זהר חלק א קצג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קצג א
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
דכמה ממנן ושליחן אית ליה לקב"ה, וכלהו קיימי לאסטאה עלייהו דישראל, (ז"ח ל"ג בגין לאסתאבא להו), ועל דא קב"ה אזדמן קמייהו דישראל בגין לנטרא להו, ולא יכילו לקטרגא להו, כי עצום עושה דברו, מאן עצום, דא הוא זכאה ההוא דאשתדל באורייתא קדישא יממא ולילי.
דבר אחר: "כי עצום"-- דא הוא מקטרגא דאשתכח קמי קב"ה, ואיהו תקיפא כפרזלא, תקיפא כטינרא, עושה דברו, דנטיל רשות מלעילא ונטיל נשמתא מתתא, כי גדול יום יהו"ה ונורא מאד ומי יכילנו, דאיהו שליט על כלא, ועלאה ותקיפא על כלהו, וכלהו תחות שלטניה, זכאין אינון צדיקיא דקב"ה אתרעי בהו תדיר לזכאה לון לעלמא דאתי, ולמחדי להו בחידו דצדיקיא דזמינין למחדי ביה בקב"ה, דכתיב (תהלים ה יב) וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו, ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך:
ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן:
מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)
"ויהי מקץ". רבי חייא פתח ואמר, (איוב כח ג) קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות, האי קרא אתמר, קץ שם לחשך, דא איהו קץ דשמאלא, דאיהו שאט בעלמא, ושאט לעילא, וקיימא קמי קב"ה ואסטי וקטריג על עלמא והא אתמר, ולכל תכלית הוא חוקר, דהא כל עובדוי לאו אינון לטב אלא לשיצאה תדיר ולמעבד כליה בעלמא, אבן אפל וצלמות, דא אבן נגף דבה כשלין חייבין, וקיימא בהאי דאקרי (שם י כב) ארץ עפתה כמו אפל.
תא חזי, אית ארץ חיים לעילא והאי איהו ארץ ישראל, (ד"א ואית ארץ לתתא ונקראת) אפל וצלמות, אפל דנפקא מארץ עפתה, מאי (ס"א ארץ) אבן אפל וצלמות, דא הוא קץ דאיהו מסטרא דחשך, זוהמא דדהבא והא אתמר.
תא חזי, כמה אית לון לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה, ולאשתדלא באורייתא יממא ולילי, בגין דינדעון ויסתכלון בפולחניה, דהא אורייתא איהי מכרזא בכל יומא קמיה דבר נש, ואמרה (משלי ט ד) מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו, והא אוקימנא מלי, וכד בר נש אשתדל באורייתא, ואתדבק בה, זכי לאתתקפא באילנא דחיי, דכתיב (שם ג יח) עץ חיים וגו'.
ותא חזי כד בר נש אתתקף באילנא דחיי בהאי עלמא, אתתקף ביה לעלמא דאתי, דהא כמה דנשמתין נפקן מהאי עלמא, הכי אתתקנן להו דרגין לעלמא דאתי, תא חזי אילנא דחיי איהו בכמה דרגין מתפרשן דא מן דא, וכלהו חד, דהא באילנא דחיי אית דרגין אלין על אלין, ענפין ועלין וקליפין וגופא דאילנא ושרשין, וכלא הוא אילנא.
כגוונא דא כל מאן דאשתדל באורייתא איהו אתתקן ואתתקף באילנא דחיי, וכל בני דמהימנותא ישראל כלהון מתתקפין באילנא דחיי, וכלהו אחידין באילנא ממש, מנהון בההוא גופא דביה, מנהון אחידן בענפין, מנהון בעלין, מנהון בשרשין, אשתכחו דכלהו אחידן באילנא דחיי, ואינון דמשתדלין באורייתא