חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק המילוות (הוראות שונות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק המילוות (הוראות שונות) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק המילוות (הוראות שונות), תשל״ח–1977


פיצוי על מילווה שלא נפרע במועד [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ב, תשנ״ו]
(א)
שר האוצר (להלן – השר) רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר תשלום ריבית או הפרשי הצמדה (להלן – פיצוי) על מילווה לפי חוק המצויין בתוספת הראשונה או בתוספת הרביעית וכן על הריבית והפרשי ההצמדה על מילווה כאמור, שלא נפרעו תוך שלושה חדשים מהמועד שנקבע לפרעונם (להלן – מועד הפרעון) ונפרעו אחרי תחילתן של התקנות; מילווה שלא נפרע כאמור ייחשב מילווה מועדף כמשמעותו בפקודת מס הכנסה לכל דבר וענין.
(ב)
בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו שיעורי הריבית או ההצמדה, הסכומים שעליהם ישולם הפיצוי והתקופה אשר לגביה ישולם, וניתן לקבוע סוגי פיצוי ושיעורי פיצוי שונים לפי המילווה, לפי מועד הפרעון, לפי התקופה שעליה הוא משתלם, או לפי התקופה שעברה ממועד הפרעון ועד לפרעון בפועל.
(ג)
לא ישולם פיצוי לגבי תקופה שלאחר תום חמש עשרה שנים ממועד הפרעון.
(ד)
מי שחל עליו חוק מילוות חסכון, תשל״ו–1976, יהיה זכאי לתשלום פיצוי מכוח סעיף זה רק לגבי התקופה שלאחר תום התקופה שלגביה הוא זכאי לריבית ולהפרשי הצמדה כאמור באותו חוק, ובלבד ששתי התקופות יחד לא יעלו על חמש עשרה שנים; לענין זה מועד הפרעון של המילווה החדש הוא המועד שבו תמה תקופת הזכאות לפי החוק האמור.
(ה)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור את הריבית ממס הכנסה, פטור מלא או חלקי.
(ו)
לא תחול על המדינה או על בנק ישראל חובה לשלם פיצוי או כל תשלום אחר לגבי מילווה לפי חוק המצויין בתוספת הראשונה או בתוספת הרביעית אלא לפי הוראות של אותו חוק או של תקנות לפי סעיף זה.
העברת מילווה [תיקון: תשמ״ט]
(א)
השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(1)
כי מילווה המצויין בפרטים 6א עד 6ב בתוספת השניה יהיה ניתן להעברה לבנק ישראל בתנאים הקבועים בתקנות;
(2)
כי מילווה מרצון לפי סעיף 14 לחוק מילווה מלחמה ומימון רכש, תשל״ד–1973 (להלן – מילווה מרצון), יהיה ניתן להעברה ללא תמורה כתרומה למוסד ציבורי שאישר שר האוצר לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שייקבע כי ניתן להעביר את כל המילווה ששילם אדם או חלק ממנו, ויכול שייקבעו הוראות בדבר דרכי ההעברה ובדבר הוצאת תעודות מילווה חדשות במקום התעודות המקוריות ובדבר קביעת שווי התעודה לענין הזיכוי או הניכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
פדיון מוקדם של מילווה מלחמה מרצון [תיקון: תשל״ט, תשמ״ב]
(א)
ראה השר כי תאגיד ששילם מילווה מרצון נתון במצוקה כלכלית, רשאי הוא להורות כי המילווה ייפרע לפני מועד הפרעון; פרעון כאמור טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ב)
ראה השר או מי שהשר הסמיכו לכך כי אדם ששילם מילווה מרצון הוא נכה שדרגת נכותו נקבעה על פי דין ל־40% או יותר והוא נתון במצוקה כלכלית, או הוא בן זוג או הורה של נכה כאמור, רשאי הוא להורות כי המילווה ייפרע לפני מועד הפרעון.
(ג)
מתוך מילווה מרצון שקיבל מוסד ציבורי בהעברה כאמור בסעיף 2(א)(2) יוכל לפדות –
(1)
בכל אחת משתי שנות התקציב המתחילות ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וביום ט״ו בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) מילווה שערכו הנקוב אינו עולה על 500,000 לירות, ובלבד שלא יעלה סך כל ערכו הנקוב של המילווה הנפדה כך על 50 מיליון לירות לשנת תקציב;
(2)
