חות יאיר/ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · חות יאיר · ריט· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ריט[עריכה]

שאלה: אל הר המור גבעת הלבונה נרדו נתן ריח לשבעה חכמות וגם לשמונה וכו' אחר אשר כל הנחלים הולכים אל הים מה יעשו מי גבים קטנים מים המוכים מים המכזבים יאמרו נא נלכה גם אנחנו אל מקור מים חיים אולי נטהר מנגעינו הקשה אולי יתעשת לנו וימתיק מרירתינו ולא נאבד בספיקתינו והוא בהיות אשר ידענו כי רב חילו וכי כביר מצאה ידו שכל חכמה ומדע נוסף על חכמת האמת תורתנו הקדושה ובפרט בחכמת התכונה היא סדר מעמד ומצב ומהלך צבא השמים ובעינינו ראינו כמה אגודות חבילות וקונטריסים שכתב בחכמה זו לכן צמאה נפשינו היבישה אין כל למים טהורים ולא יערוף כמטר לקחו ותזל כטל אמרתו לבאר לנו איזה דברים אשר אני נבוכים במה שנמצא בש"ס בחכמה זו.

ובקטן נתחיל והוא מ"ש רש"י בברכות [דף נ"ח ע"ב] עקרב היינו כימה וממזל טלה הוא ומלבד שככסילים נסכל ענין כסיל וכימה בעצמן ולא ידענו כי מה הוא אף דשותא דמרן רבן של הגולה רש"י ז"ל לא ידענו פה כי מה ענין מזל עקרב למזל טלה והמה רחוקים זה מזה כמעט כרחוק מזרח ממערב והרב הגדול מהרש"א ראה בעונייני ולא הניח דעתינו:

תשובה: והנה ע"ד שאלתך בענין ביאור פי' רש"י יומתק בפי מ"ש הראב"ע על דברי שטוב לאדם לומר לא ידעתי או לשתוק מלומר דבר שאינו הגון ובכה"ג השיב לשואלו [בעל תשובות באר עשק בתשובה צ"ח] מאמר נפלא והוא כרישא דעמי נדיב וסיפא דאכן יש וביאורו דתרי קראי ננהו אחד מסיים לא ידעתי ואחד מתחיל אף אנכי אומר כן בדבר ששאלת ובכלל חכמה זו. ואשר כתבת כי ראית אצלי קונטרסים הרבה אמת הוא כי יגעתי בחכמה הלז ולא מצאתי תאמין אמונת אומן כי נפשי חשקה מנעורי לעמוד על שורשי המציאות מפי ספרים אשר חוברו על זה כגון ספר צורת הארץ. והשמים והעולם וספר כתוב ספר הגלגל ואשר דברו מזה כגון קידוש החוד ופירושיו. וספר מ"נ ופירושיו וספר צ"ל לר"מ בן זרח ושבילי אמונה ושלשלת הקבלה וספר עמנו אל ורמ"י והתי"ט [וספרי ריש"ר מקנדיאה גבורת ה' וחביריו] גם בספרי א"ה נוסף על קדושת הש"ס שדיבר מזה באיזה מקומות זעיר שם זעיר שם. ובאשר ראיתי כי כמעט אין דבר מוסכם בלי מחלוקת. ונפלו בדעתי על כל צד מצדדי דעתם תילי תילים ספיקו' וקושיו' ומבוכות.

אף כי תליתי בחסרון השגתי וכאשר הוא האמת בלי ספק וכמאמר המורגל סתם מקשין ע"ה לכן לא די שמשכתי ידי מלבלות עוד זמני בחקירה ודרישה ומלחדש דבר או להכריע בין הדעת מסברא או מגמ' אף כי קמתי בשחר ושרפתי בחמתי ומר נפשי כמה גוילין וניירות חבלתי מעשי ידי אשר טרחתי בו זמן רב ואמרתי כי כבר השגתי די מה שהגעתי לידיעת לא ידעתי כמ"ש הגאון החסיד על אמרתי אחכמה וגו' והסכמתי למ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ב ס"פ ד"ד שאין דבר ברור בחכמה זו.

והנה אמרתי אציגה נא עמך ריש מילין מן המבוכות והתמיהות אשר היו לי אפס קצתם תראה מן הבא בידי לשני טעמים. האחד למען לא תאמר בלבבך כי דחיתיך בקש מבקשתך ובשוא ודבר כזב חלילה. והשני אולי ע"י חשך הספיקות יתעורר לב הקורא אשר לבבו יבין וידע יותר מלבבי ודעתו ורחבה מדעתי ויסיר מוץ הקושיות ותבן המבוכות ויברר בר שבתוכו בבר לבו עד יוציא אור מתוך חשך ויצא כנוגה צדקו במאמרו. ובכה"ג כתב התי"ט מס' כלאים ובזה ג"כ התנצלות בעד הרמב"ם נגד השגת הראב"ד על מ"ש בענין בחירה וידיעה.

