”אסיר“ – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת כמשמעותו בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, לעניין דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;

”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע״א–2011;

”הגורם המוסמך“ – אחד מאלה:

(1)

לעניין פרק ב׳ – המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין;

(2)

לעניין פרק ג׳ – קצין משטרה צבאית ראשי;

”דיון מעצר“ – כל אחד מאלה:

(1)

דיון לפי סעיף 15, 17, 21, 22ח(ג), 47, 55, 62 או 62א לחוק המעצרים, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – לפי החוק האמור כפי שהוחל בחוק הנוער (שפיטה);

(2)

דיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996;

(3)

דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי״ד–1954;

”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) לפי חוק ההתגוננות האזרחית;

”ועדת שחרורים“ – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו־5 לחוק האמור;

”חדר משמר“ – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

”חוק האזנת סתר“ – חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979;

”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

”חוק המאבק בטרור“ – חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;

”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

”חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;

”חוק הנוער (שפיטה)“ – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;

”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

”חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)“ – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל״ט–1979;

”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001;

”חוק השיפוט הצבאי“ – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”היחידה לשחרור ממאסרים קצרים“ – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר;

”כלוא“ – כל אחד מאלה:

(1)

עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(2)

עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(3)

אסיר או חבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

”מצב מיוחד בעורף“ – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

”עבירת טרור“ ו”עבירת טרור חמורה“ – כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

”עצור“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22 לחוק המעצרים;

(2)

עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(3)

עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(4)

עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

”עתירת אסיר“ – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;

”פקודת בתי הסוהר“ – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;

”קטין“ – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה);

”תקנות בתי סוהר צבאיים“ – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987;

”השר“ – שר המשפטים;

”השרים“ – השר והשר לביטחון לאומי.

פרק ב׳: השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית

השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

(ב)

(1)

השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

(2)

ואלה העבירות:

(א)

עבירת טרור;

(ב)

עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;

(ג)

עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 , כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(ד)

עבירה לפי חלק ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(ה)

עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור; בפסקה זו, ”האזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

(ג)

לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1)

קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991;

(2)

לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3)

חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4)

עמדת מנהל בתי המשפט;

(5)

עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

(ד)

הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ה)

הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים; השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת.

(ו)

הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ז)

חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח)

הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ט)

בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(י)

החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב׳: קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

3.

קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של עצור או אסיר, לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב)

ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

4.

דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

על אף האמור בסעיף 3(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, וכן דיון לפי סעיף 4, 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר.

(ב)

הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג)

(1)

דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

(2)

הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

5.

דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

על אף האמור בסעיף 3(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1)

דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה׳ לפרק ה׳ לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 8;

(2)

דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה׳ לפרק ה׳ לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף 8.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)

העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2)

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

(ג)

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;

(2)

תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1)

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2)

השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

6.

דיונים לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר, עתירת אסיר והחזקת אסיר בהפרדה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

(1)

על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, הוראות סעיפים 3, 8, 15 ו־16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א)

בסעיף 3(ב) סיפה, במקום ”נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך“ יקראו ”יושב ראש ועדת שחרורים“;

(ב)

בסעיף 8, במקום ”נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו“ יקראו ”יושב ראש ועדת שחרורים“;

(ג)

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3)

על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של האסיר לפי סעיף 3(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ב)

הוראות סעיף 3 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

7.

דיון בעניין אזרחי או מינהלי בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף 6, לרבות דיון שנשמעת בו עדות, אם ביקש העצור או האסיר, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון שנוכחותו בו נדרשת לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

(ג)

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

8.

דיון בנוכחות עצור או אסיר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של העצור או האסיר ושל המשרתים בשירות בתי הסוהר, כי מתקיימים שני אלה:

(1)

קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר;

(2)

על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות מאחר שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

סימן ג׳: קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

9.

קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א)

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, נוכחותו של עצור או אסיר החשוד, נאשם או מורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב)

ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה ביטחונית; ואולם, נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שהדיון יתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של העצור או האסיר, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(ג)

לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון של עצור או אסיר בשל עבירות שאינן מנויות בסעיף 2(ב)(2), הנובעים מסיכון ביטחוני מוגבר בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מצב מיוחד בעורף, רשאי הוא להורות, במקרים חריגים, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; הורה בית המשפט כאמור, יחולו לעניין הדיון הוראות סימן זה.

