זהר חלק א קצד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קצד א · >>

הוסף תרגום


דף קצד א

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור, רזא איהו כמה דאתמר דא יוסף, דנהר (ס"א דכל נהר) דא יוסף הצדיק הוא:


"והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו" -- "והנה מן היאור" דהא מנהר דא אתברכאן כל אינון דרגין דלתתא, בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק איהו אשקי וזן לכלא, ויוסף איהו נהר לאתברכא כל ארעא דמצרים בגיניה.

ותא חזי ההוא נהר שבע דרגין אתשקיין ואתברכן מניה, ואלין אינון יפות מראה ובריאות בשר, ותרעינה באחו, בחבורא באחוותא, דלא אשתכח בהו פרודא, וכלהו לשבחא קיימין. דהא כל הני דרגין שבע דקאמרן רזא איהו, כד"א (אסתר ב ט) ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך וגו', ועל דא שבע פרות יפות מראה, ולקבל דא כתיב שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך וגו'.

רבי יצחק אמר, שבע פרות הטובות דרגין אינון עלאין על אחרנין, ושבע הפרות הרעות דרגין אחרנין דלתתא, אלין מסטרא דקדושה ואלין מסטרא דמסאבא.

"שבע השבלים" -- רבי יהודה אמר, אלין קדמאי אינון טבין בגין דאינון מסטרא דימינא, דכתיב ביה (בראשית א ד) כי טוב, ואלין בישין אינון לתתא מנייהו, שבע השבלים אינון מסטרא דדכיו, ואלין מסטרא דמסאבו, וכלהו דרגין קיימין אלין על אלין ואלין לקבל אלין, וכלהו קא חמא פרעה בחלמיה.

א"ר ייסא, וכי לההוא חייבא דפרעה אחזיין ליה כל הני, א"ל רבי יהודה, כגוונא דלהון חמא, דכמה דרגין על דרגין אלין לקבל אלין ואלין על אלין, ואיהו חמא באינון דרגין דלתתא, והא תנינן, דהא כמה דאיהו בר נש, הכי אחזיין ליה בחלמיה והכי חמי, ונשמתא הכי סלקת, לאשתמודעא כל חד וחד כפום דרגיה כדקא חזי ליה, ובגין כך פרעה חמא כדקא חזי ליה ולא יתיר:


"ויהי מקץ וגו'".    רבי חזקיה פתח ואמר, (קהלת ג א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, תא חזי כל מה דעבד קב"ה לתתא לכלא שוי זמנא וזמן קצוב, זמן שוי לנהורא ולחשוכא, זמנא שוי לנהורא דשאר עמין דאינון שלטין השתא על עלמא, וזמנא שוי לחשוכא דאיהו גלותא דישראל תחות שלטנותא דלהון, זמנא שוי קב"ה לכלא, בגין כך לכל זמן.

"ועת לכל חפץ" -- מאי "ועת לכל חפץ"? זמנא ועדן הוא לכלא, לכל ההוא רעותא דאשתכח לתתא.    דבר אחר: "ועת לכל חפץ"-- מאי "עת"? כדכתיב (תהלים קיט קכו) עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך, וכתיב (ויקרא יז ב) ואל יבא בכל עת אל הקדש, ואיהי דרגא ממנא והא אוקמוה, ובגין כך עת איהו ממנא לכל חפץ תחת השמים, ויהי מקץ שנתים ימים, מסטרא דההוא קץ דחשך חמא פרעה בחלמיה, ומתמן ידע ואתגלי ליה ההוא חלמא:


"ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה וגו'".    "ותפעם רוחו" - מאי "ותפעם"? רבי יוסי אמר, הא אוקמוה בפרעה כתיב ותפעם, ובנבוכדנצר כתיב (דניאל ב א) ותתפעם, ואוקמוה דהא בפרעה כתיב ותפעם, בגין דהוה ידע חלמא ופשרא לא הוה ידע, אבל נבוכדנצר חמא חלמא וחמא פשרא ואתנשי כלא מניה.

אבל תא חזי ותפעם רוחו, כד"א (שופטים יג כה) לפעמו, דהוה אתי רוחא ואזיל, ואתי ואזיל, ולא הוה מתיישבא עמיה עדיין כדקא יאות, ועל דא כתיב (שם) ותחל רוח יהו"ה לפעמו, דכדין הוה שירותא, אוף הכא רוחיה אתער ביה ואזיל ואתער, ולא הוה מתישבא עמיה למנדע. נבוכדנצר, ותתפעם רוחו, באתערותא הוה אתער על חד תרין, תייבין ואזלין ותייבין, ודא הוא כד"א (ש"א ג י) כפעם בפעם, פעם בהאי