זהר חלק א קצג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קצג ב · >>

הוסף תרגום


דף קצג ב

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

כלהו אחידן בגופא דאילנא, ובגין כך מאן דאשתדל באורייתא איהו אחיד בכלא, והא אוקמוה ואתמר.


"ויהי מקץ" -- מאי "מקץ"? רבי שמעון אמר, אתר דלית ביה זכירה, ודא הוא קץ דשמאלא, מאי טעמא, בגין דכתיב (בראשית מ יד) כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, וכי הכי אתחזי ליה ליוסף צדיקא דאיהו אמר כי אם זכרתני אתך, אלא כיון דאסתכל יוסף בחלמיה אמר ודאי חלמא דזכירה איהו, ואיהו טעה בהאי, דהא ביה בקב"ה הוי כלא, ועל דא אתר דהוה ביה נשיו קם קמיה, מה כתיב ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, כיון דאמר ולא זכר שר המשקים, מהו וישכחהו, אלא וישכחהו אתר דאית ביה שכחה, ודא הוא קץ דסטרא דחשך.

"שנתים ימים" -- מאי "שנתים ימים"? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה, ופרעה חולם והנה עומד על היאר, דא חלמא דיוסף הוה, בגין דכל נהר דיוסף הצדיק איהו, ורזא דא הוי, האי מאן דחמי נהר בחלום חמי שלום, דכתיב (ישעיה סו יב) הנני נוטה אליה כנהר שלום.


"ויהי מקץ שנתים"    רבי חייא פתח ואמר, (משלי כט ד) "מלך במשפט יעמיד ארץ, ואיש תרומות יהרסנה" - תא חזי, כד ברא קב"ה עלמא עלאה, אתקין כלא כדקא יאות, ואפיק נהורין עלאין, מנהרין לכל סטרין, וכלא איהו חד, וברא שמים דלעילא, וארץ דלעילא, לאתתקנא כלהו כחדא, לתועלתא דתתאי. תא חזי, מלך במשפט יעמיד ארץ, מאן מלך, דא קב"ה, במשפט, דא יעקב, דאיהו קיומא דארעא, ועל דא ו' אתזן מן ה' עלאה, ה' תתאה אתזנת מן ו' דקיומא דארעא איהו במשפט דהא משפט יעמיד ארץ בכל תקונוי וזן לה.    דבר אחר: מלך דא קב"ה, במשפט דא יוסף, יעמיד ארץ דכתיב (בראשית מא נז) וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף, ובגין דקב"ה אתרעי ביה ביעקב, עבד ליה ליוסף שליטא על ארעא.

רבי יוסי אמר, מלך דא יוסף, במשפט יעמיד ארץ דא יעקב, דהא עד לא אתא יעקב למצרים לא הוה קיומא בארעא מגו כפנא, כיון דאתא יעקב למצרים, בזכותיה אסתלק כפנא ואתקיים ארעא.   דבר אחר, מלך במשפט יעמיד ארץ, דא דוד מלכא, דכתיב (ש"ב ח יט) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ואיהו קיים ארעא, ובזכותיה קיימא לבתר דנא, ואיש תרומות יהרסנה דא רחבעם.

תא חזי, קב"ה בגיניהון דצדיקיא, אף על גב דפורענותא אתגזר על עלמא, מתעכבא בגיניהון ולא שלטא על עלמא, כל יומוי דדוד מלכא אתקיימא ארעא בגיניה, לבתר דמית אתקיימא בזכותיה, דכתיב (מ"ב כ כו) וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, כגוונא דא כל יומוי דיעקב וכל יומוי דיוסף לא שלטא פורענותא בעלמא. תא חזי, מלך במשפט יעמיד ארץ דא יוסף, ואיש תרומות יהרסנה דא פרעה, דהא בגין דאקשי לביה לגבי דקב"ה חריב ארעא דמצרים, ובקדמיתא על ידא דיוסף אתקיים ארעא בההוא חלמא דחלם, דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים וגו':


"ויהי מקץ וגו'".    רבי אלעזר פתח ואמר (תהלים יח, מז) "חי יהו"ה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי" -- אלוהי כתיב בוי"ו, האי קרא אית לאסתכלא ביה, חי יהו"ה, דא חי צדיקא יסודא דעלמא דאקרי חי דעלמין, וברוך צורי, דא הוא דכתיב (שם קמד א) ברוך יהו"ה צורי, ודא עלמא, דאתקיים עליה צדיקא דא.    "וירום אלוהי ישעי" -- "וירום" דא עלמא עלאה, "אלוהי" בוא"ו דא שמים, כד"א (שם קטו טז) השמים שמים ליהו"ה, תא חזי (כד"א) (שם סח כ) ברוך אדנ"י יום יום יעמס לנו, ברוך אדנ"י באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, והאי קרא רזא דחכמתא איהו, יום יום, אלו שנתים ימים, כד"א