חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי״ח–1957


1.
הגדרות [תיקון: תשס״ד]
בחוק זה –
”בית־משפט“ – כמשמעותו בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957;
”הנידן“ – לרבות מהימנות העד;
”הורה“ – לרבות בן זוגו של הורה, מי שידוע בציבור כבן זוגו של הורה או אפוטרופוס;
2.
חקירת עדים
בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים.
חקירת נפגע בעבירת מין [תיקון: תשמ״ח, תשס״ג]
בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירה לפי סימן ה׳ של פרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), אלא אם כן ראה, מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
עדות מתלונן שלא בפני הנאשם [תיקון: תשנ״ה, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ז]
(א)
במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני אדם, רשאי בית משפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או המתלונן, ואם היה המתלונן קטין גם לבקשת הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
(ב)
בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה:
(1)
לבית המשפט ולנאשם – לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(2)
לנאשם – לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.
(ג)
לא היה הנאשם מיוצג – לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי.
(ד)
בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד.
(ה)
לענין סעיף זה –
”עבירת מין“ – עבירה לפי סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349 ו־352 לאותו חוק;
”עבירת סחר בבני אדם“ – עבירה של סחר בבני אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בפסקאות (5) עד (7) בסעיף 377א(א) לחוק העונשין או המעמידה בכך אדם באחת מהסכנות המנויות בפסקאות האמורות;
”מתלונן“ – מי שלפי כתב האישום נפגע בעבירת המין או בעבירת סחר בבני אדם.
(ו)
שר המשפטים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה וסדרי דין לשמיעת ראיות על־פיו.
עדות קטין או חסר ישע [תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשע״ו]
(א)
(1)
במשפט פלילי בשל עבירה המנויה בתוספת רשאי בית המשפט להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או הורהו, לפני מתן הערות או במהלכה, שהקטין ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם.
(1א)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), בעדות של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א בחוק העונשין, המותרת לפי סעיף 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, רשאי בית המשפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או חסר ישע או הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שהקטין או חסר הישע ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או בחסר הישע או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם.
(2)
הוראות סעיף 2ב(ב), (ג) ו־(ד) והתקנות שהתקין השר לפי סעיף קטן (ו) יחולו על עדות קטין או חסר ישע, לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ב)
הרשיע בית משפט נאשם על סמך עדות יחידה של עד שהעיד שלא בנוכחות הנאשם כאמור בסעיף קטן (א), יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על עדות של קטין או חסר ישע שהוא מתלונן בעבירת מין או בעבירת סחר בבני אדם, כאמור בסעיף 2ב, ועל עדותו יחולו הוראות סעיף 2ב.
(ד)
במשפט פלילי, רשאי בית המשפט, לפני מתן העדות או במהלכה, להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או הורהו, כי עדותו של הקטין תיגבה באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (5), אם נוכח כי הדבר עשוי להקל על הקטין את מסירת העדות:
(1)
שלא על דוכן העדים;
(2)
כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
(3)
בלשכת השופט;
(4)
בנוכחות אדם המלווה את הקטין לצדו במהלך עדותו, לפי בחירתו;
(5)
שלא במקום מושבו של בית המשפט, מכוח סמכותו לפי סעיפים 34(ב) או 44(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
(ה)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת עבירות נוספות.
איסור חקירה נגדית בידי נאשם [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
במסירת עדות של קטין שהוא נפגע בעבירה המנויה בתוספת או שעבירה המנויה בתוספת נעשתה בנוכחותו, לא יחקור הנאשם בעצמו את הקטין, אלא סניגורו.
(ב)
לא היה הנאשם מיוצג בהליך שקטין אמור למסור בו עדות כאמור בסעיף קטן (א), ימנה לו בית המשפט סניגור לייצגו בעת חקירת הקטין; סירב הנאשם למינוי סניגור, יודיע לו בית המשפט כי בהתאם להוראות סעיף זה אין הוא רשאי לחקור בעצמו את הקטין.
רציפות הדיון [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
החל בית המשפט בשמיעת עדותו של קטין שהוא נפגע בעבירה המנויה בתוספת או שעבירה המנויה בתוספת נעשתה בנוכחותו, יסיים בית המשפט ככל האפשר את שמיעת עדותו ביום שבו החלה; לא הסתיימה שמיעת עדותו של הקטין באותו יום, ישמע בית המשפט ככל האפשר את עדותו ברציפות, יום אחר יום, ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין; לא עשה כן בית המשפט, ינמק את החלטתו לשמיעה לא רצופה של העדות.
(ב)
בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת הקטין או הורהו של הקטין, רשאי להפסיק או לדחות את שמיעת העדות, אם סבר שמתן העדות ברציפות מקשה על הקטין.
חדר מותאם לצורכיהם של קטינים המשמש להמתנתם למתן עדות בפני בית המשפט [תיקון: תשע״ז־2]
בלי לגרוע מההוראות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, בכל בית משפט יקצה המזכיר הראשי של בית המשפט, לאחר תיאום עמו מראש, חדר או מקום שישמש להמתנת קטינים נפגעי עבירה למתן עדות בפני בית המשפט ביום הדיון; בבית משפט שנבנה לאחר ח׳ באב התשע״ז (31 ביולי 2017), יוקצה לקטינים חדר נפרד, המותאם לצורכיהם, שישמש להמתנתם למתן עדות בפני בית המשפט.
3.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
[תיקון: תשס״ד]

תוספת

(סעיף 2ג)

[תיקון: תשס״ז, תשע״ז]
עבירות לפי סעיפים 199(ב), 202, 203, 203ב, 203ג, 214(ב1) ו־(ב2), 298, 300, 305, 345, 347(ב), 348(א), (ב) ו־(ג1), 351(א), (ב), (ג)(1) ו־(ג)(2) ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).
עבירות לפי סעיפים 329(א)(1), 333, 368ב(א) סיפה ו־(ב) ו־368ג לחוק העונשין, כאשר הקטין מעיד נגד אדם האחראי עליו כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, נגד אחיו או בן זוגו, או נגד צאצאו של אחד מאלה.
עבירות לפי סעיפים 345 עד 351 לחוק העונשין, כאשר הקטין מעיד נגד הורהו.
עבירות שעונשן מיתה או מאסר עולם ועבירות שעונשן מאסר עשר שנים או יותר כאשר המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי.


נתקבל בכנסת ביום י״א בכסלו תשי״ח (4 בדצמבר 1957).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.