חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) מתוך
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע״א–2011
2000749
ס״ח תשע״א, 1057; תשע״ג, 113; תשע״ה, 200; תשע״ז, 430; תשע״ח, 253; תש״ף, 68; תשפ״א, 366; תשפ״ב, 7; תשפ״ג, 24, 34, 422; תשפ״ד, 424, 886; תשפ״ה, 12, 134.
שינוי התוספות: ק״ת תשע״ב, 1326; תשע״ד, 346, 1108; תשע״ה, 79, 956, 1208, 1213; תשע״ו, 2272; תשע״ט, 23, 23; תשפ״ב, 1745, 1874; תשפ״ד, 3084.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה
מטרה
(א)
מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
(ב)
לשם השגת מטרת חוק זה יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר, וברשויות מקומיות מסוימות יפעל, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות.
פרק ב׳: פרשנות
הגדרות
בחוק זה –
”חוק כלי הירייה“ – חוק כלי הירייה, התש״ט–1949;
”נשק“ – כל אחד מאלה:
(1)
כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2)
כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה;
(3)
תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
(4)
סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(5)
כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”פקח מסייע“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 10;
”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 3;
”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו בפקודת המשטרה;
”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
”השר“ – השר לביטחון הפנים.
פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים
הסמכת פקחים עירוניים
(א)
ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית, לשמש כפקח עירוני;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הפנים.
(ב)
הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג)
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.
סמכויות פקח עירוני
(א)
לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ב)
אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.
זיהוי פקח עירוני
פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
סייג לסמכויות פקח עירוני
פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:
(1)
מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
(2)
ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, ”כוחות הביטחון“ ו”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006.
פרק ד׳: מערך אכיפה עירוני
מערך אכיפה עירוני
ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים.
הנחיית משטרת ישראל
מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; הפקחים המסייעים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק זה.
שמירה על המשך אכיפה ופיקוח [תיקון: תשע״ח]
(א)
משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
(ב)
רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.
הסמכת פקחים מסייעים
(א)
השר, לבקשת רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, ובלבד שלא יוסמך פקח מסייע אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2)
הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
(3)
הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
(4)
אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(5)
הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
(6)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי פרק זה, בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה.
(ב)
הודעה על הסמכת פקח מסייע לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים והרשות המקומית הנוגעת בדבר.
הפעלת סמכויות – הוראות כלליות
לא יפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי פרק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
(2)
הוא לבוש מדי פקח מסייע, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3)
יש בידו תעודת פקח מסייע שאותה יציג לפי דרישה;
(4)
הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית ובמקום שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15.
תעודת פקח מסייע
(א)
תעודת פקח מסייע תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של הפקח המסייע והמקומות המנויים בתוספת השנייה, שבהם הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו.
(ב)
תוקפה של תעודת פקח מסייע יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח מסייע.
סמכויות למניעת מעשה אלימות
(א)
לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות להלן, במקום המנוי בתוספת השנייה כפי שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15, אם ביצע אדם מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, הוא עומד לבצע מעשה אלימות:
(1)
לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לערוך חיפוש על גופו של האדם אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק;
(3)
לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
(ב)
בסעיף זה –
”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.
הוראות לעניין סמכות חיפוש
(א)
על חיפוש לפי סעיף 13(א)(2) יחולו הוראות אלה:
(1)
חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
(2)
אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
(3)
התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח מסייע לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;
(4)
סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח מסייע לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
(ב)
בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996.
סמכות מפקד מחוז
מפקד מחוז במשטרת ישראל יקבע מקומות מסוימים, שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת השנייה או חלק ממקומות כאמור, שיש חשש שיתבצע בהם מעשה אלימות, ופקח מסייע יהיה רשאי להפעיל בהם בלבד את סמכויותיו לפי פרק זה.
חובת ביטוח
לא יוסמך פקח עירוני כפקח מסייע אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין.
דיווח על תלונות הציבור [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
ראש רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפרסם, בתחילת כל שנה, דוח שיכלול את מספר התלונות שהוגשו לרשות המקומית בקשר להפעלת סמכויות על ידי פקח מסייע לפי פרק זה בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
שינוי התוספות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב)
השר רשאי, בצו, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה.
דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
השר ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה:
(1)
מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;
(2)
מספר עבירות האלימות שבוצעו ברשויות המקומיות שאינן מנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;
(3)
שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה;
(4)
מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בכל אחת מסמכויותיהם לפי פרק זה.
פרק ה׳: הוראות שונות
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978.
ביצוע
תוקף [תיקון: תשע״ג, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2]
חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ״א בשבט התשפ״ה (19 בפברואר 2025).
תוספת ראשונה
(סעיף 7)
1.
אילת
2.
בני ברק
3.
גבעתיים
4.
דימונה
5.
טירה
6.
כרמיאל
7.
לוד
8.
מגדל העמק
9.
נצרת
10.
נתניה
11.
ערד
12.
רמת גן
13.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
באר שבע
14.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
עפולה
15.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
רמלה
16.
[תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ד]
(בוטל)
17.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
בת ים
18.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
אשקלון
19.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
חדרה
20.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
פתח תקוה
21.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
קרית ביאליק
22.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
טבריה
23.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
קרית גת
24.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
באקה אל גרביה
25.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
הרצליה
26.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
כפר סבא
27.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
אור יהודה
28.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
גדרה
29.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
יבנה
30.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
צפת
31.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
שפרעם
32.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
עראבה
33.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
קריית אתא
34.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
עכו
35.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
ראש העין
36.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
אשדוד
37.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
נשר
38.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ט־2]
מבשרת ציון
39.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
אלעד
40.
[תיקון: ק״ת תשע״ד־2]
תל אביב
41.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
רעננה
42.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
מודיעין–מכבים–רעות
43.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קרית מלאכי
44.
[תיקון: ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ט]
טמרה
45.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
אום אל פאחם
46.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קרית מוצקין
47.
[תיקון: ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ט]
כפר יונה
48.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
רחובות
49.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קרית ים
50.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
יהוד–מונוסון
51.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
אופקים
52.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
טייבה
53.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קלנסואה
54.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
נתיבות
55.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קרית שמונה
56.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
שדרות
57.
[תיקון: ק״ת תשע״ה־4]
ירושלים
58.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
באר יעקב
59.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
טירת כרמל
60.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
חולון
61.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
גן יבנה
62.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
בית שאן
63.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
אור עקיבא
64.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
נצרת עילית
65.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
יקנעם עילית
66.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
רהט
67.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
דלית אל־כרמל
68.
[תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ט]
פרדס חנה–כרכור
69.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
ראשון לציון
70.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
בית שמש
71.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
מעלות תרשיחא
72.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
תל שבע
73.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
מעלה יוסף
74.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
מרום הגליל
75.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
לכיש
76.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
בני שמעון
77.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
שדות נגב
78.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב]
מרחבים
79.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
ג׳סר א־זרקא
80.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
ג׳לג׳וליה
81.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
טורעאן
82.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
כפר יאסיף
83.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
כפר כנא
84.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
כפר קאסם
85.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
ערערה בנגב
86.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
שגב שלום
87.
[תיקון: ק״ת תשפ״ב־2]
דיר אל־אסד
88.
[תיקון: ק״ת תשפ״ד]
אשכול
89.
[תיקון: ק״ת תשפ״ד]
חוף אשקלון
90.
[תיקון: ק״ת תשפ״ד]
שער הנגב
תוספת שנייה
(סעיף 13)
1.
גנים ציבוריים
2.
אזורי מסחר
3.
חופי רחצה
4.
חניונים
5.
מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמים
6.
אזורי בילוי
7.
[תיקון: תשפ״ד]
מרחב חקלאי – שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח
התקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשע״א (3 באוגוסט 2011).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - יצחק אהרונוביץ
השר לביטחון הפנים - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.