ואען ואומר כי זאת הארץ אשר אנחנו עומדים עליה וראינוה תמיד בעינינו מחולקים בעלי החכמה הזו כי י"א שהיא עם המים שסביבה דמות כדור עגולי והיא כדור שלם עד בני אדם הולכים מעבר שני לארץ ממש תחתינו וכפות רגלם נגד כפות רגלינו ממש. ואין תמיה מה שא"א לאיש בער שלא יוכל לקרב אל השכל הגס שלו מה שמובן וברור וידוע אמיתתו לבעלי מדע כמ"ש הרמב"ם בזה ובשני קווין ההולכי' ומתקרבין ולעולם אינם פוגשים זה בזה במ"נ. כ"ש שאל יכחיש אדם אמיתות דבר מפני שלדעתו א"א לעמוד עליו כמ"ש הרמב"ם בהקדמת פירושו למשניות על גודל גרם השמש וזה ברור ממיני אומניות ותחבולות והמצאות יום יום כי לפני שיצא הדפוס לאור הי' מכחיש אדם אפשריותו והצורף א"א לו להשכיל מעשה רוקם ציורים נפלאים הדקים בבגדי משי וכן ההיפך. וי"א שהארץ שקועה חציה ושטה במי אקיינוס כפוח שט בקערה של מים ולפי זה נכחיש דרי מטה ממש נגד דרי מעלה. והמה מכריחים דבריהם באמרם כי חומר גס בהכרח ינוח על דבר והבל יפצה פיהם כי נשאל אותם לדעתם על המים ועל הרוח שסביבו ועל האש שסביבו וע"כ יאמר שהכל תלוי על בלי מה בכחו של היוצר ב"ה וב"ש.

ורז"ל סתמו דברים במס' חגיגה ואמרו והארץ על המים ממקרא מלא לרוקע הארץ על המים. ומה שנחלקו בב"ב דכ"ה ע"ב אם עולם לאכסדרה דומה וכו' אין ענינו לזה רק בתמונת השמים ומהלך החמה. וענין ז' כוכבי לכת זכרו רז"ל במס' שבת בפרק בתרא גם בסידורן שם בענין פורסא דדמא ע"ש פי' רש"י על מאדים בזווי. וצ"ע מאד אחר כי לכ"ע כל אחד יש לו גלגל מיוחד איך נאמר שהם משמשות שעה אחר שעה כסדר שכתב רש"י ובפרט חמה ולבנה. ומה ענין השימוש שהרי אין מהלכם זה אחר זה ויש עשו להם בתים במזלות קצתם לכוכב ב' מזלות וקצתם רק אחד והמשורר הגדול בעל עמנו אל כתב בדרך הלצה שע"כ קראו לכוכב כוכב כת"ב [וכן קראו רבינו יש"ר בספר ג"י מדרגה ה'. עי' ק"י פי' על הכוזרי דרמ"ז] מפני שבתיו תאומים ובתולה (לפי רז"ל סוף שבת שכתבו דספרא דחמה הוא שמו זה נאה לו) וכ"כ יודעי עתים ומי יתן ונרע ציור זה כי י"ב מזלות סובבי' תמיד וכן כוכבי לכת שהם בז' גלגלים והמזלות בגלגל השמיני:

והנה הרמב"ם בספר הי"ד הגדול והנורא כתב בהלכו' יסודי תורה רפ"ג כי הגלגלי' נקראו שמים. וכן יובן ממ"ש בספרו ח"ג מ"נ פי"ד שמ"ש עובי כל רקיע ת"ק נאמר על הגלגלים שהם ז' כוכבי לכת וקצרה דעתי להבין מ"ש שם ח"ב פ"ט ששצמנ"כ הם כדור אחד ועמ"ש פכ"ד. ואין להקשות איך יתכן זה המרחק בין הגלגלים אחר שהסכימו התוכניי' שהם כגלדי בצלים זה על זה ואין ריקות ביניהם כלל [וכ"כ ריש"ר שם מי"ד. ע"ע ספר ק"י על הכוזרי דקפ"א ע"ב ועי' מ"ש עוד להלן] די"ל דמ"ש מהלך ת"ק ר"ל מקערוריתו של זה עד קערוריתו של שני הסמוך לו וכן מגבנונותו עד גבנונותו של שני וכ"כ במ"נ שם וגם זה נגד דרז"ל שהרי אמרו מהלך ת"ק על עובי כל רקיע וגם על המרחק. וכמו שיסד הפייט ישר"ה לכסא. ומה שהפליג הגאון החסיד ברוב חסידתו שאין ערך רק כגרגר חרדל [ומחבר פי' התפלה כתבו בתחינה והוסיף בה דברי' משובשים סבר דמצוה עביד והוא עון פלילי ועל כיוצא בזה אמר קהלת ולבך אל ימהר וגו'] כל גלגל נגד השני שעליו לא הבנתי הן שנאמר שר"ל הגלגל או הכוכב שבו מה הפלגת אין ערך שאמר.

וכן נ"ל ג"כ דעת ר"ש בן גבירול בכתר מלכות דלא זכר שום רקיע רק ז' גלגלים וגלגל המזלות וגלגל השכל ודו"ק משמע שהן הן הגלגלים הן הן הרקיעים שהרי כתב למעלה מהם גלגל השכל וכסא כבוד. אכן הר"מ אלשיך כתב בשערים שהקדים לפי' משלי גם קרוב לסוף התורה פסוק אשריך ישראל וגו' ובגאותו שחקים שברקיע שני הוא האשון כי וילון אינו משמש כלום כארז"ל שם חמה ולבנה כוכבים ומזלות.

