חות יאיר/רכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכ
[עריכה]שאלה: ע"ד פלוני שנשתדך עם בת זוגו למרחוק ונודע לו שאין חותנו בעל יכולת כמו שחשב לכן ביקש לבטל הקישור הנעשה בקנס ובחרם ושם עלילות דברים ע"י עצת רשעים ששמע שהכלה בעלת מום שיש לה חוטם ארוך יותר מן הראוי והוא שיעור אצבע קטנה שלה כמבואר בפרק מומין אלו גבי מומי כהני' וק"ל כל מומים הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים.
נראה שאם אין הגדלות והאריכות של החוטם מופלג באופן שאין רוב בני אדם שוחקין עליה אין בדבריו כלום דנהי דגבי כהני שלוחי דרחמנא יש קפידה וכן בנשים לענין קדושין מפני דזה נקרא מום בלשון תורה גבי כהנים לפי קבלת רז"ל. וכן אם התנה זה המשתדך ואמר בפי' שלא יהיה בה מום (מש"כ אם אמר שלא יהיה בה חסרון או שלא תהיה בעלת חסרון דאזלינן אחר לשון בני אדם שאין זה חסרון וכן להפך באם יש לה חטוטרת גדולה על החוטם אע"פ דהוי יתור לא חסר הוי בלשון ב"א חסרון שאינו שכיח כלל שהרי מתירין עגונה ע"י סימן כזה עי' א"ה סי' י"ז סכ"ד הג"ה ושם מוכח דחוטם גדולה בשום ענין אינו סי' מובהק ומ"מ נ"ל כמ"ש שאם היתה ע"י ללעג מרוב רואי' הוי מום).
מ"מ בדלא התנה דק"ל בנשים דמקודשת מספק י"ל בנדון הנ"ל דלא הוי כלל ספק מפני דאזלינן בתר סוגיא דעלמא ומנהג בני אדם דלא קפדי ולא דמי לחומרא דא"א דמחמרינן ולכן אע"פ די"ל דאין מוציאין ממון מספק בזה לא הוי ספק (וצל"ע גבי קידושין בדין חוטם ארוך קצת אפי' התנה אם נימא דאינה מקודשת אם אין לועג עליה בשביל זה רק דאם בא אחר וקדשה צריכה ג"כ גט משני) אחר דשכיחא טובא גמרא ונשי דאין מדת חוטם מכוונת כמדה שארז"ל ואין שם על לב כמו שארז"ל בתנאים שאדם מתנה עם חבירו אזלינן בתר לשון בני אדם לכן אפי' התנה אם יש ביד החותן משל החתן מצי תפיס על דמי קנס.
וכן בהיפך מעשה שנודע לבחור שיש לכלתו מום והוא שעיניה סגורות מאד באופן שבאם תרצה לראות פני אדם או מה שכנגדה תוכרח לפתוח עיניה בכח ומ"מ אינם פתוחות לגמרי ואני ראיתי נער וב' אחיותיו א' נשואה וא' בתולה שהיו כך דאע"פ שלא מצינו זה מום בכהנים כי אין זה סכי שמש ולא עיניו קטנות כשל אווז מ"מ יצא החתן לחפשי חנם מב"ד דבין בני אדם הוא מום גדול ושינוי רב. ולעד"ן דבכה"ג נקרא מציצי עינא דבכתובות ד"ס ופירש"י פורחות ונעות ותמיד וצ"ע על ביאור מלת מציצא ונ"ל שהוא לשון מציץ מן החרכים והוא הבטה כל דהו בלי פתיחת עינים כראוי שהוא ראיה ממש [ונ"ל דאם נמצא באשה מום תתרנית הוא בהיפך דבכהנים לא הוי מום גם באשה לא זכרוהו כלל רז"ל ומ"מ הוי מום כמו בשאר חושים ואף ע"פ דזה בבעל אין סברא לי' דהוי מום מ"מ באשה דצריכה להתעסק בתבשילין ובטעימתן וע"י חסרון החוש לא תרגיש בסרחונן ועישונן וכל שמצד הסברא הוי חסרון ודאי למום יחשב כמו אלמת שג"כ לא מצינו הו במומי כהנים וראיה ממשתנת במטה ומנוגעת. עי' ש"ע סי' קי"ז והכי מוכח בגמ' דב"ב דקמ"ו סע"א מיהו לפי' ר"ת שם אין ראיה] והנלפענ"ד כתבתי:
נאם הטרוד יאיר חיים בכרך.