ויקרא רבה לד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · לד · ט · >>

הוסף ביאור

ט אמר רבי כהן (ויקרא כו, מג): "יען וביען" הוא יען הוא עני אמר ר' שילא דנוהא האביון אהן מסכינא הב הונך מיניה א"ר אבין העני הזה עומד על פתחך והקדוש ברוך הוא עומד על ימינו דכתיב (תהלים קט, לא): "כי יעמוד לימין אביון" אם נתת לו דע מי שעומד על ימינו ונותן לך שכרך ואם לא נתת לו דע מי שעומד על ימינו פורע ממך דכתיב "להושיע משופטי נפשו".
א"ר איבו כתיב (דברים טו, י): "נתן תתן לו" א"ר נחמן "כי בגלל הדבר הזה" אהן עלמא מדמי לגלגלא דאנטילא דמלא מתרוקן דמתרוקן מתמלא.
תני בשם ר' אליעזר נקמתן של ישראל ביד עניים דכתיב (ט): "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" נקמתו של אדום ביד ישראל שנאמר (יחזקאל כה, יד) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל":