זהר חלק א עח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · עח ב · >>

הוסף תרגום


דף עח ב

זהר

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה.


רבי אלעזר הוה יתיב קמיה דרבי שמעון אבוי, והוה עמיה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי חזקיה, א"ר אלעזר לרבי שמעון אבוי, האי דכתיב לך לך מארצך וממולדתך, כיון דכלהו נפקו למיהך, אמאי לא אתמר ליה דכלהו יפקון, דהא אע"ג דתרח הוה פלח לע"ז, כיון דאתער באתערותא טב למיפק בהדיה דאברהם, וחמינן דקב"ה אתרעי בתיובתא דחייביא, ושרא למיפק, אמאי לא כתיב לכו לכם, אמאי לאברהם בלחודוי לך לך, א"ל רבי שמעון, אי תימא דתרח כד נפק מאור כשדים בגין לאהדרא בתשובה הוה, לאו הכי, אלא כד נפק לאשתזבא נפק, דהוו כלהו בני ארעיה בעאן למקטליה, דכיון דחזו דאשתזיב אברהם, הוו אמרי ליה לתרח אנת הוא דהוית מטעי לן באלין פסילין, ומגו דחלא דלהון נפק תרח, כיון דמטא לחרן לא נפק מתמן לבתר, דכתיב וילך אברם כאשר דבר אליו יהו"ה, וילך אתו לוט, ואילו תרח לא כתיב, (ביה וילך אלא ויצא).

פתח ואמר, (איוב לח טו) וימנע מרשעים אורם, וזרוע רמה תשבר, האי קרא אוקמוה, אבל וימנע מרשעים אורם, דא נמרוד ובני דריה, דנפק אברהם מנייהו דהוה אורם, וזרוע רמה תשבר, דא נמרוד.    דבר אחר, וימנע מרשעים אורם, דא תרח ובני ביתיה, אורם דא אברהם, האור לא כתיב, אלא אורם דהוה עמהון, וזרוע רמה תשבר, דא נמרוד דהוה מטעי אבתריה כל בני עלמא, ובגין כך כתיב לך לך, בגין לאנהרא לך ולכל אינון דיפקון מינך מכאן ולהלאה.

תו פתח ואמר, (שם לז כא) ועתה לא ראו אור, בהיר הוא בשחקים, ורוח עברה ותטהרם, ועתה לא ראו אור, אימתי, בשעתא דאמר קב"ה לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, בהיר הוא בשחקים, דבעא קב"ה לאדבקא ליה לאברהם בההוא אור דלעילא, ולאנהרא תמן ורוח עברה ותטהרם, דהא לבתר תבו בתיובתא תרח וכל בני ביתיה, (נ"א וכל בני מאתיה), בני ביתיה, (נ"א בני מאתיה), דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן, תרח דכתיב ואתה תבא אל אבותיך בשלום וגו'.

"וילך אברם כאשר דבר אליו יהו"ה" -- א"ר אלעזר, תא חזי דהא לא כתיב ויצא אברם כאשר דבר אליו יהו"ה, אלא וילך, כמה דאת אמר לך לך, דהא יציאה בקדמיתא עבדו, דכתיב ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, והשתא כתיב וילך, ולא כתיב ויצא, כאשר דבר אליו יהו"ה, דאבטח ליה בכלהו הבטחות, וילך אתו לוט, דאתחבר עמיה בגין למילף מעובדוי, ועם כל דא לא אוליף כולי האי.

א"ר אלעזר, זכאין אינון צדיקייא דאולפי ארחוי דקב"ה, בגין למיהך בהו, ולדחלא מניה מההוא יומא דדינא, דזמין בר נש למיהב דינא וחושבנא לקב"ה, פתח ואמר (שם ז) ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו, האי קרא אוקמוה, אבל


סתרי תורה

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה, שבע וחמש תריסר אינון, (ותרין עלאין עלייהו ארבע סרי אינון), וכדין אתחזיאת נשמתא בהאי עלמא.

דאיהי אתיא מחמש שנים דאינון ת"ק פרסי דאילנא דחיי, ושבעים שנה דא איהו ההוא אילנא ממש דאיהו שביעאה לדרגין, ושבעין שנה אתקרי, כדין נפקת מההוא זוהמא דנחש, ועאלת בפולחנא קדישא, הה"ד בצאתו מחרן, (ימי ע' שנה לא ספורות חיים מההוא ארבע סרי), מההוא רוגזא ותוקפא דההוא (שטן) נחש, דהוה אסטי ליה עד השתא לגופא ושלטא עלוי.

באילנא שלטא ערלה תלת שנין, בבר נש תלת סרי שנין דאקרון שני ערלה, כיון דאעברו על גופא אינון שנין, ואתעברת (ד"א, ואתערת) נשמתא למפלח פולחנא קדישא, פקידת לגופא לרעותא טבא, לכפוף לההוא נחש, דהא לא יכיל