וכ"כ המקובל האלקי מהר"רמק בספר הפרדס שער ששי הוא סדר עמידתן פ"ג דל"ו ע"ב. והנה [ע"ס ג"י הנ"ל מ"ה] בסידורם זה על זה ג"כ מחולקים בעלי תכונה כי י"א שגלגל חמה סמך על גלגל לבנה וכן י"א. וענין י"ב מזלות. לא נזכר בש"ס רק בברכות דף ל"ב ע"ב על התשכח אשה עולה י"ב מזלות בראתי ברקיע וכו' אכן באיזה מקומות שמעינן מכללא כמו בב"מ פ"ט דק"ו ע"ב עד דאתו אריסי מדברא וקיימי כימה ארישייהו בפי' רש"י ובמס' ר"ה די"א ע"ב ושם יש לי מבוכה גדולה בדברי התוס' אי"ה נדבר בו טרם נכלה דברינו שלא יהי' בית מדרשי רק מבוכות בלי חידוש וקושיא ברורה.

אכן במדרשי' מצינו בכמה דוכתי כמו בב"ר בפרשת הנחש. גם על במאזנים המה מהבל גם נתנו טעם למה נתנה תורה בחודש שמזלו תאומים שיש לו פה. גם על טלה אריה מסובכו לחרבן ב"ה בחודש אב וכן יסדם הקלירי בגשם וטל ובקינה אז בחטאינו. וענין המזלות הם תמונות הכוכבים בתמונה ההיא ויש מהבילים ומכחישים הצורות לגמרי וכתב הרמב"ם בספר הי"ד פ"ג מיסודי התורה שבגלגל ג' שם קבועין הכוכבים וגלגל ט' חלקו לי"ב חלקים והעלו להם שמות ע"ש צורות הכוכבים שלמטה ממנו בגלגל א' וכתב ע"ש שיראו הכוכבים הגדולים שבו תבנית הצורות האלו (ר"ל כי ודאי לכל הכוכבים אין מספר והמה ממלאים כל הגלגל בלי תמונה ותבנית להם) וכתבו חכמי אומות שיש בגלגל מ"ח צורות דהיינו נוסף על י"ב מזלות עוד ל"ו וקראו להם שמות כמ"ש יודעי עתים בקאלענדר וזכרו מספר הכוכבים שבכל אחד מהם ואמרו כי מספר כלם יחד אלף כ"ב (וכתבתי בספרי עה"ח חלק פרפראות שעולים גי' ברי"ת קוד"ש כי בר ישראל נמלט מהוראתם וגזירתם אפי' למ"ד יש מזל לישראל ע"י שמרו ברית קודש כמו אאע"ה שיצא מאצטגנינת שלו ע"י המילה בקראו שמו אברהם) וזכר כל זה ר"מ בן זרח בספרו צ"ל מ"א כ"א פכ"ז וכתב שם שלמראה עינינו יחסרו קצתם לרוב קטנותם לפעמים וכ"כ בשה"ק ריש ח"ב.

וצ"ע שהרי הרמב"ם כתב שהתמונות נעשו מכוכבים גדולים ועוד קשה במ"ש הנ"ל שם בסרטן יש ט' כוכבים ובטלה י"ג. איך יצויר צורת סרטן מט' כוכבים וטלה מי"ג ובכה"ג עוד טובא. ולד"ה המה בגלגל ח' וצ"ע בזה על רש"י מס' ר"ה שם במ"ש גלגל חמה. ורשב"ג בכתר מלכות זכר ג"כ ענין י"ב מזלות בגלגל השמיני גם הפליא לעשות בזכרו מדת כל כוכב וזמן הקפתו את גלגל שלו ונמצא בקצתם שינוי בספרי חכמי ישראל וחכמי א"ה וכתב שעל גלגל השמיני גלגל המקיף בכל יום ומכריח כל הגלגלים שבתוכו להקיף עמו ממזרח למערב וכ"כ בספר צורת ארץ ובמיימוני פ"ג מיסודי תורה ובצ"ל מ"א כ"א פכ"ה ובגינת אגוז דל"ז ע"ב ובשה"ק ריש ח"ב ובשבילי אמונה נתיב ב' סוף שביל ג' והראב"ע בפירושו לעשות הדברות ובפירושו לתילים מזמור ח' עשה שתי מעונות הא' לכוכבים בכלל והב' לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב ולא ידענו מה הי' לו וע"ע בחיי פ' כי תשא דק"כ ע"א ובמחילה מכבוד הרב מהרש"א ששגה בחידושי אגדה באגדת חלק בענין דור המבול דק"ח שבנה בניינו על יסוד שגלגל המזלות מכריח כוכבי לכת ממזרח למערב ולא היא רק ע"י גלגל ט' נקרא גלגל היומי והרלב"ג בספרו מ"י מ"ה פ"ד מיאן מלהאמין שיש על גלגל המזלות גלגל היומי כלל [ע' ג"י מ"ג].

