חות יאיר/רכא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכא
[עריכה]שאלה: אותו איש שישען על ביתו ולא יעמוד תיכף אחר הקידושין וכבר עשו לו כמה רפואות טבעיות וסגולות וע"י מכשפות ולא הועיל ולבסוף בדקו אותו בסימני סריס ומצאו בו רובן. ואמר גדול א' כגובה אפו שנ"ל להלכה לא למעש' [מפני שאפשר לו' כיון דמ"מ יש שום אפשרות שיתרפא גמרה דעתה להתקדש. ומעשה בא' שהכניס לבתו שפסק לה נדן ש"ן זהו' ח"כ על פ"ו פלוני עשיר מופלג שבק"ק רחוקה שבא משם ואחר הקידושין ומיד אחר שנכנסו לבית אביה שהיה בית חתנות נודע שהח"כ זיוף גמור ולא הכניס אפי' פרוטה זולת הח"כ ולא נסתפק שום אדם דקידושין קידושין גמורים וא"א לפטרה בלא גט. וגם אנכי חלילה לי לפקפק בו רק דמ"מ בימי גאונים או גדולי הקדמונים נראה שהיה מקום לגדול הדור לחלוק ולומר דלא אסרינן בגמ' רק בימיהם שהיה קידושין זמן רב לפני נישואין די"ל דאפילו התנה מחיל אח"כ כ"ש אם בעל א"נ י"ל דוקא כניסה שהוא לביתו ער"ס ל"ג בא"ה והוא אחר קידושין מש"כ זו שנכנסה וחזרה לבית אביה אחר חופה וקידוישן ואכתי לא בעיל.
ואפי' להרמב"ם דס"ל במקדש אשה סתם ונמצאו עליה וכו' צריכה גט מספק ומשמע ודאי אפי' לא כנס ולא בעל י"ל דוקא במומין ונדרים די"ל דלמא האי גברא לא קפיד דאלו קפיד התנה דדרך להתנות. מש"כ נתינ' נדן דנזכר בתנאים וכ"ע מקפידין ואנן סהדי דגם זה אדעתי' דהני קידש. ואפי' היה חסר מנדן רק שליש וכ"ש מחצה לא כנסה לחופ' ולא קידשה. ואכתי לא בעל דנימא דמני דלא להוי בעילתו בעילת זנות מחל על הכל והיה סברא דאפי' בעל לא אמרינן בכה"ג דמחל שהוא דבר זר ואינו בנמצא דנימא ביה דעלה על דעתו. ונראה דאם אח"כ קדשה אחר צריכה גט משני] שא"צ גט דודאי אדעתיה דהכי לא קדשה נפשה.
ומשום יגדיל תורה אמרתי אחכמה לחטט אחר זה אם אמת הוא או לא והנה הטור א"ה סי' מ"ד ושם בש"ע סריס שקידש בין סריס חמה וכו' הוי קידושין והם דברי הרמב"ם וכ' ה"ה שאע"פ שסריס אדם אינו ראוי לבא בקהל מ"מ אינו רק לאו וקידושיו קידושין. ואיכא למידק נהי דראוי לבא בקהל כמו סריס חמה מ"מ למה קידושיו קידושין נימא דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה דאע"פ דאמרינן בכל מומין שבו איתתא בכל דהו ניחא לאו י"ל הטעם משום חמדה כמ"ש רוצה אשה בקב ותפלות מש"כ בדלא מצי לבעול כלל. איברא דבס"פ הגוזל קמא סוף דק"י שכתבו התוס' על מה דמקשה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה וכתבו התוס' דבנפלה מן האירוסין מיירי דאי מן הנשואין וכו' יע"ש.
וא"כ למה דמסיק שם דמינח שניחא לה בכל דהו כדר"ל דאר"ל טב למיתב טן דו וכו' ש"מ דאפי' בלא חיבת ביאות ניחא לה מיהו י"ל דלא דמי כלל דהתם בההיא שעתא אין ריעותא כלל ואין כאן טעות כלל רק דנולד אח"כ שמת הארוס ונפלה לפני מוכח שחין י"ל דכשנתקדשה גמרה בלבה אפי' יארע כך תתקדש. ועוד דמ"מ הא דגמרה בלבה משום דלא חששה למיתת הארוס דלא שכיח שימות תוך זמן אירוסת' וסופה שתיבעל לו מש"כ בסריס דהוי טעות בעת קידושין וה"ל טעות בדעתה בלי ספק כמ"ש הכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה.
ואפילו להרמב"ם דס"ל קדשה סתם ונמצא בה מומין הפוסלים בכהנים צריכה גט מספק כמ"ש טור ל"ט ואם כן ודאי כ"ש בנמצא בו כל מום שבעולם והכי ק"ל היינו משום דדרך להתנות על מומין וזה שקדשה סתם י"ל דלא קפיד ויש בני אדם דלא קפדי וכ"ש בנמצאו בו מומים דלחיבת ביאה בכל דהו ניחא לה. מש"כ בסריס דא"א לו לבא לכלל ביאה באשר הוא סריס אדם שנחתכו לו ביציו עם הגיד הניחא בסריס חמה שיש לו רפואה דאפשר דמשום כך גמרה דעתה להתקדש אף כי זה דוחק שהרי ודאי לא דמי למומין דשכיחא ודו"ק מכל מקום יש לדחוק ולומר כך מש"כ בסריס אדם קשה. איך ס"ד דגמרה שתתקדש בכה"ג.
ולא תקשה על סברתינו זה ממה דק"ל כאביי בקידושין שלא נמסרו לביאה דהוו קידושין כבא"ה סי' מ"א. שאני התם דאין טעות בקידושין בשום צד ואע"פ דסבר זה שתתקדש לו אחת מהנה אין במחשבתו כלום אחר שאין הטמאה בגופי' בינו לבינה מש"כ בסריס. גם לא דמי לקידושי איילוני' דהוי קידושי' להרמב"ם דמ"מ מצי בעיל לה. וא"כ י"ל דמ"ש הרמב"ם דסריס הוי קידושין י"ל בדידעה זו שנתקדשה לו א"נ בסריס דמצי בעיל מיירי כמ"ש המפורשים גבי פוטיפר.
ובהנך גוונא אסרה תורה לבא בקהל פצוע דכא וכרות שפכה בין בגיד בין בביצים מש"כ בדלא ידעה ולא מצי בעיל לא שייך לא יבא ודוק אחר דלא תפסי קידושין [וה"ה בנ"ד דלא מצי בעיל וגרע טפי מסריס חמה] ובכה"ג מ"ש הרמב"ם טומטום ואנדרוגינוס שקידושין ספק מיירי בדידעי ובזה ודאי השגת הראב"ד שהקשה והלא אין ראויין להנשא לאו קושיא דמ"מ אחר שנתקדשה דינה כא"א. ומ"ש ה"ה דמ"ש הרמב"ם בשנתקדשו י"ל דבא עליהם אח"כ דרך נקובתן צ"ע דלא שייך זה בטומטום. ומ"מ בדלא ידעי ודאי א"צ גט וה"ה בסריס אדם כנלפענ"ד להלכה לא למעשה:
נאם יאיר חיים בכרך.