חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה
חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה מתוך
חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ״ד–2024
מטרה
מטרתו של חוק זה להגן על נפגע עבירת טרור ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות בפעיל טרור שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של פעיל הטרור.
הגדרות
בחוק זה –
”הורשע“ – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001;
”חוק המאבק בטרור“ – חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”מוסד לימודים“ – לרבות מוסד להכשרה מקצועית ומוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור;
”נפגע עבירה“ – כל אחד מאלה:
(1)
לעניין עבירה המנויה בפרט מפרטים 2 עד 6 בחלק א׳ בתוספת ראשונה א׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה – אדם אשר נפגע מעבירת טרור;
(2)
לעניין עבירה המנויה בפרט 2, 4 או 6 בחלק א׳ בתוספת ראשונה א׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה – גם קרוב משפחה של אדם אשר נפגע מעבירת טרור;
(3)
לעניין עבירה המנויה בפרט 3 או 5 בחלק א׳ בתוספת ראשונה א׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה – גם קרוב משפחה של אדם, אם שהה עם אותו אדם בעת שזה נפגע מביצוע עבירת הטרור כלפיו;
”עבודה“ – בין בתמורה ובין בהתנדבות;
”עבירת טרור“ – עבירה המנויה בפרט מפרטים 2 עד 6 בחלק א׳ בתוספת ראשונה א׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה, שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, שהיא מעשה טרור;
”פעיל טרור“ – מי שהורשע בביצוע עבירת טרור ונידון למאסר בפועל, ומתקיים בו אחד מאלה:
(1)
ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
(2)
ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ובמועד שחרורו ממאסר מלאו לו 14 שנים;
”קרוב משפחה“ – בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, בן, בת, אח או אחות, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
צו המגביל חזרת פעיל טרור לסביבת נפגע עבירה
(א)
(1)
נפגע עבירה, או מי מטעמו, או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על פעיל טרור מגבלות על מגורים, עבודה או לימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – מגבלות).
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שניתן לקבוע, על יסוד פסק הדין בעניינו של מי שהורשע בביצוע עבירה, כי הוא נפגע במישרין מעבירה שאינה עבירת טרור, אך בית המשפט קבע לגביה בפסק דינו, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, כי היא מעשה טרור, או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם סבר שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בסעיף זה, ”חשוד“, ”נאשם“ ו”נידון“ – כהגדרתם בחוק זכויות נפגעי עבירה.
(3)
על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה בידי מי שנפגע במישרין מעבירה המנויה בפרט מפרטים 2 עד 6 בחלק א׳ בתוספת ראשונה א׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה, או בידי קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, והעבירה נעברה לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, רשאי בית המשפט לדון בבקשה להטלת מגבלות, אם מצא על יסוד פסק הדין בעניינו של מי שהורשע בביצוע העבירה, כי עבר עבירה שהיא מעשה טרור.
(4)
החליט בית המשפט לדון בבקשה לפי הוראות פסקה (2) או (3), יחולו לעניין מגיש הבקשה הוראות חוק זה החלות לעניין נפגע עבירה, בשינויים המחויבים.
(5)
על דבר הגשת בקשה לפי פסקאות (1) עד (3) יודיע בית המשפט לגורמים המנויים באותן פסקאות בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.
(ב)
בקשה להטיל מגבלות על פעיל טרור תוגש לפני שחרורו של פעיל הטרור מהמאסר או בתוך שישה חודשים לאחר שחרורו; ואולם בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה בחלוף שישה חודשים משחרורו של פעיל הטרור ממאסר, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות על הטלת מגבלות, אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או בקרבת מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו; בעת הדיון בבקשה ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים שלהלן:
(1)
נסיבות עבירת הטרור;
(2)
חומרת עבירת הטרור;
(3)
האם הצו התבקש על ידי נפגע העבירה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”נפגע עבירה“ או על ידי קרוב משפחתו של נפגע העבירה;
(4)
פרק הזמן שעבר מיום שחרור פעיל הטרור ממאסר עד ליום הגשת הבקשה, ואם הבקשה הוגשה בחלוף שישה חודשים מיום שחרורו ממאסר – הנסיבות שהביאו להגשתה במועד זה;
(5)
הפגיעה שתיגרם לפעיל הטרור בשל הטלת המגבלות.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון אף אם התבקש לעשות כן אם נפגע העבירה או מי מטעמו ביקש שלא לקיימו.
(ה)
החליט בית המשפט להטיל מגבלות, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) עד (3), כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש:
(1)
יקבע את התקופה שבה יחולו המגבלות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, אם שוכנע כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ג);
(2)
יקבע את האזור שבו יחולו המגבלות, לפי נסיבות העניין; קביעת האזור תיעשה, ככל הניתן, תוך שמירה על סודיות המען של מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או של מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו;
(3)
לעניין פעיל טרור לפי פסקה (2) להגדרה ”פעיל טרור“, מצא בית המשפט כי לא ניתן להטיל מגבלות על מגורים כאמור בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), רשאי הוא להורות על מרחק שאסור לפעיל הטרור להימצא בו ממקום מגוריו של נפגע העבירה.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט
(א)
בית משפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או בקרבת מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת פעיל הטרור.