10.

דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א)

(1)

על אף האמור בסעיף 9(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר; לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של עצור בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), לעניין עצור החשוד בעבירת טרור, ובלבד שאינו חשוד בעבירת טרור חמורה, דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט; הוגש כנגד עצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(ב)

הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה ביטחונית.

(ג)

(1)

דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

(2)

הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

(ד)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קטין העצור בשל אחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2) יתקיים דיון אחד לפחות לפי סעיף 15 או 21 לחוק המעצרים בנוכחותו של הקטין באולם בית המשפט; ואולם, לא התקיים דיון כאמור, לא יאריך בית המשפט את מעצרו לתקופה העולה על 14 ימים במצטבר.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני בהבאתו של הקטין העצור או האסיר לדיון, רשאי נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים להשמיע את עמדתם, כי הדיון בעניינו של אותו קטין יתקיים בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; ואולם, לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של הקטין בנוכחותו באולם בית המשפט לפי הוראות פסקה זו, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

(3)

על אף האמור בסעיף זה, לעניין קטין העצור בעבירת טרור, ובלבד שאינו עצור בעבירת טרור חמורה, יתקיים הדיון הראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט; הוגש נגד הקטין העצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

11.

דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א)

על אף האמור בסעיף 9(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1)

דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה׳ לפרק ה׳ לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 14;

(2)

דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה׳ לפרק ה׳ לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף 14.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן, בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)

העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2)

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

(ג)

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;

(2)

תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, שמתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי בית המשפט להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו ובשים לב למועד שבו יהיה ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר פקיעת ההכרזה.

12.

דיונים לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר, עתירת אסיר והחזקת אסיר בהפרדה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א)

(1)

על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, הוראות סעיפים 9 ו־14 עד 16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א)

בסעיף 9 –

(1)

בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקום ”נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך“ יקראו ”יושב ראש ועדת שחרורים“;

(2)

בסעיף קטן (ג), במקום ”לבקשת תובע“ יבוא ”לבקשת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה“;

(ב)

בסעיף 14, במקום ”נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו“ יקראו ”יושב ראש ועדת שחרורים“ ובמקום ”עמדת תובע“ יבוא ”עמדת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה“;

(ג)

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3)

על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו לפי סעיף 9(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב)

הוראות סעיף 9 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

13.

דיון אזרחי או מינהלי בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א)

על אף האמור בסעיף 9(א), עצור או אסיר ישתתף בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף 12, לרבות דיון שנשמעת בו עדות, בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אולם בית המשפט רשאי לדחות את הדיון, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; קבע בית המשפט כאמור, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

(ג)

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

14.

דיון בנוכחות העצור או האסיר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה, וכן דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה׳ לפרק ה׳ לחוק סדר הדין הפלילי, יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, בהתחשב, בין השאר, בחומרת העבירה, פרק הזמן שהעצור או האסיר נמצא במעצר או במאסר, דחיפות קיום הדיון, והנזק שעלול להיגרם אם יידחה הדיון, ולעניין עצור שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; לעניין זה, עמדת תובע תוגש באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין.

סימן ד׳: הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית

15.

אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית

על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1)

הדיון יתקיים באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר ובאינטרס הציבורי בשל קיום הדיון ללא נוכחותו של העצור או האסיר;

(2)

הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א)

המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן, אם נדרש, ונפגע העבירה, וכן כל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;

(ב)

בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

(1)

תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומייד לאחריו, אשר תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

(2)

הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

(ג)

יחולו על הדיון הוראות תקנות 3 ו־4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022;

(ד)

בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט ובאמצעות מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית; התרגום כאמור יהיה עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

(ה)

במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר;

(ו)

בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט, בלא שיהוי, לשירות בתי הסוהר או למשטרת ישראל, לפי העניין, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

(3)

אם הורה בית המשפט על קיום הדיון באמצעות מכשיר המעביר קול בלבד לפי הוראות חוק זה, יתקיים הדיון בשיחת טלפון באמצעות הטלפון שבאולם הדיונים ובטלפון נייח או בטלפון נייד ייעודי שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר.

