חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק החברה לישראל בע"מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק החברה לישראל בע"מ מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק החברה לישראל בע״מ, תשכ״ט–1969


הגדרות
בחוק זה –
”החברה“ – החברה הרשומה בישראל בשם ”החברה לישראל בע״מ“;
”סדרת מניות“ – מניות החברה שהוצעו בתשקיף אחד; לענין זה –
(1)
מניות שלקחו החותמים על התזכיר יראו אותן ככלולות בסדרת המניות הראשונה;
(2)
מניות שהונפקו שלא על פי תשקיף תוך שנתיים מיום פרסום התשקיף האחרון לפני ההנפקה, ונרכשו על ידי תושב חוץ במטבע חוץ כמשמעותו בסעיף 10, יראו אותן ככלולות בסדרת המניות שהוצעו על פי התשקיף האמור;
(3)
מניות הטבה שהוקצו לבעלי המניות מסדרת מניות פלונית, יראו אותן ככלולות באותה סדרה;
”תזכיר“, ”סדרה של איגרות חוב“ – כמשמעותם בפקודת החברות, ו”תשקיף“ – כמשמעותו של ”פרוספקט“ בפקודת החברות;
שאר המונחים – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה).
הזכות להטבות
החברה ובעלי מניותיה יהיו זכאים, בכפוף לאמור בסעיף 10, להטבות לפי חוק זה.
תחולת ההטבות לגבי סדרות מניות
ההטבות הניתנות לגבי סדרת מניות יחולו לגבי סדרת מניות שהוצעה בתחום הון המניות הרשום בתזכיר החברה בעת רישומה; הוגדל הונה של החברה, יחולו ההטבות, כולן או מקצתן, גם לגבי סדרת מניות שהוצעה במסגרת ההון המוגדל, אם הכנסת, על פי הצעת הממשלה, קבעה זאת, דרך החלטה, ובמידה שקבעה.
פטור לחברה ממס הכנסה וממס על ריווח הון
החברה תהא פטורה ממס הכנסה לפי סעיף 127(א) לפקודה וממס על ריווח הון, משך שלושים שנה החל משנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת.
הטבות במס חברות ובמס אחר
(א)
על הכנסתה המזכה, תהיה החברה –
(1)
חייבת במס חברות בשיעור שלא יעלה על 28%;
(2)
פטורה מכל מס אחר המוטל על הכנסה.
(ב)
לענין סעיף זה וסעיף 6
”הכנסה מזכה“, לגבי כל שנת מס – שיעור יחסי מכלל ההכנסה החייבת של החברה באותה שנת מס, שהוא כיחס סך כל הון המניות הנפרע מסדרות המניות שתקופת ההטבות לגביהן טרם תמה, לסך כל הון המניות הנפרע של החברה, כפי שנקבע בתום אותה שנה;
”תקופות ההטבות“, לגבי כל סדרת מניות – אחת עשרה שנות מס המתחילות בשנת המס שבה הוצעה הסדרה או עשר שנות מס המתחילות בשנת המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת, הכל לפי המאוחר יותר.
הטבות לבעל מניות בחברה [תיקון: תשס״ב]
(א)
קיבל אדם מן החברה דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מזכה, תוך חמש עשרה שנים מהשנה שבה הושגה אותה הכנסה, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששילמה החברה, והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים כדיבידנד על ידי תאגיד אחר מתוך דיבידנד שקיבל כאמור; לענין זה יראו הכנסות החברה שנתהוו ראשונות – כאילו חולקו ראשונות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
קיבל תושב חוץ דיבידנד שסעיף קטן (א) אינו חל לגביו, יהיה פטור עליו מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 לפקודה.
(ד)
(1)
במכירת מניות החברה יחויב בעל המניה במס בשיעור הקבוע בסעיף 91 לפקודה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לגבי מניה שיום רכישתה לפני המועד הקובע, על רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע – יהיה בעל המניות פטור ממס והוראות סעיף 91 לפקודה יחולו על יתרת רווח ההון הריאלי.
(3)
לענין סעיף זה –
”המועד הקובע“ – כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
”רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע“ – רווח ההון הריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד למועד הקובע ומחולק בתקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה.
פטור ממס עזבון
מניות של תושב חוץ שהן מסדרת מניות, לא ייכללו בנכסי עזבונו לענין מס עזבון; לענין זה, תושב חוץ – לרבות מי שהיה תושב חוץ בעת שרכש את המניות.
פטור ממס בולים
(א)
מסמכי החברה המפורטים להלן פטורים ממס בולים:
(1)
התזכיר;
(2)
דו״ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות ושטר מניה למוכ״ז כמשמעותו בסעיף 28 לפקודת החברות, המתייחסים להון המניות הרשום בתזכיר בעת רישום החברה.
(ב)
מסמכי החברה כמפורט בסעיף קטן (א)(2) המתייחסים להון מניות שהוגדל, יהיו פטורים ממס בולים, אם נקבע כך בהחלטה כאמור בסעיף 3.
(ג)
סדרה של איגרות חוב ושטר נאמנות כאמור בסעיף 124 לפקודת החברות המתייחס לסדרה של איגרות חוב, יהיו פטורים ממס בולים, אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע כי הפטור הוא לתועלת הציבור.
זכות לקבלת מטבע חוץ
תושב חוץ שהוא בעל מניה שהיא מסדרת מניות, זכאי לקבל מטבע חוץ לפי שער החליפין הרשמי כדי להעביר אל מחוץ לישראל דיבידנד שקיבל בעל המניה או את תמורת מכירתה.
ביטול ההטבות
(א)
לא הגיע סכום הון המניות הנפרע של החברה, בתום שלוש שנים מהוצאת סדרת המניות הראשונה, לסכום של שלושים מיליון דולר, יבוטלו למפרע ההטבות על פי חוק זה.
(ב)
שר האוצר רשאי לבטל את ההטבות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, לעתיד או למפרע, אם –
(1)
החברה הוציאה סדרה של איגרות חוב לפני שסכום הון המניות הנפרע שלה הגיע לשלושים מיליון דולר;
(2)
החברה הקצתה פחות מ־80% מהון המניות שלה לתושבי חוץ תמורת מטבע חוץ; לענין זה, מטבע חוץ – לרבות
(א)
מטבע ישראלי שנתקבל מהמרת מטבע־חוץ לפי שער החליפין הרשמי;
(ב)
מטבע ישראלי שנתקבל מפדיון איגרות מדינת ישראל שהופצו מחוץ לישראל ואושרו לענין זה על־ידי המפקח על מטבע חוץ.
(ג)
בוטלו הטבות למפרע, בין מכוח סעיף קטן (א) ובין מכוח החלטת שר האוצר על פי סעיף קטן (ב), ישולמו כל המסים שלגביהם ניתנו ההטבות, במועדים שקבע שר האוצר, בתוספת ריבית בשיעור המקסימלי המותר על פי חוק הריבית, תשי״ז–1957, מן היום שחלה החובה לשלמם לולא ניתנו ההטבות.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ בתמוז תשכ״ט (24 ביוני 1969)
  • גולדה מאיר
    ראש הממשלה
  • זאב שרף
    שר האוצר
  • שניאור זלמן שזר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.