(ב)
מינה בית המשפט מומחה, יחולו הוראות אלה:
(1)
בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הוראות פסקה (4), בשינויים המחויבים;
(2)
נפגע העבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה;
(3)
בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, אולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם;
(4)
חוות הדעת תימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה בדבר הכתוב בה; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לפעיל הטרור את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור – יחולו הוראות אלה:
(א)
בית המשפט יעביר לפעיל הטרור תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה;
(ב)
בית המשפט ימסור לסניגור של פעיל הטרור את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לפעיל הטרור;
(ג)
על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה;
(ד)
מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בפסקה (1), ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה.
הסכמה לבדיקה לצורך עריכת חוות דעת
(א)
בדיקה של מומחה לצורך מתן חוות דעת לא תיערך אלא בהסכמת נפגע העבירה.
(ב)
הסכמת נפגע העבירה שהוא אחד מאלה לבדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת אינה טעונה אישור של האפוטרופוס:
(1)
קטין שמלאו לו 14 שנים;
(2)
אדם שמונה לו אפוטרופוס המסוגל לתת את הסכמתו.
(ג)
בית המשפט רשאי לאשר עריכת בדיקה של מומחה כאמור בסעיף קטן (א) בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים או באדם שמונה לו אפוטרופוס שאינו מסוגל לתת את הסכמתו לבדיקה כאמור, אף אם האפוטרופוס סירב לעריכת הבדיקה, אם שוכנע כי עריכת הבדיקה היא לטובת הקטין או האדם כאמור, ולאחר ששמע את האפוטרופוס או את האדם כאמור.
סמכויות וסדרי דין
(א)
צו כאמור בסעיף 3 יכיל דרישה למתן ערובה כדי להבטיח את קיום המגבלות שנקבעו בו; תנאי הערובה, לרבות חילוטה, יפורטו בצו.
(ב)
הסמכות העניינית לדון לפי חוק זה תהיה לבית המשפט שהרשיע את פעיל הטרור.
עיון חוזר, ערר וערעור
(א)
פעיל טרור שהוטלו עליו מגבלות לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה לעיון חוזר, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד מתן הצו.
(ב)
מי שביקש לקיים דיון לפי סעיף 3(א) (בסעיף זה – המבקש), רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא להטיל מגבלות או לבטל מגבלות שהוטלו, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממתן ההחלטה.
(ג)
ניתנה החלטה לפי סעיף 3 והוגש ערעור על פסק הדין, ניתן לערער על ההחלטה כעל חלק מפסק הדין.
(ד)
פעיל הטרור או המבקש לפי סעיף 3(א) רשאי להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מההחלטות האלה:
(1)
החלטה שניתנה לפי סעיף 3 ולא הוגש ערעור על פסק הדין;
(2)
החלטה בעיון חוזר.
(ה)
בערר לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט בשופט יחיד.
(ו)
שופט הדן בערר רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש שהתווסף מאז הדיון בבית משפט קמא.
ביטול מגבלות עקב זיכוי פעיל טרור
(א)
זיכה בית משפט פעיל טרור שהוטלו עליו מגבלות בצו לפי סעיף 3, בטלות המגבלות שהוטלו עליו בצו, ובית המשפט יורה על ביטולו.
(ב)
בסעיף זה, ”זיכה“ – לרבות מי שבית משפט קבע כי לא הוא ביצע את העבירה.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים האלה:
(1)
הדרכים והמועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות, בקשה לערעור, ערר או בקשה לעיון חוזר;
(2)
הדרך והמועד ליידוע הגורמים המנויים בסעיף 3(א) בדבר הגשת בקשה להטלת מגבלות;
(3)
דרכי פעולתו, שכרו והוצאותיו של מומחה.
תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של חוק זה חודש מיום פרסומו (ביום 4.4.2024).
(ב)
הוראות חוק זה יחולו על מי שביום תחילתו של חוק זה מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
טרם ניתנה הכרעת דין בעניינו;
(2)
הורשע וטרם נגזר דינו;
(3)
נידון לעונש מאסר בפועל וביום התחילה טרם שוחרר ממאסרו.
(ג)
הוראות חוק זה יחולו גם על פעיל טרור ששוחרר ממאסרו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד ערב תחילתו של חוק זה.
דיווח לכנסת – הוראת שעה
שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מתום שנה מיום תחילתו של חוק זה, על יישומו של חוק זה; הדיווח יכלול בין השאר את כל אלה:
(1)
מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3 ומספר הצווים שבמסגרתם הטיל בית המשפט מגבלות;
(2)
סוג המגבלות שהוטלו והתקופה שנקבעה להן, לרבות תקופת הארכה;
(3)
החלטות בית המשפט בעקבות הפרת מגבלות שהוטלו לפי סעיף 3.
התקבל בכנסת ביום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - יריב לוין
שר המשפטים - יצחק הרצוג
נשיא המדינה - אמיר אוחנה
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.