חבל נחלתו א כו
<poem>
סימן כו ~בעיות בהוצאת חבל בשבת
שאלה חבל תלוי באויר לרוחב דרך מחוץ לכפר, הדרך משמשת למעבר חקלאים יהודים וערבים לשטחים חקלאיים ולסיורים צבאיים. בשבת עוברים במקום מספר חקלאים ערבים בלבד. המעבר מתבצע בצורה זו: החייל שע"ג מגדל השמירה מרפה את החבל והוא מוטל על הכביש, והרכב עובר על גביו, לאחר מכן נמשך החבל ע"י החייל ומוגבה לגובה הרצוי. השאלות העולות הן: א. האם במצב שהוא תלוי אפשר לראותו כ"מונח" וע"כ הוצאתו מהמצב הזה תחשב עקירה? ב. האם בהנחת החבל ע"ג הקרקע כשצד אחד קשור למגדל השמירה, אפשר לראות הנחה? ג. האם בהרפיית אותו קטע חבל שעובר מתוך רה"י של הכפר לכרמלית שסביבות הישוב יש לראות הוצאה או לאו? תשובה א. אין מלאכת הוצאה מהתורה ללא עקירה מוחלטת של כל החפץ מעל גבי האדמה והנחתו מחדש. וע"כ כתב הרמב"ם [שבת י"ג י"א].: "היה קנה או רומח וכיו"ב מונח על הארץ והגביה הקצה האחד והיה הקצה השני מונח בארץ והשליכו לפניו וחזר והגביה הקצה השני שהיה מונח בארץ והשליכו לפניו על דרך זו עד שהעביר החפץ כמה מילין פטור. לפי שלא עקר החפץ כולו מעל גבי הארץ". והובא להלכה ע"י המג"א [שמ"ח ס"ק ד']. . במקרה הנוכחי ששני הקצוות קשורים זה ברה"י וזה בכרמלית אין מלאכת הוצאה ואפילו הצד השני היה ברה"ר. ובכך תשובה לשלוש השאלות לעיל. אין החבל נעקר בהרפייתו, ואין הוא מונח ברשות השניה שהרי אגוד הוא בשתי הרשויות. וממילא גם אי אפשר לומר על הקטע שיוצא ונכנס שהוא עובר הוצאה מרשות לרשות, מפני שמסתכלים על כולו ולא על חלקו. אולם עדיין אפשר לשאול אולי דוקא בחפץ קשיח צריך שתהא העקירה בכולו והנחה בכולו אבל בחפץ רך, כמו אצלנו בחבל, מנלן שצריך שכולו יעקר ויונח? הלא חלק מהחבל שהיה באויר נח כרגע על גבי הקרקע (לפחות יש אפשרות כזו)., ואולי אותו חלק, אע"פ שהוא מחובר, תחשב הנחתו כהוצאה ומתיחתו כהכנסה? ב. כתב הרמב"ם [שם י"ד].: "הזורק חפץ מרשות לרשות והיה קשור בחבל ואגדו בידו, אם יכול למשוך החפץ אצלו פטור, שהרי אין כאן הנחה גמורה ונמצא כמי שעקר ולא הניח". ומקורו בשבת [ק"ב ע"א]. כמבואר בנו"כ. וברעק"א [בהגהות לסי' שנ"ב]. תמה על מקור הרמב"ם והעלה להלכה שצריך יכולת להביאו אצלו, דוקא כשהחפץ הקשור לחבל כולו ברה"ר ויכול להביאו ע"י החבל, והחבל נועד אך למשיכתו אליו. אבל אם מקצת החפץ בידו אף אם אינו יכול להביאו אצלו פטור. ובפמ"ג משמע שבכל מקרה תולה זאת ביכולת להביאו אצלו, ואינו מחלק. במקרה דנן החפץ הוא חבל, ואותו קטע שהוציאו יכול להביאו אצלו, כך שאין מח' בין רעק"א לפמ"ג. כל זה אם היינו מסתכלים על הקטע שעובר בין הרשויות כמנותק, גם אז יכול להביאו אצלו, אבל כאמור מסתכלים על החפץ כולו כמקשה אחת. וע"כ אף שבפועל אינו יכול להביאו כולו אצלו, אבל גם אינו צריך לכך, וע"כ אין בהוצאת הקטע איסור הוצאה. ג. אולם עדיין צריך לברר האם זה אסור מדרבנן. ונראה לענ"ד שאין כאן איסור מדרבנן שכל שאסרו [עי' סי' שמ"ז]. הוא אם עושה עקירה או הנחה עם הוצאה אבל במקום שאינו עושה לא זה ולא זה אף שמשתמש בשתי רשויות בו-זמנית מנלן לאסור?! ויתרה מזאת מצאנו שמותר לאדם לעמוד ברשות אחת ולעשות פעולות ברשות שניה אם אין חשש שיביאהו אצלו כגון בסי' ש"נ ס"א: "עומד אדם ברה"י ומטלטל שם חפצים שאינם צריכים לו במקום שהוא עומד שנוטלן מכאן ומניחן כאן ובלבד שלא יעבירם ארבע אמות, ולא חיישינן שמא יביאם אליו כיון שאינם צריכים לו במקום שהוא עומד שם. הילכך מותר לעמוד ברה"ר ליטול מפתח ברה"י ולפתוח שם". וע"כ נראה לענ"ד שכאן הפעולות בחבל מותרות לגמרי. ולא שייך להקשות מכל ההגבלות בסי' שנ"ב המדבר בספר שנשמט מידו, ששם הרי רוצה להביאו אצלו וכאן להיפך אינו מעוניין בכך, ואף אינו יכול. ועם כל ההיתר שבדבר, נראה לי שרצוי לבדוק את קשירת החבל מערב שבת שלא ישמט ויגרום למלאכות אסורות בשבת, כמו כן לעשות איזה סימן בשבת על החבל כדי להזכיר לחייל המרפה ומושך שלא יבוא להתיר פעולות אחרות הדומות לפעולה זו.