חזון איש/יורה דעה/עח
סימן עח
[עריכה]א) מכות כ' ב' רש"י ד"ה מסייע, מזמין השערות למקיף, הגרע"א בתשובה סי' צ"ו הק' הלא אזהרת ניקף הוא שלא יניח את עצמו מוקף ואם מסייע למקיף במה שמזמין לו את ראשו הלא המעשה אין בה שום איסור, ובשעה שהוא ניקף אינו מסייע כלום, ונראה דהחזקת הגוף במצב משונה מתכניתו הרגיל כמו מרים ראשו יותר מרגילות האדם, או כופף ראשו יותר מהנוח לו לאדם, חשיב כמחזיק דבר בידו, וכשמחזיק ראשו במקום זה אשר הוא נגד רגילות [ואם יניח את ראשו ממילא ינטה הצדה ויתרחק מן התער] וברצונו הוא מכריח את ראשו שלא לנטות מכאן מקרי מעשה, ומ"מ לא מקרי מקיף שאינו משתתף בפעולת הגילוח, אלא אחרי שהוא מוזהר מלהיות ניקף, אלא שאם אינו מסייע מקרי לאו שאין בו מעשה, אבל כיון שמחזיק ראשו אצל התער ברצון מכריח מקרי עביד מעשה, וזו כונת הריטב"א דלא דמי להא דאמרו ביצה כ"ב א' דהתם אין אזהרה על נכחל, והנידון אי חשיב מכחל לעצמו, ולזה מסייע אין בו ממש, וכתב עוד דעין המעמץ ופותח שאני שדרך העין בכך, ור"ל אף אם יהי' שבות במסייע במעשה להיות נכחל מותר דלא מקרי מסייע כלל דהכל מתיחס להכוחל, כיון דהעין רגיל בכך להיות מעמץ ופותח.
ב) קידושין ל"ה ב' אתיא פאת פאת, נראה דאף למאי דמסיק דמסברא לא הוי ידעינן למעט נשים, מ"מ לבתר דגלי קרא מפרשינן דממעט זקן האשה שאינו זקן שהזהירה עליו תורה, אבל לא אמרינן דזקן האיש והאשה שוין אלא שאין נשים ראוין לצוות עליהן הזהרה זו, ונ"מ לענין סריס, דאי ממעטינן זקן האשה שאינו זקן שהזהירה עליו תורה, ילפינן זקן הסריס מזקן האשה שאין חייבין עליה, ומדתניא זקן האשה והסריס הרי הוא כזקן לכל דבריהם לענין נגעים משמע דלענין שאר מילי אינן כזקן, דאם איתא דסריס חייב גם על השחתה לא הו"ל למתני סריס כיון דסריס שני מאשה דיש לו זקן לכל דבר אלא ודאי דגם בסריס אין זקנו כדין זקן אלא לענין נגעים בלבד, ולפ"ז עבד חייב על השחתת זקן, ונתישב מה שהקשו אחרונים ז"ל על הר"מ פי"ב מה' עכו"מ.
שם רש"י ד"ה לטומאת, כתיב שיער לבן כו' משמע מדבריו ז"ל דבנתקין יש מראה נגע, והר"א בהשג' פ"ח מה' ט"צ ה"א כתב דזה פלוגתת התוס' והת"כ.
שם בגמ' לטהרת נגעים כו' לכאורה לא היה לי' לגמ' כלל לומר כן דבר שאין לו מקום כלל, ולכאורה י"ל טהרת נגעים היינו שצריך לגלח זקנו בתגלחתו דלא נימא כיון דלאו אורחי' בכך אינו בכלל זקן, וכמש"כ הר"א בפי"א מה' טו"צ בשיער שבתוך החטם, א"נ הוי דרשינן זקנו למעט זקן אשה, וקאמר כיון דבת טומאה היא בניתק זקנה ודאי בת טהרה היא ר"ל היא בדין טהרה אף לענין תגלחת זקנה, אבל הלשון דחוק.