והנראה מכל הגדולים הנזכרים שזה שלמראה עינינו השמש אית מן המזרח ותשקע במערב אינו ע"י הקפתה והליכתה בעצם כי הקפתה בגלגלה ממערב למזרח רק ע"י גלגל העליון המקיף כל גלגלים הסגורים בו ממזרח למערב בכל יום. וזה גורם לנו מבוכה בכמה פסוקים ומאמרי רז"ל בש"ס ומדרשים שכלם מורים כאשר עינינו רואות וכפשטן של דברים והמקראות שעצם מהלכה ממזרח ואי כדבריהם בטלה מחלוקת ר"א ור"י במהלך החמה בלילה אם סובבת למערב הארץ או למעלה מכיפת הרקיע. גם נשתבש עלינו מזה ענין יומא אריכא וקטיני שהם ע"י שינוי המעגלים.

כ"ש ענין חילוקי הצופים וחילופי המקומות עד שכאפשרות שימצא מקום כל השנה יום חוץ מלילה אחת וכן בהיפך ומקום שחצי השנה כלו יום וחצי השנה לילה ושאין לך שעה שאין בה יום לקצת מקומות שבכדור ולילה לקצת שנזכיר בסמוך שאת כל אלה אף שלא נבינו על בוריו אין לנו ראיה על סותרו מש"כ אם זריחת החמה מן האופק ושקיעתו למטה מהאופן ע"י גלגל המקיף המכריחו ע"כ יהיו כל הימים והלילות שווין וכל המקומות שווין.

ועוד קשה לפי זה למה לא נראה גם הלבנה וכוכבי שצמנ"כ וכל כוכבי הנבוכים רצים בכל לילה ממזרח עד מערב עם גלגל המקיף שהרי ג"כ סגורים בתוכו. גם נשתבש עלינו מכמה פנים צפי זה ענין מיעוט הלבנה והגדלתה בכל חודש כי לא נדע סיבתו כלל. והנה שיטה דפרק מי שהי' טמא דאמר מעמוד השחר עד הנץ החמה ה"מ ופי' רש"י שהוא תחילת כניסת החמה בגלגל ע"ש דצ"ד ע"א. משמע שבלילה החמה מהלכת חוץ לגלגל ואמר שם סומכי' דרקיע אלפי פרסי וע"כ ר"ל מ"ש רקיע גלגל שלה והוא ג"כ מ"ש מ"ד שבלילה נכפפת ויוצאת שעוביו של רקיע ממש ארז"ל שהוא מהלך ת"ק.

וכבר זכרנו דאין זה מוסכם מכל ושי"א דאין ז' רקיעים לז' גלגלים. ושם בגמ' פ' מש"ט דזה דעת חכמי ישראל וא"ר שנראין דברי חכמי א"ה יע"ש ובתוס' עירובין דנ"ו ע"ב. ובב"ב דכ"ה ע"ב דר"א ור"י תרווייהו ס"ל הכי ולפי זה ג"כ בטלו דברי האומרים שאין שעה בכ"ד שעות היום שאין בו יום לאיזה מקום בארץ ולילה לבני מקום שכנגדו. עד שהרז"ה האריך מאד במס' ר"ה שאיך נשמר שבתות וי"ט אם לנו ליל שבת לאחרים ע"ש ובליל מוצאי שבת לאחרים יום שבת והביאו המוסקאטי בספרו קול יהודה פי' על הכוזרי. והאריך בדברים שכליים כזה יע"ש והתירוץ המסולת שבהם שכלם נמשכים לפי מצב ארץ אשר ה' דורש הוא א"י ונצרך עכ"פ לזה כאשר ראינו ערכי שינויי יום ולילה גם כלפי מעלה שאומרים המלאכים ביום קדוש ובלילה ברוך במדרש ובגמרא שאומרות מ"ה שירה בלילה וחשות ביום וג' משמורות הוי לילה ובפ"ק דט"ז מחלק מה שעושה הקב"ה בג' רביעי היום וע' תרגום שני פרשת האזינו.

עם שלפי דעת זו צ"ע איך בכל הכדור תקדם עליית השחר בערך שוה לפני נץ החמה גם מה ענין עמוד השחר הלא תמיד החמה תחת גלגלה. וכל זה בשיטת האומרים שמקפת בין ביום בין בלילה למטה מהגלגל את כל כדור הארץ מש"כ אם בלילה מקפת למעלה מגלגלה ותחשיך כל הכדור אין אור בשום מקום בעולם התחתון. וצ"ע אם היא למעלה בגלגלה איך נראה אור הכוכבים שהם בגלגל השמיני ואם ביום אינם נראין מפני אור היום איך נראין בלילה והלא השמש בגלגלה למטה מהם ואור דידה הי' ראוי להאיר דרך גלגלה כי הגלגלי' כלם ספיריים שע"כ נראין הכוכבים דרך ז' רקיעי'.

