חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים
מראה
(הופנה מהדף חוק לסילוק ולמחזור צמיגים)
חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים מתוך
חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007
2000771
ס״ח תשס״ז, 96; תשס״ח, 537, 873; תשס״ט, 146; תש״ע, 390; תשע״א, 749; תשפ״ד, 177.
עדכון סכומים: י״פ תשע״ב, 6200; תשע״ג, 3144; תשע״ד, 3498; תשע״ו, 3381; תשע״ז, 3903; תשע״ח, 4854; תשע״ט, 4867; תש״ף, 3628; תשפ״א, 3672; תשפ״ב, 3279; תשפ״ג, 3952; תשפ״ד, 3262.
מטרות
מטרתו של חוק זה להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים, ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת, וצמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת.
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בחוק זה –
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת;
”בית עסק“ – מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברים בו צמיגים משומשים, לרבות מקום המשמש למכירת צמיגים כאמור, החלפתם או אחסונם ומקום המשמש לתיקון תקרים;
”בעל בית עסק“ – כל אחד מאלה:
(1)
המנהל את בית העסק;
(2)
המחזיק של בית העסק;
(3)
בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו או לעיסוק בעסק, או מי שעליו מוטלת חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
(4)
מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל בית העסק;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הממונה“ – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לענין חוק זה לפי סעיף 5;
”השר“ – השר להגנת הסביבה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”יבואן“ – מי שמייבא צמיגים, לרבות מי שמייבא רכב מנועי, ולמעט יחיד המייבא צמיגים או רכב מנועי לשימוש עצמי;
”יצרן“ – מי שעוסק בייצור צמיגים;
”מיחזור“ – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993;
”סילוק“ – חיתוך צמיג לארבעה חלקים לפחות ופינויו לאתר לסילוק פסולת המוסדר לפי כל דין;
”צמיג“ – חישוק עשוי גומי לגלגלי רכב מנועי וגרור;
”רכב מנועי“, ”גרור“ – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה.
יעדי סילוק ומיחזור צמיגים
(א)
יצרן ויבואן, למעט יבואן רכב מנועי, יפעלו לסילוק ולמיחזור של צמיגים משומשים לפי הוראות סעיף 7, בשיעורים כמפורט להלן ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מסך משקלם של כל הצמיגים ששיווקו בישראל במהלך התקופות המפורטות להלן:
(1)
סילוק או מיחזור של 50% לפחות בכל שנה – עד יום ח׳ בתמוז התשס״ט (30 ביוני 2009);
(2)
סילוק או מיחזור של 70% לפחות בכל שנה – עד יום כ״ח בסיון התשע״א (30 ביוני 2011);
(3)
מיחזור של 50% לפחות וסילוק של עד 35% בכל שנה – עד יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012);
(4)
מיחזור של 85% לפחות בכל שנה – החל ביום י״א בתמוז התשע״ב (1 ביולי 2012).
(ב)
לענין יבואן רכב מנועי, יעמדו יעדי הסילוק והמיחזור על 30% מהיעדים כמפורט בסעיף קטן (א), בהתאם לתקופות האמורות בו.
(ג)
לענין יבואן המייבא צמיגים שלא לשם מסחר, יהיו יעדי הסילוק והמיחזור, לגבי צמיגים שבהם השתמש לראשונה בכל שנה, כמפורט בסעיף קטן (א), בהתאם לתקופות האמורות בו.
איסור הטמנה
(א)
החל ביום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), לא יטמין אדם צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת או בכל מקום אחר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה הממונה רשאי לאשר, בכתב, הטמנת תוצרי לוואי של תהליך מיחזור צמיגים או שימוש בצמיגים גרוסים כתשתית באתר לסילוק פסולת.
מינוי ממונה
השר ימנה, מבין עובדי המדינה שבמשרדו, ממונה לענין חוק זה.