16.

דיון בעניינו של עצור או אסיר שהוא אדם עם מוגבלות

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר.

17.

דיון בהיוועדות חזותית של חשוד שחלות עליו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)

בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ״ד–2023, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו הוראות סעיפים 15 ו־16.

18.

דיון בהיוועדות חזותית של עצור לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)

(א)

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1)

ניתן לקיים דיון לפי סעיף 4, 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר), ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16;

(2)

ניתן לקיים דיון לפי סעיפים 9, 11, 12 או 13, שנדרשת בו נוכחותו של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו־16.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן – השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר, בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד.

19.

כתב ערובה

נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת העצור להם, ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

20.

חיוניות המעצר

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13(א) ו־(ב) ו־21(ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

21.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו־35 לחוק המעצרים לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

פרק ג׳: השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית

סימן א׳: הכרזות

22.

הכרזות

(א)

שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים.

(ב)

לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר ששקל את כל אלה:

(1)

קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991;

(2)

הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3)

חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4)

עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים;

(5)

עמדת הסניגור הצבאי הראשי.

(ג)

הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ד)

הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזה בפני שר הביטחון; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ה)

חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי.

(ו)

הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ז)

בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(ח)

החליט הגורם המוסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב׳: קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

23.

קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב)

ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

24.

דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

על אף האמור בסעיף 23(ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף זה, ”דיון מעצר“ – דיון לפי סעיף 240, 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או דיון לפי סעיף 47, 52, 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי.

(ב)

הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג)

(1)

בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום הדיון בשיחת טלפון.

(2)

הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום הדיון החוזר כאמור.

25.

דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(א)

על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1)

דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד 371, 384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 28;

(2)

דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או הוראות סעיף 28.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)

הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2)

התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

(ג)

הודעת התובע הצבאי על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1)

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2)

השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

26.

החלת הוראות על דיוני הוועדה לעיון בעונש בהכרזה על הגבלה מלאה

(א)

על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים 23, 27 ו־28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 23, במקום ”נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לעיון בעונש“.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של הכלוא.

(ג)

החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על־תנאי כלוא, בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף 23(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

27.

אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו־(2)(א) ו־(ב) ו־16, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2)(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי.

28.

דיון בנוכחות כלוא בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה:

(1)

קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא;

(2)

על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

29.

כתב ערובה

נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

30.

חיוניות המעצר

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 240(א) ו־243(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

פרק ד׳: תיקונים עקיפים

31.

הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

32.

הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996.

33.

הנוסח שולב בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001.

34.

הנוסח שולב בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.

35.

ביטול חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית)

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ״ד–2023 – בטל.

36.

ביטול חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל)

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023 – בטל.

פרק ה׳: הוראות שונות

37.

דיווח לכנסת

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום 10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

(1)

נציב בתי הסוהר –

(א)

מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה, להיותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר;

(ב)

מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית, מספר העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; דיווח כאמור יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה;

(ג)

מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין הבאת עצור או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14 בתקופת הדיווח;

(2)

המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון;

(3)

מנהל בתי המשפט –

(א)

מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8;

(ב)

מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה;

(ג)

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט;

(4)

ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו־243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים;

(5)

קצין משטרה צבאית ראשי –

(א)

מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים;

(ב)

מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים;

(ג)

מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי.

38.

תוקף והוראת מעבר

(א)

חוק זה, למעט הוראות פרק ד׳, יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו (ביום 18.12.2023), לפי המוקדם (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף.

(תוקף החוק הוארף עד יום 18.8.2024.)

(ב)

ביום פרסומו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה ביטחונית שתקופת תוקפה עד יום י״ד בטבת התשפ״ד (26 בדצמבר 2023).

התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשפ״ד (18 בדצמבר 2023).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
יצחק הרצוג
נשיא המדינה
אמיר אוחנה
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.