זהר חלק א רמג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · רמג א · >>

הוסף תרגום


דף רמג א

מתוך: זוהר חלק י (עריכה)

ולא אתחדשן מלי דאורייתא אלא על ידוי בישראל, כמה דאת אמר (דה"א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו'.    "ועל פתחינו כל מגדים"-- אינון גרמו למהוי על פתחינו, על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, כל מגדים.     "חדשים גם ישנים" כמה מלי חדתאן ועתיקין דאורייתא דאתגליין על ידייהו, לקרבא לישראל לאבוהון דלעילא, הדא הוא דכתיב (שם) לדעת מה יעשה ישראל.     "דודי צפנתי לך" (שיר ז יד)-- מהכא אוליפנא, כל מאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות, וידע למחדי מלין, ולחדתותי מלין כדקא יאות, אינון מלין סלקין עד כורסייא דמלכא, וכנסת ישראל פתח לון תרעין וגניז לון, ובשעתא דעאל קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן, אפיקת לון קמיה וקב"ה מסתכל בהו וחדי, כדין קב"ה מתעטר בעטרין עלאין וחדי במטרוניתא, הדא הוא דכתיב חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך, ומההיא שעתא מלוי כתיבין בספרא, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג יז) ויכתב ספר זכרון לפניו, זכאה חולקיה מאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות, זכאה הוא בהאי עלמא וזכאה הוא בעלמא דאתי.

עד הכא שולטנותא דיהודה, דרועא דאתכליל בכלא, בחילא דכל סטרין, תלת קשרין דדרועא לאתגברא על כלא:

דן ידין עמו

"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" -- רבי חייא אמר, האי קרא הכי אית ליה למימר, דן ידין לשבטי ישראל, או דן ידין לשבטי ישראל כאחד, מהו דן ידין עמו, ולבתר כאחד שבטי ישראל, אלא דן הוא דכתיב ביה (במדבר י כה) מאסף לכל המחנות, דהוא ירכא שמאלא ואזיל לבתרייתא.

תא חזי כיון דיהודה וראובן נטלין, ליואי וארונא פרשין דגלין, ונטיל דגלא דאפרים דאיהו למערב, ירכא ימינא נטיל בקפסירי קסטא. ואי תימא זבולן דאיהו עאל ונפיק, דכתיב ביה (דברים לג יז) שמח זבולן בצאתך, וכתיב וירכתו וגו', אלא ודאי יהודה אתכליל מכלא, תא חזי מלכו דלעילא אתכליל מכלא, ויהודה איהו מלכו תתאה, כמה דמלכו עלאה אתכליל מכלא, הכי נמי מלכו תתאה אתכליל מכלא, מגופא ומירכא, בגין לאתגברא בתוקפיה.

כתיב (שם ב) "מימינו אש דת למו" - אורייתא מסטרא דגבורה אתייהיב, וגבורה אתכליל בימינא ובגופא ובירכא ובכלא, הכי נמי

  • סדרא קדמאה יהודה איהו מלכו דאתי מסטרא גבורה, ואתכליל בימינא בגופא ובירכא, בכלא אתכליל כמה דמלכו דלעילא אתכליל מכלא.
  • סדרא תניינא ראובן דאיהו לסטר דרום, ודרום איהו ימינא, וכל חילא דימינא יהודה נטיל ליה, בגין דראובן אתאביד מניה מלכו, כמה דאת אמר פחז כמים אל תותר, ונטיל ליה יהודה ואתגבר בתוקפא דימינא דהוה מראובן, וכן כתיב בדוד (תהלים קי א) נאם יהו"ה לאדנ"י שב לימיני, בגין דשמאלא אתכליל בימינא ואתתקיף בחיליה, הדא הוא דכתיב (שם קיח טו) ימין יהו"ה עושה חיל וגו', יהודה וראובן תרין דרועין הוו.
  • סדרא תליתאה אפרים דאיהו ירכא ימינא, ונטלא קמי שמאלא תדיר, ודן (דא) דאיהו ירכא שמאלא נטיל לבתרייתא, ועל דא הוא המאסף לכל המחנות לצבאותם, ואזיל לבתרייתא, יהודה נטיל חילא בתרין דרועין, בגין דראובן דאיהו ימינא אתאביד מניה בכירותא כהונתא ומלכותא, ועל דא כתיב ביהודה (דברים לג ז) ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה.

תא חזי, כתיב (מ"א י יח) "ויעש המלך שלמה כסא שן גדול", כרסייא דשלמה עבד ליה כגוונא דלעילא, וכל דיוקנין (דהכא) דלעילא עבד הכא, ועל דא כתיב (דה"א כט כג) וישב שלמה על כסא יהו"ה למלך, מלך מלה סתימא הוא, וכן (מ"א ב יב) ושלמה ישב על כסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד, דקיימא סיהרא באשלמותא. דן ידין עמו בקדמיתא, ולבתר שבטי ישראל, כאחד כיחודו של עולם,