חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים מתוך

חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001

2001125

ס״ח תשס״א, 129; תשס״ב, 133, 483; תשע״א, 338; תשע״ב, 294; תשע״ד, 816; תשע״ה, 292; תשע״ו, 6, 656; תשע״ז, 123; תשע״ח, 492.

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשע״ז]

בחוק זה –

”חוק הבזק“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”חוק הפצת שידורים“ – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012;

”חוק הרשות השניה“ – חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990;

”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 12 שנים;

”מישדר טלוויזיה“ – מישדר שהופק לשם שידור בטלוויזיה, למעט מישדר חדשות, קדימון או פרסומת;

”מישדר“, ”פרסומת“ או ”מישדר פרסומת“, ”קדימון“ – כהגדרתם לפי חוק הבזק, ולענין מישדרים לפי חוק הרשות השניה – כהגדרתם לפי החוק האמור;

”הועדה“ – ועדת החינוך והתרבות של הכנסת;

”השר“ – שר התקשורת.

2.

חובת סימון

(א)

מישדר טלוויזיה המשודר בישראל, הכולל ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, של מין או של אכזריות, או שקיים חשש סביר כי הוא עלול לעודד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים, יישא סימן כאמור בסעיף 3 המצביע כי המישדר אינו ראוי לצפיה לבני גיל מסוים ומטה; קדימון למישדר שיש לסמנו לפי סעיף קטן זה יכלול מידע שייקבע בתקנות ולפיו המישדר אינו ראוי לצפיה לבני גיל מסוים ומטה.

(ב)

השר רשאי לקבוע כללים שעל פיהם –

(1)

סוגי מישדרים, או מישדרים המשודרים בשעות שיקבע, יהיו פטורים מחובת הסימון;

(2)

סוגי קדימונים למישדרים שיש לסמנם לפי סעיף זה, או קדימונים המשודרים בשעות שיקבע, יהיו פטורים מהחובה לכלול מידע כאמור בסעיף קטן (א).

פורסמו תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״ג–2002.

3.

סימני יסוד

(א)

סימן לפי חוק זה יתייחס למישדר טלוויזיה שאינו ראוי לצפיה לבני גיל מסוים ומטה, ויכול שיתייחס גם לאחד ממאפיינים אלה אם הם מהווים יסוד בולט במישדר:

(1)

אלימות;

(2)

מין;

(3)

אכזריות;

(4)

פורנוגרפיה;

(5)

עידוד לעבריינות;

(6)

עידוד לשימוש בסמים מסוכנים.

(ב)

השר יקבע את צורת הסימנים כאמור בסעיף קטן (א), מיקומם, משך זמן הופעתם, תדירותם ואופן הצגתם.

פורסמו תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״ג–2002.

(ג)

השר, בהתייעצות עם שר החינוך, רשאי לקבוע סימנים נוספים לצורך השגת תכלית חוק זה.

4.

אחריות לביצוע הסימון ופיקוח על הביצוע [תיקון: תשס״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ח]

(א)

אלה האחראים לביצוע הסימון לפי חוק זה:

(1)

לענין שידור על פי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014 – תאגיד השידור הישראלי כהגדרתו בחוק האמור;

(2)

לענין שידור על פי חוק הרשות השניה – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק האמור;

(3)

(א)

לענין שידור על פי פרק ב׳1 לחוק הבזק – בעל רישיון לשידורי כבלים כהגדרתו בסעיף 6א ובעל זיכיון כהגדרתו בסעיף 6יב1, בחוק האמור;

(ב)

לענין שידור על פי פרק ב׳2 לחוק הבזק – בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו בסעיף 6מג בחוק האמור;

(4)

(נמחקה);

(5)

לעניין שידורי משדר ערוץ נושאי לפי חוק הפצת שידורים – משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק האמור;

(6)

לעניין שידורי בעל רישיון לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו בחוק הפצת שידורים, בהתאם לרישיונו כאמור – בעל הרישיון.

