חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג–1983

קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשמ״ג, 148; תשס״ה, 992; תשס״ז, 446; תשס״ח, 216; תשע״ד, 595; תשע״ז, 501.

ק״ת תשמ״ד, 2066; תשמ״ה, 1000; תשמ״ו, 300; תשמ״ז, 359; תשמ״ח, 658; תשמ״ט, 1235; תש״ן, 747; תשנ״ג, 487; תשנ״ד, 1197; תשנ״ה, 1728; תשנ״ו, 994; תשס״א, 765; תשס״ג, 123; תשע״ב, 1222; תשע״ו, 558; תשע״ח, 2267.


1.
איסור עישון [תיקון: תשס״ז]
(א)
לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן – מקום ציבורי).
(ב)
לא יחזיק אדם במקום ציבורי כל מוצר טבק או כלי לעישונו כשהם דלוקים; בחוק זה, ”מוצר טבק“ – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ״ג–1983.
(ג)
שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רשאי לשנות בצו את התוספת.
מטרה [תיקון: תשס״ז]
מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, ולמחלות ולנכות.
2.
קביעת שלטים [תיקון: תשס״ז]
(א)
המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק), למעט מעלית לנשיאת בני אדם בבית מגורים, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון, ויחזיקם במצב תקין.
(ב)
יצרן או יבואן של מעלית המיועדת לנשיאת בני אדם בבית מגורים יקבע בה, לפני הכנסתה לשימוש, שלט המורה על איסור העישון במעלית.
(ג)
שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר צורתם של השלטים, מספרם, גודלם, תוכנם, דרכי קביעתם, המקומות שבהם יותקנו והחובה להאירם.
חובות המחזיק במקום ציבורי [תיקון: תשס״ז]
(א)
המחזיק במקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו־(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
(ב)
יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי עשה את כל אלה –
(1)
פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו־(ב);
(2)
התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח כמשמעותו בסעיף 7, על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות.
(ג)
כל רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה או בדרך אחרת, מספר טלפון שיהיה פעיל 24 שעות ביממה, לצורך הגשת תלונה למפקח לפי סעיף קטן (ב)(2).
איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי [תיקון: תשס״ז]
המחזיק של מקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו, בהתאם למפורט בתוספת; בסעיף זה, ”מאפרה“ – כלי המיועד לשמש להשלכת אפר ושיירי מוצרי טבק לתוכו.
3.
[תיקון: תשס״ז]
(בוטל).
4.
עונשין [תיקון: ק״ת תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ו, תשס״ג; תשס״ז]
(א)
העובר על הוראות סעיפים 1 ו־2ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
(ב)
העובר על הוראות סעיפים 2 ו־2א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
5.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ז]
(א)
נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי (בסעיף זה – תאגיד), חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיפים 2, ו־2ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 2, או 2ב, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
שיעורי קנסות [תיקון: תשס״ז]
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
6.
קנסות לרשות מקומיות
קנסות ששולמו עקב הפעלת סמכותו של עובד של רשות מקומית בשל עבירה על חוק זה שנעברה בתחומה יועברו לקופת אותה רשות מקומית.
מפקחים של רשות מקומית [תיקון: תשס״ז]
(א)
ראש רשות מקומית יסמיך עובדים ברשות המקומית כמפקחים לענין חוק זה.
(ב)
רשות מקומית תדווח לשר הבריאות, במהלך חודש ינואר בכל שנה, על פעולות הפיקוח שנקטה בשנה שקדמה לה, לרבות מספר המפקחים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א), לצורך דיווח שר הבריאות לפי סעיף 2 לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס״א–2000.
7.
סמכות כניסה
שוטר וכן עובד של רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין חוק זה (להלן – מפקח), רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שלא ייכנסו למקום מן המקומות המפורטים בפסקאות 2, 4, 5 ו־6 של התוספת, אלא לאחר שהודיעו על כוונתם למחזיק של המקום, או למי שעובד שם.
