זהר חלק א קיא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · קיא ב · >>

הוסף תרגום


דף קיא ב

זהר

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

יתיר מסטרא אחרא, בגין דהא בחכמתא עבד לאתדבקא בדרומא:


"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא" -- תנינן (כיון) לא ליבעי ליה לבר נש לסמכא על ניסא, ואי קב"ה ארחיש ניסא לבר נש, לא אית ליה לסמכא (תדיר) על ניסא זמנא אחרא, בגין דלאו בכל שעתא ושעתא אתרחיש ניסא, ואי ייעול בר נש גרמיה באתר דנזקא אשתכח לעינא, הא פקע כל זכותיה דעבד בקדמיתא ואוקמוה, כמה דאת אמר (בראשית לב יא) קטונתי מכל החסדים ומכל האמת וגו'. ואברהם כיון דסליק ממצרים ואשתזיב זמנא חדא, השתא אמאי אעיל גרמיה בצערא כקדמיתא ואמר אחותי היא, אלא אברהם לא סמיך על גרמיה כלום, וחמא שכינתא תדיר בדיורה דשרה ולא אעדי מתמן, ובגין דהות תמן, אסמיך אברהם ואמר אחותי היא, כמה דכתיב (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את, ובגין כך אמר אחותי היא (ס"א את):


"ויבא אלהי"ם אל אבימלך וגו'" -- וכי קב"ה אתא לגבייהו דרשיעיא, כמה דכתיב (במדבר כב כ) ויבא אלהי"ם אל בלעם, (בראשית לא כד) ויבא אלהי"ם אל לבן, אלא ההוא ממנא שליחא דאתפקדא עלייהו הוה, בגין דכלהו כד עבדי שליחותא נטלי שמא דא, ומסטרא דדינא קא אתיין, ועל דא ויבא אלהי"ם אל אבימלך בחלום הלילה, ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת וגו'.


רבי שמעון פתח ואמר, (משלי יב יט) שפת אמת וגו', שפת אמת תכון לעד דא אברהם, דכל מלוי בקדמיתא ובסופא הוו באמת, ועד ארגיעה לשון שקר דא אבימלך, באברהם נאמר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, דא בקדמיתא, דאמר בגין שכינתא דהות עמה דשרה אחותי היא, ואברהם בחכמתא עבד. מאי טעמא?


מדרש הנעלם

מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)

"ותשקין את אביהן יין" -- כמו כן לעורר ליצר הרע ונדבקת בו, ואזי תשלום הרעות לעשות, ומתעברות שתיהן מיצר הרע, הדא הוא דכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, עד שיצא לפועל מעשיהן, זו יולדת רשעתה וזו יולדת רשעתה, וכן דרכם של רשעים בענין זה עם יצר הרע, עד שהורג לאדם ומוליכו לגיהנם ומכניסו שם, ואחר כך עולה משם לפתות לבני אדם כמו כן, ומי שמכיר בו נצול ממנו ואינו מתחבר עמו.

אמר רבי יצחק, משל למה הדבר דומה, לכת לסטים שהיו אורבים בדרכים לגזול ולהרוג לבני אדם, ומפרישים מהם אחד שיודע להסית לבני אדם ולשונו רך, מה עביד, מקדים והולך לקבלם ונעשה כעבד לפניהם, עד שמאמינים הטפשים בו, ובוטחים באהבתו ובשיחתו ושמחים עמו, ומוליכם בחלק דבריו באותו הדרך שהלסטים שם, כיון שמגיע עמהם לשם הוא הראשון שהורג בם, לאחר שנותנם ביד הלסטים להרגם ולקחת ממונם, ואינון צווחין ואמרין ווי דאציתנא לדין ולרכיכא דלישניה, לאחר שהרגו אלה, עולה משם ויוצא לפתות לבני אדם כמתחלה, הפקחים מה הם עושים, כשרואים לזה יוצא לקראתם ומפתה להם, מכירין בו שהוא צודה את נפשם, והורגים אותו, והולכים בדרך אחרת.

כך הוא יצר הרע, יוצא מכת הלסטים, עולה מגיהנם לקבלא דבני נשא, ולפתות להם בחלק מתק דבריו, הדא הוא דכתיב ויעל לוט מצוער וישב בהר וגו', כמו לסטים לארוב לבני אדם, מה עושה, עובר לפניהם והטפשים מאמינים בו ובאהבתו, שהוא הולך לפתותם ועובד להם כעבד, שנותן להם נשים יפות אסורות, נותן להם בני אדם להרע, מפרק מהם עול תורה ועול מלכות שמים, הטפשים