חובות דיווח
(א)
יצרן או יבואן ידווח לממונה, אחת לשנה, ולא יאוחר מתום שישים ימים לאחר סיום השנה שלגביה מוגש הדיווח, על –
(1)
מספר הצמיגים ששיווק בישראל בשנה שקדמה למועד הדיווח, ומשקלם;
(2)
מספר הצמיגים שאסף, סילק ומיחזר, בשנה שקדמה למועד הדיווח, ומשקלם, ועל הדרכים שבהן פעל לסילוקם ולמיחזורם של הצמיגים;
לענין סעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות, בהודעה בכתב, על האופן שבו יחושב יחס ההמרה בין משקל הצמיגים למספרם.
(ב)
יבואן המייבא צמיגים שלא לשם מסחר, ידווח כאמור בסעיף קטן (א) על מספר הצמיגים שבהם השתמש לראשונה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ועל משקלם.
(ג)
דיווחים כאמור בסעיף זה יוגשו כשהם מאושרים בידי רואה חשבון.
פינוי צמיגים משומשים מבית עסק
(א)
בעל בית עסק יפנה צמיגים משומשים מבית העסק; הפינוי ייעשה באחת מהדרכים האלה:
(1)
העברה ליצרן או ליבואן או למי מטעמם;
(2)
העברה למפעל למיחזור או לחידוש של צמיגים בישראל;
(3)
העברה ליצואן לצורך שימוש חוזר במדינה אחרת;
(4)
העברה למחסן צמיגים המורשה על פי כל דין;
(5)
מכירה ללקוחות פרטיים לצורך שימוש חוזר;
(6)
העברה לאתר לסילוק פסולת או לתחנת מעבר המורשים על פי כל דין, ובלבד שהעברה לאתר לסילוק פסולת לא תתבצע לאחר יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013); לענין זה, ”תחנת מעבר“ – מיתקן נייח וקבוע שנעשים בו העברה של פסולת במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר, או מיון של פסולת לרכיביה לצורכי מיחזור או שימוש חוזר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה ליתן לבעל בית עסק היתר, בכתב, לפינוי צמיגים בדרך שאינה מנויה באותו סעיף קטן, בהתאם למטרות חוק זה, לענין מסוים או בדרך כלל; היתר כאמור יפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.
(ג)
פינוי צמיגים משומשים מבית עסק כאמור בסעיף קטן (א)(1), על ידי יצרן או יבואן או מי מטעמם, יהיה בשיעורים המפורטים בסעיף 3 מסך כל הצמיגים ששיווק היצרן או היבואן לאותו בית עסק במהלך התקופות המפורטות באותו סעיף, בתוך פרק זמן סביר, בלא תמורה ובלא תשלום.
(ד)
העברת צמיגים משומשים על ידי בעל בית עסק, כאמור בסעיף קטן (א)(1), תהיה בלא תמורה ובלא תשלום.
אחסון צמיגים משומשים בבית עסק
(א)
צמיגים משומשים יאוחסנו בשטח בית העסק באופן שימנע הצטברות מים בהם, עד למועד פינוים, באחת מהדרכים האלה:
(1)
קירוי אזור אחסון הצמיגים;
(2)
כיסוי הצמיגים;
(3)
אחסון הצמיגים כשהם חתוכים לארבעה חלקים לפחות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה ליתן לבעל בית עסק היתר, בכתב, לאחסון צמיגים בדרך שאינה מנויה באותו סעיף קטן, בהתאם למטרות חוק זה, לענין מסוים או בדרך כלל; היתר כאמור יפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד להגנה הסביבה.
רישום ועיון
(א)
יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של הענינים הכלולים בחובות הדיווח לפי סעיף 6.
(ב)
בעל בית עסק ינהל רישום מלא ומפורט של המקומות שאליהם פונו הצמיגים לפי סעיף 7, לרבות מספר הצמיגים שפונו לכל מקום ומשקלם.
(ג)
הממונה או מי מטעמו יהיה רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.
[תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
סמכויות ממונה [תיקון: תשע״א]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי הממונה –
(1)
לדרוש מכל יצרן, יבואן או בעל בית עסק, וכן מכל עובד המועסק על ידי מי מהם, ואם הם תאגיד – מכל נושא משרה בהם, להזדהות, למסור לממונה, לפי הענין, ידיעה או מסמך, ולברר עמו עובדות הנוגעות לעסק של היצרן, היבואן או בעל בית העסק; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(2)
להיכנס למקום שבו מתנהל עסקו של יצרן או יבואן או לבית עסק, בכל עת סבירה ובלבד שלא ייכנס –
(א)
למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;
(ב)
למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לענין זה, וכל עוד לא מתרחשים באותו מקום ובעת כניסת הממונה פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לענין פסקה זו, ”מערכת הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.
(ב)
(בוטל).
עיצום כספי [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
לא עמד יצרן או יבואן ביעדי הסילוק או המיחזור האמורים בסעיף 3, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסך 2,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2024, 2,684.69 ש״ח), בשל כל טון צמיגים שלא סולק או מוחזר בהתאם ליעדים אלה; הסכום האמור יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה.
(ב)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מחצית מהקנס הקבוע בשל עבירה לפי סעיף 15(א):
(1)
לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;
(2)
לא ניהל רישום לפי הוראות סעיף 9.
דרישת עיצום כספי ותשלומו [תיקון: תשפ״ד]
(א)
עיצום כספי ישולם, לפי דרישת הממונה, בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה לתשלומו; הדרישה תוצא לאחר שהממונה הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ב)
עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו ואם הוגשה עתירה ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בעתירה.
(ג)
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד לתשלומו (בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית).
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ד)
אין בהגשת עתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
(ה)
התקבלה העתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבלה העתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ו)
אין בתשלום עיצום כספי כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
אין בהוראות סעיף 12 כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 15, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום בעבירה לפי סעיף 15, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו סכום העיצום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום בעבירה לפי סעיף 15, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
עונשין [תיקון: תשס״ח־2]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)
מבצע הטמנה בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
לא מגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;
(3)
מפנה צמיגים משומשים מבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 7(א) או (ב);
(4)
מאחסן צמיגים משומשים בבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 8(א) או (ב);
(5)
לא מנהל רישום לפי הוראות סעיף 9(א) או (ב);
(6)
לא מאפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישום לפי הוראות סעיף 9(ג).
(א1)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(א2)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(2)
לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(ב)
היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
(ד)
אין בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף זה כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.
אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד
(א)
מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור למעט לענין עבירה לפי סעיף 15(א)(3).
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 15 בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
שחרור צמיגים מהמכס
פקיד מכס יעכב שחרור צמיגים מרשות המכס, אם הודיע לו הממונה כי יבואן, למעט יבואן רכב מנועי, לא קיים את חובותיו לפי חוק זה או כי מתנהל בענינו של יבואן כאמור הליך שיפוטי לפי סעיף 15 או לפי פרט 32(2) לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות לענין –
(1)
נושאים נוספים שיש לכלול בדיווח לפי סעיף 6, וכן את אופן הדיווח;
(2)
הגבלות ותנאים על הדרכים לפינוי צמיגים משומשים מבית עסק, המפורטות בסעיף 7;
(3)
הפקדת ערבות לשם הבטחת קיומן של חובות לפי חוק זה; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר.
דיווח השר
השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יעדי הסילוק והמיחזור שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח, והוועדה תקיים דיון בנושא.
תחולה על המדינה
חוק זה יחול גם על המדינה.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007).
התקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט התשס״ז (23 בינואר 2007).
- אהוד אולמרט
ראש הממשלה - גדעון עזרא
השר להגנת הסביבה - דליה איציק
ממלאת מקום נשיא המדינה - דליה איציק
יושבת ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.