּי תִקְצַר עִתּוֹ:
13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הַתַּנִּין כִּי הֻשְׁלַךְ אָרְצָה וַיִּרְדֹּף אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת־הַזָּכָר:
14 וַיֻּתְּנוּ לָאִשָּׁה שְׁתֵּי כַנְפֵי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל לָעוּף הַמִּדְבָּרָה אֶל־מְקוֹמָהּ אֲשֶׁר תְּכֻלְכַּל־שָׁם מוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ:
15 וַיְשַׁלַּח הַנָּחָשׁ נְהַר־מַיִם מִפִּיו אַחֲרֵי הָאִשָּׁה לְשָׁטְפָהּ בַּנָּהָר:
16 וַתַּעֲזֹר הָאָרֶץ אֶת־הָאִשָּׁה וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלַע אֶת־הַנָּהָר אֲשֶׁר־שִׁלַּח הַתַּנִּין מִפִּיהוּ:
17 וַיִּקְצֹף הַתַּנִּין עַל־הָאִשָּׁה וַיֵּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם־יֶתֶר זַרְעָהּ הַשֹּׁמְרִים פִּקּוּדֵי אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר עֵדוּת יֵשׁוּעַ בְּפִיהֶם׃