זהר חלק א עח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף עח א

זהר

דהא קב"ה יהיב ליה לאברהם רוחא דחכמתא, והוה ידע ומצרף (צנורי) סטרי דישובי עלמא ואסתכל בהו, ואתקל בתיקלא, וידע חילין די ממנן על סטרי ישובא.

כד מטא לגו נקודה דאמצעיתא דישובא תקיל בתיקלא ולא הוה סליק בידיה, אשגח למנדע חילא די ממנא עלה, ולא יכיל לאתדבקא ברעותיה תקיל כמה זמנין, וחמא דהא מתמן אשתיל כל עלמא אשגח וצרף ותקל למנדע, וחמא דהא חילא עלאה דעלה לית ליה שעורא עמיק וסתים, ולאו איהו כגווני דסטרי דרגי דישובא, אשגח ותקיל וידע, דהא כמה דמההיא נקודה אמצעיתא דישובא, מניה אשתיל כל עלמא לכל סטרוי, הכי נמי ידע דהא חילא דשרי עלה, מתמן נפקו כל שאר חילין דממנן על כל סטרי עלמא, וכלהו ביה אחידן, כדין (בראשית יא לא) ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען. עוד אשגח ותקיל וצריף למיקם על ברירא דמלה דההוא אתר, ולא הוה ידע, ולא יכיל למיקם עלה לאתדבקא, כיון דחמא תוקפא דהאי אתר ולא יכיל למיקם עליה, מיד ויבאו עד חרן וישבו שם.

מאי טעמא דאברהם, אלא דאיהו הוה ידע וצריף, בכל אינון שלטנין מדברי עלמא בכל סטרי דישובא, והוה תקיל וצריף אינון דשלטין בסטרי דישובא, מדברי ככביא ומזליהון, מאן אינון תקיפין אלין על אלין, והוה תקיל כל ישובי דעלמא, (ולא) והוה סליק בידוי, כד מטא להאי אתר, חמא תקיפו דעמיקין, ולא יכיל למיקם ביה כיון דחמא קב"ה אתערותא דיליה ותיאובתא דיליה, מיד אתגלי עליה ואמר ליה לך לך, למנדע לך ולאתקנא גרמך מארצך מההוא סטרא דישובא דהוית מתדבק ביה, וממולדתך מההוא חכמה דאת משגח ותקיל תולדתא דילך, ורגעא ושעתא וזמנא דאתיילידת ביה, ובההוא כוכבא ובההוא מזלא, ומבית אביך דלא תשגח בביתא דאבוך, ואי אית לך שרשא לאצלחא בעלמא מביתא דאבוך, בגין כך לך לך מחכמה דא ומאשגחותא דא.

תא חזי דהכי הוא, דהא נפקו מאור כשדים והוו בחרן, אמאי יימא ליה לך לך מארצך וממולדתך, אלא עקרא דמלתא כמה דאתמר, אל הארץ אשר אראך, אראך מה דלא יכילת למיקם עליה, ולא יכילת למנדע חילא דההיא ארעא דאיהו עמיק וסתים:


"ואעשך לגוי גדול וגו'"-- ואעשך בגין דכתיב לך לך, ואברכך בגין דכתיב מארצך, ואגדלה שמך בגין דכתיב וממולדתך, והיה ברכה בגין דכתיב ומבית אביך. רבי שמעון אמר, ואעשך לגוי גדול מסטרא דימינא, ואברכך מסטרא דשמאלא, ואגדלה שמך מסטרא דאמצעיתא, והיה ברכה מסטרא דארעא דישראל, הא הכא כרסייא דארבע סמכין, דכלהו כלילן ביה באברהם, מכאן ולהלאה ברכאן לאחריני דמתזני מהכא, דכתיב ואברכה מברכיך

סתרי תורה

סתרי תורה:    ואעשך לגוי גדול האי ברכתא חדא, ואברכך תרין, ואגדלה שמך תלת, והיה ברכה ארבע, ואברכה מברכיך חמש, ומקללך אאור שית, ונברכו בך כל משפחות האדמה הא שבע, כיון דאתברכא באלין שבע ברכאן, מה כתיב וילך אברם כאשר דבר אליו יהו"ה, לנחתא להאי עלמא כמה דאתפקדא, מיד וילך אתו לוט, דא איהו נחש דאתלטיא, ואתלטיא עלמא בגיניה, דאיהו קאים לפתחא לאסטאה לגופא.

ולא תפעול נשמתא פולחנא דאתפקדת עד דיעברון עלה בהאי עלמא יאות"ג שנין, דהא מתריסר שנין ולעילא נשמתא אתערת למפלח פולחנא דאתפקדת, הדא הוא דכתיב