(ב)

אלה הגופים האחראים לפיקוח על ביצוע הסימון בהתאם להוראות סעיף קטן (א):

(1)

על ביצוע לפי פסקה (1) – שר התקשורת;

(2)

על ביצוע לפי פסקה (2) – הרשות, בהתאם להוראות סעיף 5(ב)(5) לחוק הרשות השניה;

(3)

על ביצוע לפי פסקאות (3), (5) ו־(6) – המועצה בהתאם להוראות סעיף 6ה(1)(ד) לחוק הבזק;

(4)

(נמחקה).

(ג)

לענין שידור שלא כאמור בסעיף קטן (א) – רשאי השר לקבוע את האחראי לביצוע סימונו ואת האחראי לפיקוח על ביצוע הסימון האמור; נקבע אחראי לביצוע סימון כאמור, ימסור לו השר הודעה על כך; על מסירת הודעה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים.

4א.

שידורי פרסומת וקדימונים אסורים [תיקון: תשס״ב]

(א)

פרסומת או קדימון העלולים לעודד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים, לא ישודרו בטלוויזיה.

(ב)

פרסומת או קדימון הכוללים ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, של מין או של אכזריות, לא ישודרו בטלוויזיה:

(1)

במהלך או בין מישדרים המיועדים לילדים, או בתכוף להם;

(2)

בין השעות 14.30 עד 21.00 בימי חול, ובין השעות 6.00 עד 21.00 בימי שבת ומועד.

(ג)

השר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ב)(2) לא יחולו על ערוץ שידור או על מישדר אשר אינם מיועדים לילדים והמשודרים בשעות הנקובות באותו סעיף קטן.

(ד)

מי שאחראי לפיקוח על ביצוע סימון בהתאם להוראות סעיף 4 (בחוק זה – הגוף המפקח):

(1)

יקבע כללים לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב);

(2)

יקבע כללים בדבר מתן התראות לפי סעיף 5;

(3)

רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על ערוץ שידור או על שידור ישיר שמקורם מחוץ לישראל ושהפקתם לא נעשתה במיוחד בעבור הציבור בישראל.

פורסמו כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים – מתן התראות), התשס״ג–2002.

פורסמו כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), כללים והוראות לפי אותו סעיף קטן ייקבעו, לענין שידור על פי חוק הרשות השניה, בידי המועצה כהגדרתה בחוק האמור.

(ו)

מי שאחראי, בהתאם להוראות סעיף 4 לביצוע סימון (בחוק זה – הגוף האחראי), יהיה אחראי גם למניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור לפי הוראות סעיף זה.

(ז)

הגוף המפקח יפקח גם על מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור לפי הוראות סעיף זה.

5.

עונשין [תיקון: תשס״ב]

(א)

גוף אחראי העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:

(1)

משדר מישדר טלוויזיה שאינו מסומן לפי הוראות חוק זה, לאחר שקיבל התראה מהגוף המפקח כי המישדר אינו מסומן לפי הוראות חוק זה;

(2)

משדר בטלוויזיה פרסומת או קדימון, בניגוד להוראות לפי סעיף 4א, לאחר שקיבל התראה מהגוף המפקח כי הפרסומת או הקדימון שודרו בניגוד להוראות לפי אותו סעיף.

(ב)

אין בהוראות כל חוק המסמיך את הגוף המפקח לאכוף ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות המסמיכות להטיל עיצום כספי או ליטול זמני שידור, כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום לפי סעיף זה, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו.

6.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ב]

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות לפי סעיף 3, טעונות אישור הועדה.

(ג)

תקנות או כללים לפי סעיפים 2(ב), 3(ב) ו־(ג) ו־4א(ג) לענין מישדרים, קדימונים או פרסומות המשודרים לפי החוקים האמורים בסעיף 4(א), ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף האחראי לפיקוח על ביצוע הסימון לפי הוראות סעיף 4(ב).

6א.

שמירת סמכויות [תיקון: תשס״ב]

סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות שהוענקו לגוף המפקח לפי חיקוק אחר.

7.

הנוסח שולב בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.

8.

הנוסח שולב בחוק הבזק, התשמ״ב–1982.

9.

תחילה

תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו.

נתקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשנ״א (1 בינואר 2001).