ויש לנו ספק באור היום גופיה מהיכן בא מה הוא נושאה וסיבתה אם הוא אור בפני עצמו ברא ה' כמ"ש ויקרא אלהים לאור יום וגו' ונצרך לומר שהוא בא ברצונו יתברך זמן מה לפני יציאת החמה ויותר נוח לקרב זה אל השכל לדעת הסוברים שבלילה מקפת למעלה מהגלגל כי אם מקפת הארץ גם בלילה רק שזמני יום ולילה לפי המקומות ובכל מקום שתשקע החמה שם הוא לילה. נצרך לומר שגם אור היום מתגלגל כך שלפי המקום בא יבא ולא יאחר מלבא שיעור מה לפני נץ החמה.

ובכה"ג צ"ע בעמוד השחר ממש. או נימא דאור היום מאיר מכחה של שמש מיד שהתחיל לכנוס תוך גלגלה או סמוך ליציאתה התחיל לשלח אורה בריחוק מקום אף כי עדיין לא חזרה בכח. ונראה כי נחלקו חז"ל במס' חגיגה אם אור הראשון נגנז אור הנברא ביום א' אינו ענין למאורות שביום ד' ואם הראשון יגנז נברא אחר תחתיו והוא אור היום שלנו שהרי למדו גניזת אור ממה שלא נאמר ויהי כן רק ויהי אור מכלל דאור אחר הוא וכמ"ש גם בג' ימים הראשונים ויהי ערב ויהי בקר. או נאמר הן הן המאורות שנבראו בראשון ולא נתלו ברקיע עד יום ד'.

ומ"ש לעיל כי נשתבש עלינו ענין הקטנת וגדלות הלבנה לדעת רשב"ג דס"ל דגלגל המקיף מכריח כל צבא מרום אתו עמו לילך ממזרח למערב לא תבין שאני מבין היטיב ענין מולד הלבנה והגדלתו עד חצי החודש והקטנתו אחר חצי חודש כי לכל הדעות לא ידעתי ולא ירדתי לפלגות בין ראובן כי שורש ענין י"ג שעות שאין אור הלבנה ניכר לכל דיירי ארעא כתבו שאז תעמוד הלבנה ממש נוכח החמה ומאיר פניה של מעלה כלפי החמה שמזיו אורה מקבלת אורה ומאירה.

וכל מה שתתרחק מכנגדה מכח אור החמה קצת מפניה כלפי מטה עד חצי החודש שתעמוד החמה רחוק מאד ממנה נוכח פניה שלמטה כלפי דידן וכו' ונקל להבין זה אם נצייר שבכל פעם החמה על הלבנה למעלה בשמי מרום בעת המולד שאז פני לבנה המאיר למעלה מקבלת אור מפני החמה אבל אמר נא ישראל מי שהוא הבדור יתום הזה והלא מולד הלבנה לפעמים ביום ולפעמים בלילה ובשעות מתחלפות ובלילה הולכת למטה תחת הארץ לחכמי א"ה ולר"א הולכת למעלה מן הכיפה ולר"י מסבבת וזה בכל יום ויום ואיך אפשר לומר שבעת המולד אור פניה לצד מעלה כי מקבלת אורה מאור החמה שעליה ממש גם בעת מילואתה איפה החמה עומדת תחתיה ומאיר פניה של מטה.

האמנם האומרים שבלילה מהלכת החמה תחת כדור הארץ יאמרו שהשמש תעמוד תחת הארץ ממש נגד לבנה שעלי' כי לגודל השמש וקטנות כדור הארץ לא ימנע כדור הארץ את אור החמה מלהאיר פני הלבנה וזה ג"כ מצד עצמו נכון ואמת וכ"כ רמ"י בלבוש בפירוש אבל מי שם האמת תחת הארץ לכל חכמי ישראל. והרב המקובל מוהרמ"ע במאמר העתים פ"ט כתב לחבר יד ב' הדעות וס"ל כי בלילה יוצאת חוץ לכיפה הוא הגלגל או הרקיע ומקפת מבחוץ לכדור הארץ מתחת ליושבי תבל עד שובה בבקר שנכנסת מחוץ לפנים ומאירה ליושבי תבל מבפני' לכיפת הרקיע ובאמת כמה דברים נתיישבו בזה והרב מפרש מ"ש בגמ' למעלה מן הרקיע דבפסחים וב"ב ר"ל חוץ לכיפה ונקרא למעלה ומ"מ ר"ל למטה מן הקרקע כך נ"ל דעתו וחכמי א"ה ס"ל שהולכת שלילה למטה מן הקרקע תוך הכיפה כמו ביום וא"כ מצינו עמידת השמש למטה נגד הלבנה ומאירה כולם.

מ"מ צ"ע איך נבין הלא השמש והירח אינם עומדים רק הולכים במרוצה רבה נפלאה זה ביום וזה בלילה ועינינו רואות ואיך תגדל ותקטן אור הלבנה מעט מעט מיום ליום ואין ניכר לעינינו בלילה אחת שינוי בו משעה לשעה אף כי תזוז ממקומו חלק גדול ברקיע השמים כרחוק מזרח ממערב וכן ירוץ גם החמה ויותר וע"כ לא תשאר מכווין תחת השמש או מרחק שוה מכנגדה כל הלילה. ולא ישתנה בכל עת בגודל וקוטן מעוט אור ותוס' לפי נליזתה בריחוק מקום מנגד החמה.

