ויקרא רבה י ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · י · ח · >>

ח

"וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה".    א"ר יהודה בר' אלעאי שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף.

מתחלה לא היה אלא י"ב לוג שנאמר "שמן משחת קודש יהיה ז"ה לי".  אם לשרות בו את העצים - לא היה מספיק; כמה האור שורף, כמה העצים בולעים, וכמה יורה בולעת ממנו. נמשח אהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים ממנו! נמשחו מזבח הזהב וכל כליו ממנו! נמשח מזבח הנחושת וכל כליו ושלחן וכל כליו ומנורה וכל כליה וכיור וכנו ממנו!

נמשחו כהנים גדולים ומלכים; אפי' כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה עד עשרה דורות. ואין מושחים מלך בן מלך. ומפני מה משחו את שלמה? מפני אדניהו. ואת יואש? מפני עתליה. ואת יהואחז? מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים.

וכולו קיים לעתיד לבא, הדא דכתיב (שמות ל, לא) "שמן משחת קודש יהיה זה לי".

אין מושחין מלכים אלא על גבי מעין שנאמר (מ"א א, לג) "ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אותו אל גיחון".

ואין מושחין מלכים אלא מן הקרן. שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת. דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים: