חוק מערכי אכיפה מקומיים מתוך

חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011

2000749

ס״ח תשע״א, 1057; תשע״ג, 113; תשע״ה, 200; תשע״ז, 430; תשע״ח, 253; תש״ף, 68; תשפ״א, 366; תשפ״ב, 7; תשפ״ג, 24, 34, 422; תשפ״ד, 424, 886; תשפ״ה, 12, 134, 312, 428, 694, 728.

שינוי התוספות: ק״ת תשע״ב, 1326; תשע״ד, 346, 1108; תשע״ה, 79, 956, 1208, 1213; תשע״ו, 2272; תשע״ט, 23, 23; תשפ״ב, 1745, 1874; תשפ״ד, 3084; תשפ״ה, 638, 1502.

תוכן עניינים

פרק א׳: מטרה

פרק ב׳: פרשנות

פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים (בוטל)

פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי

פרק ה׳: הוראות שונות

תוספת

פרק א׳: מטרה

1.

מטרה [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.

(ב)

לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.

פרק ב׳: פרשנות

2.

הגדרות [תיקון: תשפ״ה־6]

בחוק זה –

”חוק כלי הירייה“ – חוק כלי הירייה, התש״ט–1949;

”היחידה“ – היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי סעיף 7ו;

”מערך אכיפה מקומי“ – מערך כאמור בסעיף 7;

”מרחב ציבורי“ – דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:

(1)

מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;

(2)

מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;

”נשק“ – כל אחד מאלה:

(1)

כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2)

כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה;

(3)

תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;

(4)

סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;

(5)

כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;

”עיר גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;

”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;

”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”פקח שיטור מקומי“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 10;

”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 337א לפקודת העיריות, או סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, לפי העניין;

”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו בפקודת המשטרה;

”ראש היחידה“ – עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;

”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;

”השר“ – השר לביטחון לאומי.

[תיקון: תשפ״ה־6]

פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים (בוטל)

3.

[תיקון: תשפ״ה־6]

(בוטל).

4.

[תיקון: תשפ״ה־6]

(בוטל).

5.

[תיקון: תשפ״ה־6]

(בוטל).

6.

[תיקון: תשפ״ה־6]

(בוטל).

[תיקון: תשפ״ה־6]

פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי

7.

הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן – צו מערך אכיפה מקומי):

(1)

יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;

(2)

כוח שיטור ייעודי של שוטרים.

(ב)

השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:

(1)

רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;

(2)

הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;

(3)

הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

7א.

אמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:

(1)

היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;

(2)

גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;

(3)

רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:

(א)

המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ב)

מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ג)

הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ד)

מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967;

(4)

המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית – גם זמן תגובה ממוצע.

(ב)

השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).

(ג)

(1)

על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה בסעיף 7(א).

(2)

בסעיף קטן זה, ”אזור עדיפות או מיקוד לאומי“ – אזור עדיפות לאומית מכוח פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009, או אזור מיקוד לאומי מכוח סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025.

7ב.

מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית – גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.

(ב)

היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).

(ג)

בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:

(1)

הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים – בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;

(2)

הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.

(ה)

השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.

(ו)

בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור בסעיף 7(א)(2) ובהתאם להוראות פרק רביעי1 לפקודת המשטרה.

7ג.

הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.

(ב)

השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:

(1)

הקצאת כוח אדם;

(2)

הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;

(3)

מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;

(4)

מדים וציוד אישי;

(5)

ביצוע הכשרות;

(6)

הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;

(7)

חובות דיווח ובקרה.

7ד.

השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.

(ב)

שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה – המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

(ג)

שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:

(1)

שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;

(2)

שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.

(ד)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה)

התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו בסעיף 7א(ג)(2), או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

7ה.

הפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;

(2)

הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.

(ב)

השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.

(ג)

לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.

(ד)

לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

7ו.

היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.

(ב)

תפקידי היחידה הם:

(1)

אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;

(2)

גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;

(3)

בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;

(4)

טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם לסעיף 17.

8.

הנחיית משטרת ישראל [תיקון: תשפ״ה־6]

מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

9.

שמירה על המשך אכיפה ופיקוח [תיקון: תשע״ח]

(א)

משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

(ב)

רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

10.

הסמכת פקחים מסייעים [צ״ל: פקחי שיטור מקומיים] [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;

(2)

הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;

(3)

הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;

(4)

אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(5)

הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;

(6)

(א)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;

(ב)

הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:

(1)

כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;

(2)

כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;

(3)

אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור בסעיף 13, ובסעיף 13א בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם בסעיפים 34כד ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, בהתאמה;

(4)

מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.

(א1)

(1)

חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.

(2)

השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.

(ב)

הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

11.

הפעלת סמכויות – הוראות כלליות [תיקון: תשפ״ה־6]

לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:

(1)

הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;

(2)

הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3)

יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;

(4)

הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

12.

תעודת פקח שיטור מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.

(ב)

תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

13.

סמכויות פקח שיטור מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:

(1)

אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;

(2)

אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם בפקודת התעבורה, במקומות המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;

(3)

אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.

(ב)

אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.

(ג)

לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:

(1)

לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;

(3)

לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים, וסעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.

(ד)

לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.

(ה)

הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.

(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025): הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או סעיף 13א בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.

(ו)

קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.

(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025): קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או סעיף 13א בתקופת תוקפו לראש היחידה.

(ז)

השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי פרק זה ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.

(ח)

בסעיף זה –

”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;

”מעשה גנבה“ – מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, לרבות גנבת רכב המנוי בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016, למעט כלי רכב מנועי;

”מפגע בטיחותי“ – מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;

”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;

”רכב“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה.

13א.

סמכויות למאבק בתופעת השכרות [תיקון: תשפ״ה־6]

(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):

(א)

לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010 (בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בפרטים (1) עד (7) לתוספת.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06:00.

(ג)

הוראות סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.

(ד)

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(ה)

השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

14.

הוראות לעניין סמכות חיפוש [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

על חיפוש לפי סעיף 13(ג)(2) יחולו הוראות אלה:

(1)

חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;

(2)

אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;

(3)

התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;

(4)

סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.

(ב)

בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996.

15.

[תיקון: תשפ״ה־6]

(בוטל).

16.

חובת ביטוח [תיקון: תשפ״ה־6]

לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

17.

טיפול בתלונות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6]

(א)

כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:

(1)

ליחידה;

(2)

לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008 (בסעיף זה – הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות החוק האמור.

(ב)

(1)

הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.

(2)

ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).

(ג)

ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור בסעיף 17א; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא –

(1)

להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;

(2)

להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;

(3)

להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978;

(4)

להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.

(ד)

השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.

(ה)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.

(ו)

החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

17א.

התנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומי [תיקון: תשפ״ה־6]

סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

17ב.

החלת הוראות מחוק כלי הירייה [תיקון: תשפ״ה־6]

(א)

מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור, ולא יחולו הוראות סעיף 9 לחוק האמור.

(ב)

הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי חוק כלי הירייה.

18.

[תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6]

(בוטל).

19.

דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6]

השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:

(1)

רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;

(2)

רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;

(3)

רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;

(4)

אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;

(5)

פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור בסעיף 7ב(ב), והיחס שנקבע בהן לפי הוראות סעיף 7ב(ג) ו־(ד);

(6)

פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;

(7)

מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;

(8)

תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי סעיף 17(ג);

(9)

קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור בסעיף 17(ו) והחלטות בית הדין בעניינן;