וכמה פעמים דברתי מזה עם בני ברית החכמים בעיניהם ובושים ברוב גאונם לומר שדבר נעלם מהם רק בקשו להטעות ברוב דברים את השומעים אף כי המה בעצמם לא ידעו לא יבינו. ואנכי נבער מדעת ולא בינת אדם ולא יספיקו לי כל ספרים וסופרים בעלי מדע בחכמה זו להביניני אמיתת הדבר שתנוח דעתי בו אף כי בלי ספק גדולי הקדמונים הרמב"ם וסייעתי' והאחרונים רמ"י שפי' קידוש החודש ושאר מפרשיו והתיו"ט וכיוצא בו ירדו לתוכן הדברי' מ"מ בעוניי לא מצאתי לי רב שילמדיני ויאיר עיני בו רק אם אני לא אדע מה זכה בגה"ז ומה חטא אד"ו כמ"ש הראב"ד.

ונחזור לדברי רשב"ג בכ"מ שגלגל העליון החוזר הוא המגלגל בכחו כל הגלגלים ממזרח למערב בכל יום ובכלל זה גם גלגל המזלות ונא' שהמזלות בעצמן או הגלגל בעצמו (כי נחלקו חכמי ישראל עם חכמי א"ה אם גלגל קבוע ומזלות חוזרים או בהיפך בפרק מש"ט הנ"ל) [דצ"ד ע"ב. ושם א"ר תשובה לדבריהם וכו' ורב אחי השיב לקיים דבריהם ונדחק ולא ידעתי מה היה לו לריש"ר בספרו ג"י מ"ה שכ' שהודו ח"י לחא"ה.

וראיתי בס' ע"מ מאכ"ח ח"א פי"ב שג"כ השיג בזה ממש על מפרש א' שכ' כך ולא ידעתי מנו כי הרב רמ"ע בע"מ קדם טובא כי ריש"ר בימי היה והכרתיו בהיותו בפראג ובבואו לווירמיש שנת תי"ב] סובבים ופונים ממערב למזרח ותשלם הקפתו בהמשך שנה שלימה שס"ה יום ורביע. אכן הגלגל החוזר מכריח הגלגל הזה עם המזלות שבו להקיף ממזרח למערב בכל יום ויום וכזה ארז"ל שבכל חודש יעלה מזל של אותו חודש תחיל' מן האופן לאור הבקר (הכי מוכח בב"מ דק"ו ע"ב וכ"פ שם ובמס' ר"ה די"א ע"ב וצ"ע דויהי ערב ויהי בקר כתיב דערב קדם וכן סדר ד' כוכבי לכת בפרק מפנין מתחילין בליל ד' וצ"ע) ושוהה בעלייתו ב' שעות ובתוס' דר"ה כתבו השוהה ב' שעות עם חלק א' משלשה בשעה נ"ל לפי דקשה אם כל ימי ניסן עולה טלה בתחילת היום ממש אם בכ"ט בו טלה טלה תחיל' איך ימהרו מרוצתם שיסבבו י"ג מזלות ביום ל' עד כי יעלה בר"ח אייר שור תחילה לכן כתבו עם חלק א' משלשים ואם הגר' נכונה טעות ביד בעל המאמר אפי' לפי דעתו שטעה עוד במספר שלשים כמו שנבאר בסמוך והנראה להציל האומר ולהגיה פחות מחלק אחד משלשים כי אם ר"ל נוסף חלק בשלשים בא היפך הכוונה ונתחזקה הקושיא (ודמיא למה ששמעתי מפי מלומד גדול אינו בן ברית ראיה לשמור ביום א' ולקדשו תחת יום שבת מפני שנתאחרו הימים יום שלם בימי יהושוע כשאמר שמש בגבעון דום כיום תמים ושחקתי עליו כי כלפי לאי שאם זו סיבה הוא יותר טעם לתוגרמיים ששובתים יום הששי) וע"כ ר"ל פחות מחלק שלשים לפי דעת אותו גדול בעל התוס' ומ"מ נ"ל שתלמיד טועה כתבו ושגה בעיונו כי סבר היה לאסוף ולקמץ שעה בל' ימי החודש. והלא אם כל מזל שוהה ב"ש פחות חלק ל' משעה ימהרו מיום ליום י"ב חלקי ל' משעה כי לכל מזל חלק ל'. ויבא לל' יום ש"ס חלקי למ"ד והם י"ב שעות שלימות מהלך ששה מזלות.

והנכון לגרוס בתוס' ב' שעות פחות חלק מחלק ק"פ בשעה ור"ל כי ביום א' דחודש ניסן עולה טלה בתחילת היום בב' שעות פחות חלק מק"פ בשעה. עד כי יתאספו בי"ב מזלות לכל יום י"ב חלקי ק"פ משעה לכן ביום שני לניסן עלה תחילה טלה לפני היום י"ב חלקי ק"פ שהוא חלק ט"ו משעה ובל' יום יתאספו ב' שעות שהוא בקרוב זמן עליית מזל א' וחלק ט"ו לכן בכל יום מימי ניסן יקדים טלה לצאת יותר מיום שלפניו עד שר"ח אייר יעלה שור בתחילת היום כי יגמר עליי' טלה כלו לפני אור היום (ואף דגם זה אינו מדוקדק כי גם בלה"נ צ"ע בגמ' עד דאתי אריסי וכו' כי ע"כ נשתנו קצת שנים ע"י חדשים של לבנה ועיבורי השנה מ"מ מ"ש נ"ל ברור בע"ה).

