זהר חלק ב קעז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ב · קעז ב · >>

הוסף תרגום


דף קעז ב

זהר

מתוך: זוהר חלק טו (עריכה)

דשא, אימתי, כד שמא אתנטע, וכדין אוירא נפיק, ונצוצא אזדמן.

  • (תיקונא קדמאה דרישא) חד גולגלתא אתפשט בסטרוי, טלא מלי עלה דתרי גווני.
  • (תניינא) תלת חללין דאתוון רשימין אתגליין ביה.
  • (תליתאה) אוכמין כערבאה (ס"א כעורבא), תליין על נוקבין עמיקין דלא יכיל למשמע, ימינא ושמאלא, הכא חד ארחא לעילא דקיק.
  • (רביעאה) מצחא דלא נהיר, קטטותא דעלמא, בר כד רעוא אשגח ביה.
  • (חמישאה) עיינין דתלת גווני, למרתת קמייהו, אתסחן בחלבא דנהיר, כתיב (ישעיה לג, ב) "עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן", וכתיב (שם א, כב) "צדק ילין בה", נוה שאנן עתיקא דסתים, עינך כתיב.
  • (שתיתאה) חוטמא פרצופא דזעירא לאשתמודעא, תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי.
  • (שביעאה) דרגא עמיקא למשמע טב וביש.

כתיב (שם מב, ח) "אני יהו"ה הוא שמי", וכתיב (דברים לב, לט) "אני אמית ואחיה", וכתיב (ישעיה מו, ד) "ואני אשא ואני אסבול".

"הוא עשנו ולא אנחנו" (תהלים ק, ג) , "והוא באחד ומי ישיבנו" (איוב כג, יג) הוא אקרי מאן דסתים ולא שכיח, הוא מאן דלא אזדמן לעינא, הוא מאן דלא אקרי בשמא.

(ה"א ה"י) א' כליל, (הוא) ו'ו' כליל א', ולא כליל ה"ו (ס"א ה"י).

א' אזיל לאלף, אל"ף אזיל ליו"ד, יו"ד אזיל ליו"ד, דסתים מכל סתימין, דלא מתחברן ביה ו"ד.

ווי כד לא נהיר י' בו"ד, כד אסתלק י' מן ו"ד בחובי עלמא, ערייתא דכלא אשתכח, על דא כתיב (ויקרא יח ז) ערות אביך לא תגלה, וכד אסתליק יו"ד מן ה"א, על דא כתיב וערות אמך לא תגלה, אמך היא לא תגלה ערותה, אמך היא ודאי (משלי ב, ג) "כי אם לבינה תקרא וגו'".


פרקא תליתאה

תשעה תקונין יקירין אתמסרו לדיקנא, כל מה דאתטמר ולא אתגלייא, עלאה ויקירא אשתכח, (והוא) והא (ס"א דיקנא) גנזיה קרא.

  • תיקונא קדמאה דדיקנא, נימין על נימין, מקמי פתחא דאודנין, עד רישא דפומא.
  • (תניינא) מהאי רישא לרישא אחרא אשתכח.
  • (תליתאה) מתחות תרין נוקבין, ארחא מלייא דלא אתחזייא.
  • (רביעאה) עלעין אתחפיין מהאי גיסא ומהאי גיסא.
  • (חמישאה) בהו אתחזיין תפוחין, סומקין כוורדא.
  • (שתיתאה) בחד חוטא תליין, אוכמין תקיפין, עד חדוי.
  • (שביעאה) שפוון סומקין כוורדא, אתפנון.
  • (תמינאה) זעירין נחתין בגרונא, ומחפיין קדלא.
  • (תשיעאה) רברבין וזעירין כגידין (ס"א נגדין, וס"א נחתין) בשקולא.

באלין אשתכח גיבר ותקיף מאן דאשתכח. כתיב (תהלים קיח, ה) "מן המצר קראתי יה". תשעה אמר דוד, עד כל גוים סבבוני, לאסחרא ולאגנא עלוי.

"ותוצא הארץ, דשא, עשב, מזריע, זרע, למינהו, ועץ עושה פרי, אשר זרעו בו, למינהו" -- תשעה אלין אתעקרו משמא שלים, ואשתילו לבתר בשמא שלים, דכתיב ויטע יהו"ה אלהים.


תקונין דדיקנא בתליסר אשתכחן, איהו דהיא עלאה, תתאה בתשעה אתחזון, כ"ב אתוון אתגליפו בגווניהון, (ס"א בגיניהון)

על האי מאן דחזי בחלמיה, (דיקנא), חלמא דאחיד דיקנא דבר נש עלאה בידיה, (שלים במאריה), או דאושיט ידיה ליה, ינדע דשלים במאריה, שנאין תחותוי יכנעון, כל שכן דיקנא עלאה דנהירא בתתאה (ס"א לתתאה), דעלאה רב חסד אקרי, בזעירא חסד סתם, כד אצטריך, נהירו אנהר ואקרי רב חסד. (ס"א בידיה הא מתרחיץ, דהא בשלם עם מאריה, ושנאוי יכנעון תחותוי, ודין הוא בדיל דחזא בחלמיה, כל שכן אם זכה לאודעא מה היא דיקנא עלאה, דהוא נהיר לתתאה, אריה עלאה רב בחסד אקרי, בזעירא חסד סתם).


כתיב "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה". כלומר י"ה, אתפשט נהירו דדא בדא, כלא אתרחשון בזמנא חדא, מים טבאן מים בישן, בגין דאמר ישרצו, אתכללו דא בדא, חיה עלאה, חיה תתאה, חיה


דבר אחר

מתוך: זוהר חלק טו (עריכה)

דבר אחר, ישרצו המים, תרגום ירחשון, כלומר כד מרחשין בשפוותיה פתגמי צלותא, בזכותא, ובנקיות דעתא, ובמיא, הוה רחיש נפשא חיתא.

וכד בעי בר נש לסדרא צלותיה למאריה,