משנת התקציב המתחילה ביום כ״ו באדר ב׳ תשמ״א (1 באפריל 1981) – מילווה ללא הגבלה.
(ד)
השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(1)
כי לא תחול הצמדה על מילווה שפרעונו הוקדם לפי סעיף זה, כולו או מקצתו, או כי תחול הצמדה חלקית בלבד;
(2)
הוראות בדבר דרכי הפרעון המוקדם וחישוב הריבית והפרשי ההצמדה.
פדיון מוקדם של מילווה חובה [תיקון: תשל״ט, תשמ״ב]
(א)
ראה השר או מי שהשר הסמיכו לכך כי אדם ששילם מילווה חובה הוא נכה שדרגת נכותו נקבעה על פי דין ל־40% או יותר והוא נתון במצוקה כלכלית, או הוא בן זוג או הורה של נכה כאמור, רשאי הוא להורות כי המילווה ייפרע לפני מועד הפרעון.
(ב)
בסעיף זה, ”מילווה חובה“ – מילווה לפי החוקים המצויינים בפרטים 9 עד 14 לתוספת הראשונה, שאינו מילווה מרצון.
פדיון מוקדם של מילווה חובה בענפי כלכלה מסויימים [תיקון: תש״ם]
(א)
השר או מי שהשר הסמיכו לכך, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להורות בתקנות –
(1)
בהתאם לשיקולים כלכליים ומינהליים, כי בענפי כלכלה שצויינו בתקנות ייפרע מילווה חובה לפי בקשת המעונין בכך, לפני מועד הפרעון, והכל בתנאים ולפי סכומים ומועדים הקבועים לענפים השונים בתקנות;
(2)
כי מילווה שהועבר לבנק ישראל מכוח סעיף 2 ייפרע לפני מועד הפרעון, בתנאים ולפי סכומים ומועדים הקבועים בתקנות.
(ב)
לענין סעיף זה, ”מילווה חובה“ – מילווה המצויין בתוספת השלישית.
תיקון חוקים
בסופו של כל חוק המצויין בתוספת הראשונה יבוא סעיף בנוסח זה, במספר מתאים ובכותרת השוליים ”סייג“:
”הוראות חוק זה כפופות להוראות חוק המילוות (הוראות שונות), תשל״ח–1977“.
תיקון חוקי מילווה בטחון
בכל אחד מהחוקים המצויינים בפרטים 9 עד 12 לתוספת הראשונה, בסעיף 6(ג), ובחוק המצויין בפרט 13 לתוספת הראשונה, בסעיף 5(ב), במקום הסיפה המתחילה במלים ”קבע אחרת“ יבוא ”קבע בתקנות כי התעודות יהיו סחירות או ניתנות לשעבוד, ובתנאים שקבע“.
העברה עקב גירושין [תיקון: תשמ״ט]
על אף האמור בחוקים המצויינים בתוספת הראשונה, מילווה לפי אחד מחוקים אלה יהיה ניתן להעברה לבן־זוגו של בעל המילווה או לילדיהם, על פי פסק דין לגירושין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
אי־תחולת שינוי שנת מס [תיקון: תשמ״ט]
על אף האמור בכל אחד מהחוקים המצויינים בתוספת הראשונה, שנת מס לענין חוקים אלה תהא תקופה של שנים־עשר חדשים שתחילתה ב־1 באפריל של כל שנה.
עיקול של מילווה [תיקון: תשנ״ב, תשס״ד, תשע״ב]
על עיקול של מילווה לפי אחד החוקים המצויינים בתוספת הראשונה יחולו הוראות אלה:
(1)
עיקול של מילווה ייעשה רק בדרך של עיקול תעודת המילווה בידי המחזיק בה;
(2)
מילווה לא יהא ניתן לעיקול לשם מימוש או הבטחה של זכות אשר טוענים לה בניגוד לאמור בחוק המילווה שלפיו הוצאה התעודה;
(3)
המילווה לא יהא ניתן לעיקול לאחר שדמי פדיון המילווה שולמו על־ידי בנק ישראל, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, או כל תאגיד בנקאי.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.1.2022): המילווה לא יהא ניתן לעיקול לאחר שדמי פדיון המילווה שולמו על־ידי בנק ישראל, החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, או כל תאגיד בנקאי.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תוספת ראשונה

(סעיף 1)

[תיקון: תש״ם]
[תיקון: תשמ״ב]
[תיקון: תשמ״ח]
[תיקון: תשמ״ט]
[תיקון: תשמ״ט]
[תיקון: תשמ״ט]

תוספת שניה

(סעיף 2)

[תיקון: תש״ם]
[תיקון: תשמ״ב]
[תיקון: תש״ם]

תוספת שלישית

(סעיף 3ב)

[תיקון: תשמ״א]
[תיקון: תשנ״ו]

תוספת רביעית

(סעיף 1)


נתקבל בכנסת ביום כ״ז בחשוון תשל״ח (8 בנובמבר 1977).
  • מנחם בגין
    ראש הממשלה
  • שמחה ארליך
    שר האוצר
  • אפרים קציר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.