ובדבר שתמה' על דברי רש"י במ"ש עקרב היינו כימה וממזל טלה הוא יפה תמהת ואין בידי תירוץ וישוב נכון אלא אם נא' שאין עקרב דנקט רש"י עקרב שבמזלות רק צורה אחת אחר' ומנא ליה לן זה גם במ"ח צורות שזכר בצ"ל לא נמצא רק עקרב א' (ובכה"ג כתבו התו' בפסחים דל"ה רע"ב וא"א דעקרב דרש"י עקרב דפסחי' ונצרך לו' דג' הן) וכבר השיגו התוס' בב"מ דק"ו רע"ב במ"ש רש"י שם דכימה הוא זנב טלה רק עש הוא זנב טלה וכימה סמוכה לה וע"ש ולבאר אלו שלשה הנמצאים במקרא א' עושה עש (הוא עיש) [הכי מוכח בש"ס ברכות ס"ד נ"ח] כסיל וכימה באיוב ט' מצאתי בס' צ"ל הנ"ל צורה הראשונה עיש ובניה ר"ל כוכבים ז' ואתי שפיר ראשונה שהוא בטלה רק דצ"ע שהיא בסוף וזנב טלה. ובילקוט איוב שם ט' מפרש עיש זוגיתא והיא תרנגולת ובצ"ל צורה הט' התרנגולת ובספריהם ראיתי שלועזין עש ועיש שבאיוב ט' ול"ח דען וואגין. ובצ"ל שם שעיש ובניה אצל הקוטב הצפוני אפשר שמ"ש חז"ל עגלה בצפון ר"ל עגלה לא עגלה ור"ל שור וכבר כתבו התו' בפסחים דצ"ה רע"ב דאין עגלה דשם מזל שור ואין עקרב דשם עקרב דמזלו.

ועל כימה סי' ל"ח לועזין דיא גלוקי"ן והוא פירוש מוטעה בא מפי' עיש כי שם יתכן ממ"ש ע"ש על בניה תנחם כי התרנגולת מצטערת מאד לפי שעה על אפרוחיה. וקורין בל' אשכנז התרנגולת אם האפרוחים גלוק או בכינוי מפורש לנקיבה גלוקין [וכן מפורש בתרגום].

ועל כסיל פרשו אורייאן ונ"ל דעת המפרש שהם כוכבי מזרח ולכן נקראים אורייאן כי מזרח נקרא אורייענט בלשונם (ודלא כפי' הנדפס שם בהג"ה) ומזה קצת ראיה לפירוש מאי אוריה אויר יה שר"ל מזרח נקרא כן וקוראין למרגליות הטובי' ומובחרים ארייענטאליש ואפשר כי על כן נקרא בזוהר כוכב השחר העולה במזרח אלין דמרגליתי' כי במזרח גדלים מרגליות הטובים ואפשר שבכח כוכב זה לגדלם ופי' אלין מקל כמו לא באלה דשבת ובאגדה פ' הספינה ומחינן לה באלוואת' וכו' ע"ש שמתמר ועולה כמקל.

והנה בפיוט קרובץ י"ט אחרון של פסח זכר ג"כ כסיל וכימה ופי' המחזור כ' שכסיל שולט בקיץ וכימה בחורף ויפה פי' כבגמ' פ' הרואה ס"ד נ"ט רק דלפירש"י שעליו שאלת דכימה הוא מזל טלה איך יתכן [ולפי מ"ש במ"ע אופן קכ"א שאלו הם כלל המזלות אפשר שאע"פ שהם במקומות מיוחדים מ"מ יש להם שליט' וכח בכל המזלות זה בכל הקיץ וזה בחורף אף שקצרה דעתי לירד לעומקו ולהבינו] לפי זמן עלייתו שהוא תחיל' הקיץ שיהי' מופלג בטבע הקרירות.

ואין להקשות אם הוא ממזל טלה ומפרש בש"ס מה כימה כמאה כוכבי על מ"ש בצ"ל שבמזל טלה יש י"ג כוכבי' כי כבר כתבנו שר"ל כוכבים גדולים הנראים. עוד כ' בפייט הנ"ל עיש בצפון ועקרב בדרום מונחים ונראה דסתם כמ"ד בברכות שם שהוא רישא דעגלה. וכבגמ' דפסחים הנ"ל דלעולם עגלה בצפון ועקרב בדרום ואינם מזלות שור ועקרב הסובבים כמ"ש התוס' ודלא כפירש"י בברכות שם שפי' רישא דעגלה הוא מזל שור וכוותי' מסתברא מדאמרי לה זנב טלה הסמוך לשור וכמ"ש רש"י. ואיך שיפורש יש תמה על הפייטן דסתם כך שהרי הגמ' אמר ומסתברא כמ"ד זנב טלה.

