חבל נחלתו ל ט
סימן ט
ברכה על ליקוי מאורות
שאלה
האם יש לברך על ליקוי חמה או לבנה, וא"כ איזו ברכה?
תשובה
א. ליקויי מאורות הם תהליכים טבעיים. בליקוי לבנה כדור הארץ נכנס בין השמש לירח (תמיד באמצע החודש המדוייק – שעת 'הניגוד') ונמנע אור הירח, ובליקוי חמה הירח נכנס במסלולו בין השמש לכדור הארץ ומונע מאור השמש להאיר על כדור הארץ (תמיד בתחילת החודש בשעת ה'מולד').
אע"פ שמדובר בתהליכים טבעיים שנחזים מראש, עקב מסלולי גרמי השמים שנחקרו וידועים לאסטרונומים – חז"ל מלמדים אותנו שבגלל מצבו המוסרי של העולם – הקב"ה איפשר וקבע את אפשרות הליקויים, ואם מצבו של האדם לא היה כה ירוד, גם ליקויי המאורות לא היו באים לעולם.
נאמר בסוכה (כט ע"א):
"תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה – למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מפניהם והושיבם בחושך. תניא, רבי מאיר אומר: כל זמן שמאורות לוקין – סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שמלומדין במכותיהן. משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג – מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג. תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה. לוקה במזרח – סימן רע ליושבי מזרח, במערב – סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע – סימן רע לכל העולם כולו. פניו דומין לדם – חרב בא לעולם, לשק – חיצי רעב באין לעולם, לזו ולזו – חרב וחיצי רעב באין לעולם. לקה בכניסתו – פורענות שוהה לבוא, ביציאתו – ממהרת לבא. ויש אומרין חילוף הדברים. ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה, שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ואין ישראל יחתו. תנו רבנן: בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה, ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה, ועל משכב זכור, ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד. ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין: על כותבי (פלסתר) [מסורת הש"ס: פלסטר] ועל מעידי עדות שקר, ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל, ועל קוצצי אילנות טובות. ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות: על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית, [כט ע"ב] ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו, ועל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין".
ליקויי המאורות הם סימן רע לאדם שכן המאורות אינם נותנים את מלוא אורם להאיר על הארץ.
עי' באר הגולה למהר"ל (באר הששי פרק ב) בביאור המאמרים בגמרא. במקורותינו לא נזכרו ברכות על ליקויי מאורות. והשאלה היא האם זו השמטה מכוונת כי לא ראוי לברך, או ישנה רשות לברך כגון עושה מעשה בראשית.
ב. כתב בספר שער העין (לרב אריאל אליהו, עמ' עו):
"יש להסתפק אם הדברים שהוזכרו בשו"ע כברקים ורעמים רוחות וכדו' הם דוקא, או שהם דוגמא ויש לברך גם על ראיית שאר תופעות טבע מעוררות פליאה כגון הר געש בהתפרצותו, מערת נטיפים, פריצת גייזר, מפלי מים, ליקוי חמה או לבנה, קשת על מפל וכדו', ונחלקו בזה פוסקי זמנינו"...
"יג. דליקוי זה הוא בכלל מעשה בראשית כמו כל שאר תופעות הטבע ואף שיודעים שיבא לא גרע משאר דברים שמצויים לבא כברקים ורעמים וכדו' דמברכים על מה שה' הטביע בבריאה ענין זה וכשבא ניכר בו גבורת הבורא ואינו מצוי בכל עת כגייזר (עי' בהערה הקודמת). ובפרט בליקוי חמה גדול שמחשיך היום, וע"ע בחובות הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג בחשבון כ"ג שכתב במוסרו שצריך האדם להתפעל מכל מעשה ה' ולא להתפעל רק מהדברים שלא הורגלו לראותו כקדרות השמש והירח והברקים והרעמים והזיקות והסערה והדומה להם והוא קצת סמך דליקוי חמה הוא תופעת טבע מעוררת פליאה כמו ברקים ורעמים".
"ובס' ארחות רבינו ח"א עמ' צה' הביא משמיה דהקה"י דאין מברכים על ליקוי חמה. ועי' בהנהגות החזו"א מדברי הגרח"ק שביאר דלא תיקנו ברכה ע"ז משום שאינו סימן טוב ויש להבין דלדינא נקטינן כת"ק דמברכים על דבר קללה. וגם בברכות השבח מצינו כמה דברים שהם סימן רע ומברכים עליהם כמו רעמים ורוחות שהם סימן קללה כמבואר ברש"י בחולין פו וצ"ע. וראה בהערה בשלהי סעי' זה שבעל שבט הלוי שליט"א נסתפק אם צריך לברך על ליקוי חמה".
"מהגר"ח קנייבסקי שליט"א שמעתי דאין לנו אלא מה שתקנו חזל ואין לברך על שום דבר שלא הוזכר בשו"ע. וכן שמעתי מעוד גדולי הוראה מובהקים שליט"א. וראה במכתבו של הגר"י זילברשטיין שליט"א בסוף הספר. אך מבעל שבט הלוי שליט"א שמעתי דפשיטא שהרואה הר געש בהתפרצותו צריך לברך, וביאר דהא דלא הוזכר הר געש בשו"ע משום שאינו מצוי במדינות אלו ומבואר דס"ל דכל המנויים אינן אלא דוגמא וכן שמעתי מהגר"נ קרליץ שליט"א".
"ולענין דינא נראה דכיון די"א שאין בכוחנו לחדש ברכות שלא הוזכרו חז"ל ספק ברכות להקל ואין לברך על כל אלו הדברים רק בלא שם ומלכות, ובלא"ה א"א להקיש מדעתינו לכל הדברים המנויים לעיל. וכן כששאלתי לבעל שבט הלוי שליט"א אם לשיטתו יברכו גם על ליקוי חמה השיב צריך להתיישב בדבר".
ג. כתב בשערי הלכה ומנהג (רמ"מ שניאורסון – האדמו"ר מלובביץ', ח"א סי' קיז):
"ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו) וי"ל הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א). ואדרבה צריכה תפילה לבטלה וצעקה ולא ברכה".
ד. כך השיב הגרח"ד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ח"ה סי' ז):
"מדוע אין מברכים על ליקוי חמה ולבנה?"
"...בשאלתו אם יש לברך על ליקוי חמה או ליקוי לבנה ברכת עושה מעשה בראשית (בהקשר לליקוי לבנה שחל במוצש"ק פרשת ויחי). כב' עצמו כבר ציין שלא מצא ברכה זאת לא במסכת ברכות ולא ברמב"ם ולא בשו"ע, וסיים 'הרי הליקוי הוא תופעת טבע המביאה אותנו לידי השתוממות ופליאה ולמה לא לברך'?".
"גם לכב' ברור איפוא שרבותינו לא תקנו ברכה על ליקוי חמה ולבנה. והטעם פשוט, משום שהברכות שתקנו רבותינו הם על מעשה בראשית ממש, כימים נהרות הרים וגבעות, או על הקשת וחמה בתקופתה ולבנה בחידושה, שכל אלה מעשה בראשית הם, וכן תקנו ברכה זו על תופעות טבע רבות – עצמה כזיקים ברקים ורעמים זוועות (י"מ רעידת אדמה, וכן פסק מרן), או ברכת שכחו וגבורתו מלא עולם (עיין כל זה במסכת ברכות פרק הרואה ושו"ע או"ח סימנים רכ"ז רכ"ח רכ"ט)".
"אילו ראו רבותינו בתופעת ליקוי חמה ולבנה תופעת טבע הקשורה אל מעשה בראשית, יתכן והיו מתקנים ברכה גם על תופעה זאת, אבל רבותינו ראו בליקוי – חמה ולבנה, סימן לדבר שהקב"ה כועס על ישראל כמבואר במסכת סוכה: ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך... בשביל ארבעה דברים חמה לוקה... ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקים... ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר (ירמיה י') כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, עכו"ם יחתו ואין ישראל יחתו (סוכה כ"ט א). יצויין שאין הדבר מוסכם, ושיטת ר' יוחנן היא ללמוד מפסוק זה שאין מזל לישראל כלל (עיין שבת קנ"ו ב)".
"עכ"פ, כיון שלא ראו בתופעה זאת מעשה בראשית טבעי, לא ראו צורך לקבוע ברכה. ומובן מאליו שעכשיו שאנו יודעים ומבינים תופעה טבעית מופלאה זאת, ושהיא באמת תוצאה של מעשה הקדוש ברוך הוא בימי בראשית, יתכן ויכולים היינו לקבוע ברכה, אלא שלא כל אדם רשאי על דעת עצמו לקבוע ברכה חדשה לעצמו".
"ומי שחש צורך לברך על תופעת טבע זאת, יוכל לברך ע"י קריאת פסוק כדלהלן: 'ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם לך ה'... והממלכה עושה מעשה בראשית, והרי יש כאן שם ומלכות, והוא כקורא פסוק ואין בזה שום חשש".
ה. דבריו בחלקם אינם נראים לי נכונים.
ודאי שזו תופעת טבע לא נדירה שקשורה במעשה בראשית, והרי מברכים על הקשת אע"פ שהיא ברית שלא יהא מבול על הארץ. והרי יש ברכת הלבנה או קידוש לבנה. והרי אדם הראשון ששקעה עליו חמה בפעם הראשונה חרד חרדה גדולה כאמור (עבודה זרה ח ע"א): "ת"ר: יום שנברא בו אדם הראשון, כיון ששקעה עליו חמה, אמר: אוי לי, שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר, אמר: מנהגו של עולם הוא"... וכן אדם הרואה את הירח נחשך וכש"כ את השמש מחשיכה, ודאי זה מפיל עליו חרדה.
אבל, דוקא החרדה הזאת מלמדת שאם כבר היה ראוי לברך כאן 'ברוך דיין האמת'. אולם כיון שרוב בני האדם אינם מקשרים זאת לירידה המוסרית של העולם, חכמים העדיפו שלא לברך על הליקויים ברכת השבח, כי בעצם אין הליקוי שבח, אלא הוא נגזר כגזירה רעה על העולם, ולכן ראוי שלא לברך עליו.
מסקנה
ליקויי המאורות אינם שבח לעולם, מי שמתרכז רק בצד החיצוני חושב שיש לשבח ולברך על הליקויים, אבל מבחינה אמיתית אין לברך על הליקויים, ולכן חכמים לא תקנו ברכה על ליקויי מאורות.