8.
סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי [תיקון: תשס״ז]
(א)
עישן אדם במקום ציבורי, או החזיק שם סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של מפקח או סדרן, רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת.
(ב)
לענין סעיף זה, ”סדרן“ – מי שהבעל או המחזיק של מקום המפורט בתוספת מינהו להיות סדרן באותו מקום והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן.
(ג)
שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בעניין סייגים למינוי סדרן, התעודה שתינתן לו, צורת התג ואופן ענידתו.
סדרן ממונה בבית חולים [תיקון: תשס״ה, תשע״ז]
(א)
לענין סעיף זה, ”עובד ציבור“ – כל אחד מאלה:
(1)
עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה (משמעת));
(2)
עובד רשות מקומית;
(3)
עובד גוף מבוקר שהוראות חוק שירות המדינה (משמעת), כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 בחוק שירות המדינה (משמעת).
(ב)
שר הבריאות רשאי להסמיך עובד ציבור להיות סדרן ממונה בבית חולים, על פי בקשה של הבעל או המחזיק של בית החולים, ובלבד שעובד הציבור מונה להיות סדרן לפי הוראות סעיף 8(ב) (בחוק זה – סדרן ממונה).
(ג)
לא יסמיך שר הבריאות סדרן ממונה, אלא אם כן מתקיימים בו גם כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל שמלאו לו 21 שנים;
(2)
משטרת ישראל לא הודיעה לשר הבריאות בתוך 30 ימים ממועד קבלת פרטי המועמד, כי היא מתנגדת למינויו כסדרן ממונה מטעמים הנוגעים לשלום הציבור וביטחונו לרבות מפאת עברו הפלילי;
(3)
הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
(4)
הוא שולט בשפה העברית;
(5)
הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בהתאם לכללים שקבע שר הבריאות באישור השר לביטחון הפנים.
(ד)
שר הבריאות רשאי לקבוע תנאי כשירות נוספים להסמכתו של סדרן ממונה, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, בתחום הסמכויות המסורות לו.
(ה)
היה לסדרן ממונה יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה לפי סעיף 1, לנגד עיניו, בתחום בית החולים, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס בהתאם להוראות פרק ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
(ו)
מנהל בית חולים יעביר לשר דוח שנתי בדבר הקנסות שהוטלו בבית החולים במהלך הנה, מספר התלונות שהוגשו כנגד סדרנים ממונים בבית החולים במהלך השנה, תמציתן וכמה מהן נמצאו מוצדקות.
9.
סמכות נהג
(א)
נהג של כלי רכב שהעישון בו אסור לפי הוראות חוק זה רשאי לאסור כניסת אדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לכלי הרכב.
(ב)
עישן אדם בכלי רכב כאמור, או החזיק בו סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של הנהג, רשאי הנהג לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו בכלי הרכב עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת וכן רשאי הוא להסיע אותו בכלי הרכב לתחנת המשטרה הקרובה.
שמירת הוראות
הוראות חוק זה באות להוסיף על כל הוראה בדבר איסור עישון שנקבעה בכל דין ולא לגרוע ממנה.
דין המדינה [תיקון: תשס״ז]
הוראות סעיפים 2(א), ו־2ב יחולו גם על המדינה, למעט על כוחות הביטחון כמפורט להלן, ואולם הוראות לפי הסעיפים האמורים, ייקבעו בשינויים המחוייבים, לעניין –
(1)
צבא הגנה לישראל – בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
(2)
משטרת ישראל – בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(3)
שירות בתי הסוהר – בפקודות השירות כהגדרתן בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
(4)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – בהוראות פנימיות;
(5)
מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי פרט 3 לתוספת הראשונה בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 – בהוראות פנימיות.
מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון [תיקון: תשס״ח]
לגבי מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11, לא יחולו הוראות סעיפים 7, 8 ו־9, ואולם הוראות בדבר אכיפת האיסור שבסעיף 1 במקום ציבורי כאמור, ייקבעו לעניין כוחות הביטחון כאמור באופן המפורט בהתאמה באותן פסקאות.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט.
ביצוע ותקנות
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר דרכי פיקוח על ביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ח בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984).
תוספת (סעיף 1)
1.
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשס״ב]
אולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, להופעות, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן המסדרונות והאכסדרות, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בהפסקות בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום; אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים בתוספת זו, כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל המקום או המחזיק בו לאסור את העישון במקום.
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(החל מיום 1.9.2018): שטח תחום, שאינו במבנה, שבו מתקיים אירוע הכולל התקהלות מאורגנת של למעלה מחמישים בני אדם, למעט חצר בית מגורים, וכן באזור הכניסה או היציאה לשטח התחום בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה והכול במועד קיום האירוע או בתכוף לו.
2.
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשס״ב, ק״ת תשע״ח]
כל מקום בבנין של בית חולים או מרפאה לרבות באזור הכניסה או היציאה לבניין, בטווח של 10 מטר מהדלת.
(החל מיום 1.9.2018): כל מקום בבית חולים או במרפאה, לרבות חצר המוסד, וכן באזור הכניסה או היציאה לבית החולים או למרפאה, בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה, למעט בית מגורים הנמצא בטווח האמור, ולמעט –
(א)
אזור מוגדר המצוי מחוץ לבניין ואשר הוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, הנמצא בטווח של לפחות 10 מטרים מהבניין ושהעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום;
(ב)
(הוראת שעה עד יום 1.9.2021): חדר נפרד לחלוטין שהוקצה על ידי מנהל בית החולים לעישון למאושפזים במחלקה סגורה שנקבעה ברישיון בית החולים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
3.
החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.
4.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
אולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור, חוץ מן המקומות שהוקצו בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר, אם הוקצו, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
5.
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ו]
כל מקום במוסד חינוך לרבות חצר המוסד, מגורי תלמידים וכן באזור הכניסה או היציאה, בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
כל מקום בבניין המשמש מוסד להשכלה גבוהה או מוסד לחינוך על־תיכוני, שתלמידיו בגיל העולה על 18 שנים, לרבות מגורי תלמידים ולמעט חדר נפרד לחלוטין, שהקצתה לעישון הנהלת המוסד, אם הקצתה, וחדר מגורים שבו גר רק מעשן, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן למעט חדרי ההנהלה וחדרי הסגל שחל עליהם פרט 15.
6.
מעלית לנשיאת בני אדם.
7.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
אוטובוס וזוטובוס; בפרט זה, ”אוטובוס“ ו”זוטובוס“ – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 (להלן – תקנות התעבורה).
8.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מונית בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה, ”מונית“ – כמשמעותה בתקנות התעבורה.
9.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשע״ב]
רכבת, לרבות רכבת מקומית; לעניין פרט זה ופרט 9ב ”רכבת“ ו”רכבת מקומית“ – כהגדרתן בסעיפים 1 ו־64 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
תחנת אוטובוס מקורה, לרבות בסככה וכיוצא בזה, ותחנה מרכזית כהגדרתה בפקודת התעבורה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
תחנת רכבת, לרבות רציף, למעט אזור שהוקצה לעישון בקצה הרציף וחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן תחנה של רכבת מקומית.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
רכב המשמש להוראת נהיגה, כמשמעותו בתקנות התעבורה, בעת שיש בו תלמיד נהיגה.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשס״א]
חנות.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשס״א, תשס״ז, ק״ת תשע״ב]
מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות (כולם להלן – בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור. הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה בית האוכל ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
שטחו אינו עולה על 15 מ״ר; או
(2)
שטחו רציף ואינו עולה על רבע של שטח הישיבה מחוץ למבנה ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשע״ח]
חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט. לרבות בריכת שחייה.
