זהר חלק א לז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · לז א · >>

הוסף תרגום


דף לז א

מתוך: זוהר חלק ב (עריכה)

דלעילא, דמניה נפקין דינין על עובדין בישין דעלמא, פתח, כמה דאת אמר (תהלים קיח יט) פתחו לי שערי צדק, לההוא פתח, חטאת רובץ, דא מלאך המות, והוא זמין לאתפרעא מינך.

תא חזי בראש השנה אתיליד אדם, בראש השנה ודאי, רזא לעילא ותתא ר"ה לעילא, ר"ה לתתא, בראש השנה עקרות נפקדות, מנלן דבראש השנה הוה, דכתיב (בראשית כא א) ויהו"ה פקד את שרה, ויהו"ה דייקא, דא ר"ה, ובגין דנפיק אדם מר"ה, (ד"א ונפיק) נפיק בדינא, ועלמא קיימא בדינא, ובגיני כך לפתח ודאי, חטאת רובץ, בגין לאתפרעא מינך, ואליך תשוקתו, עד דתשתצי.

ואתה תמשל בו, רזא הוא דכתיב (נחמיה ט ו) ואתה מחיה את כלם, מכאן אמרו לא שליט קב"ה אלא בזמנא דישתצון חייבי עלמא, ועל דא כיון דמלאך המות ישצי לון, כדין קב"ה שליט עלוי, דלא יפוק לאבאשא עלמא, דכתיב ואתה תמשל בו (בתיובתא), ואתה דייקא. אמר רבי יצחק, בקוטרא דפלגא קפסירא (קסטירא) שכיח. רבי יהודה אמר, ואתה תמשל בו בתיובתא.

[תוספתא: אמרו רבותינו ז"ל, בשעתא דברא קב"ה לאדם, ברא ליה בגינתא דעדן, וצוהו על שבע מצות, חב ואתגרש מגינתא דעדן, ותרי מלאכי שמיא עזא ועזאל, אמרו קמי קב"ה אלו הוינא אנן בארעא הוינא זכאין, א"ל קב"ה וכי אתון יכלין על יצרא בישא, אמרו קמיה יכלין, מיד אפיל לון קב"ה, כמה דאת אמר (בראשית ו ד) הנפילים היו בארץ, וכתיב הגבורים וגו', ובשעתא דנחתו לארעא עאל בהו יצרא בישא, שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, חבו ואתעקרו מקדושתייהו (עד כאן התוספתא)]


רבי יוסי אמר, כד הוו אינון דרין דקין אזלין בעלמא, הוו מטרטשי ארעא, והוו דמיין לעלאי ותתאי, א"ר יצחק, עז"א ועזא"ל כד נפלו מאתר קדושתייהו מלעילא, חמו בנת בני נשא וחטאו, ואולידו בנין, ואלין הוו נפילים, דכתיב הנפילים היו בארץ, רבי חייא אמר, בנוי דקין הוו בני אלהי"ם, דהא כד אתא סמאל על חוה אטיל בה זוהמא, ואתעברת ואולידת לקין, וחיזו דיליה לא הוה דמי לשאר בני נשא, וכל אינון דאתיין מסטרא דיליה לא הוו אקרון אלא בני האלהי"ם, רבי יהודה אמר, ואפילו אינון (בני) נפילים הכי אקרון, המה הגבורים, שתין הוו בארעא כחושבן דלעילא, כתיב הכא המה הגבורים אשר מעולם וכתיב התם (שיר ג ז) ששים גבורים סביב לה, רבי יוסי אומר, המה הגבורים אשר מעולם ממש, מעולם דייקא, אנשי השם, מאי שם דא הוא עולם דקאמרן, אנשי השם דייקא, כתיב הכא אנשי השם, וכתיב התם (ויקרא כד טז) בנקבו שם, וכתיב (שם יא) ויקוב בן האשה הישראלית את השם.

רבי חייא אמר, מעולם ממש הוו, ומעולם דלתתא נטל לון קב"ה, כדבר אחר (מעולם דא הוו, וגוברין גברן דסטרא בישא הוו, דכתיב אנשי שם, אנשי השם לא כתיב, אלא אנשי שם, כגוונא דא כתיב) (תהלים כה ו) זכר רחמיך יהו"ה וחסדיך כי מעולם המה, מעולם ודאי, ומעולם דלתתא נטיל לון קב"ה, ואינון אבהן קדמאי, למהוי רתיכא קדישא לעילא, אוף הכא המה הגבורים אשר מעולם, מעולם ודאי נטיל לון קב"ה, רבי יצחק אמר, מעולם (ומאי הוא) דא מטתו שלשלמה, דכתיב (שיר ג ז) ששים גבורים סביב לה, רבי אחא אמר, כלהו בני האלהי"ם אקרון, (ד"א ל"ג דהא עד לא אתבסמת).

תא חזי כלהון נטיען, הוו סתימין רשימין דקיקין באתרא חד, לבתר עקרן קב"ה ואשתיל לון באתר אחרא, ואתקיימו.


רבי ייסא שאל, מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם, ביום ברא אלהי"ם אדם בדמות אלהי"ם עשה אותו, זכר ונקבה בראם ויברך אותם, א"ל רבי אבא, רזא עלאה הוא, תנינן תלת ספרין פתיחן בר"ה, חד דצדיקים גמורים