הנה אהובי החוקר בתעלומות חכמה כבר באו תוך דבריי איזה גרגרי' ידיעות תורניי' אבל לישב דעת רש"י מקור שאלתך בפרט או בכללה החכמה וענפיה אין בכחי וכבר סלקתי דעתי וידי מחקור בה כי אין בירור ידיעתו משורשי ועיקרי הדת שמחויבים אנו להאמין בדעה מן הדעות ואפי' בי"ג עיקרי הדת שמוטל על כל איש ישראל להאמין בררנו והוכחנו שהאמונה חיובית וטובה והחקירה תועבה אף כי לכאורה מדברי הרמב"ם במ"נ משמע דלא נקרא אמונה כלל אם לא ע"צ הבירור מתוך החקירה מ"מ ביררנו משאר דבריו שא"א לתפסם כפשוטן רק נאמינם בקבלה אמונת אומן.

כ"ש בחקירות חכמת התכונה אשר כמעט אין דבר שאין בו מחלוקת [ע"ס ג"י מ"ה] ובכל צד עלו כמה ספיקות ומבוכות וקשה מאד הציור וההבנה בהם אם לא בקבלה מפי חכם באמת לא בדמיון בחכמה זו וע"י כדורים שיש בהם ג' מרחקים שא"א להבין בציור שטחי על הנייר. וקשה להבין איך יצויר עמידת החמה באמצע הרקיע בחצי היום עם שנאמר שהוא בחצי רוח דרום כדרז"ל על הולך אל דרום וגו' בב"ב ויע"ש פירש"י ואם הקפת רק רוח דרום לפעמים ולפעמים מזרח דרום צפון תהיה תמיד שקיעת' במערב וזריחתה במזרח ועמידתה בחצי היום באמצע הרקיע.

ודברים רבים כאלה אשר נברך ליוצר ובורא עולמו בחכמה וע"צ היותר הטוב והיא היודע ברואיו יתברך שמו בברורו ועל אמיתתן ואפס זולתו. ועתה אתה ברוך ה' השמר לך פן יהיה עם לבבך דבר בליעל למהר להתכבד בקלוני לומר כי לא נתתי לבי לדעת כי יש ג' מיני הקפות ללבנה ושהיא תקוע וסובבת בגלגל קטן הסובב בגלגלה הגדול אשר זו הסיבה למ"ש רז"ל פעמים בא בקצרה פעם בא ארוכה או שנעלם ממני איזה ידיעה ואיזה הקדמה אחרת השייכה לידיעה. כי תדע נאמנה כי חקרתי ודרשתי ועינתי וחזרתי על כל צדי צדדים להבין ענין המולד יגעתי ולא מצאתי כי אחר שהחוש מעיד רוחק המהלך הלבנה בשטח רקיע השמים וכ"ש בלילות הארוכים ובהמשך הזמן הזה גם החמה במקום שהיא תורץ מרוצה הנפלאה הן בעצמה או ע"י גלגל העליון המוליכה ומכריחה איך לא תגדל ותתרבה או תקטן ותתמעט בכל עת ובכל שעה לסיבת שינוי מקומו ומקום החמה (ומ"ש רז"ל במס' ר"ה שי"ב שעות מקדימים בני א"י לראות חידושה של לבנה לפני בני בבל ע"ש ד"ך אע"פ שאין ביניהם רק ק"ע פרסאות כמ"ש בספר צמח דוד אין משם לא סתירה ולא בנין למ"ש כי שם גדלת הלבנה בהמשך י"ב שעות עם הקירוב לגדרי א"י הא והא גרמא עם כי היכר דבר במשהו אחר היותו בלתי נראה כלל א"צ זמן רב כמו היכר דבר קטן ושנתגדל או גדול שנתתמעט וזה ברור) מלבד מה שכמה שעות עומדת לפנינו כמה שעות על היום ויותר לפני הלילה ונראה לעין כל ומזה נדע שאפי' אם אינה נראי' מן זריחת החמה או העננים מ"מ היא עומדת עם החמה וזמני יציאה וביא' של הלבנה הם ג"כ לפי ימי החודש כמ"ש התוס' דר"ה ד"ך בד"ה חצות הלילה ואיך נאמר כי טעם גודלה וקוטנה הוא קירבתה וריחוקה מהחמה.

הן אלה קצות מבוכותיי מעט מהרבה לכן אל תוסף עוד ראות פני בחקירות ודרישות בחכמה זו כי אתי היתה ולרוב יגיעם ומיעוט השגה שלחתיה לנפשי וגם אתה עשה כן ופנית והלכת אל גופי תורה הפוך בה והפוך בה ומינה לא תזיע ושמואל ירחינאי שהיה נהירין ליה שבילי דרקיע וכו' ואמר שיכול לתקוני לכולא גולה לא היה מפנה לבו רק במת שהלך לצרכיו כבירושלמי.

ואתה שלום וביתך שלום כנפשך החשובה ונפש נענה אהובך הטרוד.

יאיר חיים בכרך.