(החל מיום 1.9.2018): חדר או אולם או מקום תחום פתוח לציבור המיועד לפעילות גופנית או לספורט, לרבות מגרשי ספורט.
[תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ח]
בריכת שחייה שאינה במבנה, לרבות החצר שלה.
(החל מיום 1.9.2018): בריכת שחייה, לרבות החצר שלה.
[תיקון: תשע״ד]
אצטדיון ספורט, למעט במקומות שהוקצו לעישון בידי הנהלת האצטדיון, אם הוקצו, כמפורט להלן:
(1)
שני אזורים נפרדים של מושבים, ובלבד שמספר המושבים בהם אינו עולה על רבע ממספר המושבים באצטדיון כולו;
(2)
חדר נפרד לחלוטין ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של האצטדיון.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשע״ח]
גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים.
(החל מיום 1.9.2018): גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, לרבות החצר.
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(החל מיום 1.9.2018): גן שעשועים לילדים הפתוח לציבור.
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(החל מיום 1.9.2018): טווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה לגן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, למעט בית מגורים הנמצא בטווח האמור.
[תיקון: ק״ת תש״ן, ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ב]
חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר או במקום אחר המשמש לקהל לרבות חדר מדרגות ומעבר או חדר, אולם או מסדרון המשמש להמתנה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ב]
מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים; לעניין חוק זה, ”מקום עבודה“ – כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11.
[תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ח]
כל מקום במשרד ממשלתי.
(החל מיום 1.9.2018): כל מקום במשרדי רשות ציבורית, לרבות חצר המשרד, ולמעט אזור מוגדר המצוי מחוץ לבניין ואשר הוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, הנמצא בטווח של 10 מטרים לפחות מהבניין ושהעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן באזור הכניסה או היציאה למשרד, בטווח של 10 מטרים מהכניסה או מהיציאה, למעט בית מגורים הנמצא בטווח האמור; בפרט זה, ”רשות ציבורית“ –
(א)
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(ב)
בתי משפט ובתי דין;
(ג)
רשויות מקומיות;
(ד)
מועצות דתיות.
[תיקון: ק״ת תשס״א]
השטח הפתוח לציבור בקניון, למעט בית עסק המפורט במקום אחר בתוספת זו ולמעט חדר עישון נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
[תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ב]
אולם שמחות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם השמחות ושטחו אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור. הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה אולם השמחות ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, ושטחו רציף ואינו עולה על רבע ממקומות הישיבה באזור, ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
גן אירועים, וכן אזור הנמצא מחוץ למבנה ומשמש את גן האירועים (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, שטחו רציף ואינו עולה על רבע ממקומות הישיבה באזור ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מקלט ציבורי ומחסה ציבורי כהגדרתם בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
כל מקום בבניין של בית כנסת, כנסייה, ח׳ילווה או מסגד ובחצר שלו, למעט אזור נפרד בחצר שהוקצה לעישון, אם הוקצה, בידי הנהלת המקום, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, שטחו רציף ואינו עולה על רבע מהחצר ושאר החצר שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
כל מקום בבניין של מרכז תרבות נוער וספורט (מתנ״ס) או של תנועת נוער.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
כל מקום בבית אבות או דיור מוגן, למעט בחדר מגורים, ובלבד שלא גר בו מי שאינו מעשן, ולמעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(החל מיום 1.9.2018): חניון מקורה או תת־קרקעי הפתוח לציבור וכן טווח של 10 מטרים מהכניסה או מהיציאה לחניון כאמור, למעט בית מגורים הנמצא בטווח האמור.
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(החל מיום 1.9.2018): כל מקום בגן חיות, וכן באזור הכניסה או היציאה, בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה ולמעט אזור מוגדר שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ושהעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.


נתקבל בכנסת ביום ט״ז באב התשמ״ג (26 ביולי 1983).
  • מנחם בגין
    ראש הממשלה
  • אליעזר שוסטק
    שר הבריאות
  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.