זהר חלק א קיא א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קיא א
זהר
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
אתחבר עמה בעז, להקים שם המת על נחלתו, ואתקם מנה כל הני מלכין, וכל עלויא דישראל, ולא ידע בשכבה, דכתיב ותשכב מרגלותיו עד הבקר, ובקומה, דכתיב ותקם בטרם יכיר איש את רעהו וגו', ובגין כך ובקומה נקוד וא"ו.
תא חזי ענותנותא דאברהם, דהא אפילו בקדמיתא כד בעא קב"ה למעבד דינא בסדום, לא בעא מניה רחמי על לוט, (דהא) לבתר דכתיב וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן, לא תבע עליה דלוט, ולא אמר עליה לקב"ה כלום, אוף הכי קב"ה לא אמר ליה מידי, בגין דלא יחשב אברהם דקב"ה גרע מזכותיה כלום, ואי תימא דאברהם לא הוה חשיב ליה ללוט בלביה כלום, הא מסר נפשיה למיהך לאגחא קרבא בחמשה מלכין תקיפין, כמה דאת אמר (בראשית יד יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו', וכתיב (שם טו) ויחלק עליהם לילה, וכתיב (שם טז) וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגו', אבל ברחימותא דרחים לקב"ה, וחמא עובדוי דלוט דלא כשרן כדקא יאות, לא בעא אברהם דבגיניה ישבוק קב"ה כלום מדיליה, ובגיני כך לא תבע עליה רחמי, לא בקדמיתא ולא בסופא:
ויסע משם אברהם ארצה הנגב
"ויסע משם אברהם ארצה הנגב" -- כל מטלנוי הוו לסטרא דדרומא
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
"ויעל לוט מצוער וישב בהר" -- כתיב (משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, אלין שתי בנות דיצר הרע, דאינון מתערין ליה (ד"א ל"ג בגין) לשלטא בגופא, חדא איהי נפש דאתרביאת תדיר בגופא, וחדא איהי נפש דכסיפת בתיאובתין בישין (ד"א ל"ג דהאי עלמא), ובכל כסופין בישין דהאי עלמא, דא איהי בכיר"ה ודא (ד"א ואחרא) איהי צעיר"ה, ויצה"ר לא אתחבר תדיר אלא בתרין אלין, בגין לפתאה לבני נשא, ובגין דיהמנון ליה, לאובדא (ס"א לאובלא) להו לאתר גירין דמותא ויפלחון ליה, כמה דאת אמר (שם ז כג) עד יפלח חץ כבדו.
ללסטים דמקפחי בטוריא, (וכמינו) וטמירו גרמייהו באתר דחיל דטוריא, וידעין דהא בני נשא אתטמרן גרמייהו למיהך באינון דוכתי, מה עבדי, ברירו מנייהו ההוא דחדידא בלשניה מכלא, ההוא דידע למפתי בני נשא, ויפוק מבינייהו ויתיב באורח מישר, דכל בני עלמא עברין תמן, כיון דמטא לגבייהו שרי לאתחברא תמן. (עד כאן סתרי תורה).
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
בו כשאר כל הרשעים שבעולם, ואיש אין בארץ לבא עלינו, אין איש צדיק בארץ, ואין איש שליט על יצרו, הרבה רשעים בארץ, לית אנן בלחודנא חייבין, נעשה כדרך כל הארץ שהם חייבים, שעד היום דרך כל הארץ הוא, לכה נשקה את אבינו יין, נשמח בעולם הזה נאכל ונשתה ונרוה חמרא, ונדבק באבינו ביצר הרע ונשכבה עמו, ורוח הקדש צווחת ואומרת, (ישעיה כח ז) גם אלה ביין שגו ובשכר תעו.
אמר רבי יהודה תא חזי מה כתיב, ותשקין את אביהן יין, דרך הרשעים לטעות אחרי היין, לפנק ליצר הרע ולעוררו, ועד שהוא שמח בשכרותו שוכב על מטתו, מיד ותקם הבכירה ותשכב את אביה, היא מזומנת עמו, ומתאוה ומהרהרת בכל הרהורים רעים, ויצר הרע מתחבר עמה ונדבק בה, ואינו משגיח בה (ס"א מההוא זמנא) מה הוא ממנה, בשכבה ובקומה, בשכבה בעולם הזה, ובקומה לעתיד לבא, בשכבה בעולם הבא כשתתן דין וחשבון, ובקומה ליום הדין, דכתיב (דניאל יב ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', בשום ענין מאלו אין משגיח בה יצר הרע, אלא דבק בה והיא נדבקת בו, ולאחר כן מעוררת לאחרת, לאחר שההרהור גדול נדבק ביצר הרע, באה האחרת ונדבקת בו.