ויקרא רבה יז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · יז · ז

ז "בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" זה בית המקדש שנאמר (יחזקאל כד, כא) "הנני מחלל את מקדשי גאון עֻזְּכֶם" "ובא אשר לו הבית" זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (חגי א, ט) "יען ביתי אשר הוא חרב" "והגיד לכהן" זה ירמיה שנאמר (ירמיה א, א) "מן הכהנים אשר בענתות" "כנגע נראה לי בבית" זו טינופת ע"ז וי"א זה צלמו של מנשה הה"ד (יחזקאל ח, ה) "והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה" מהו בביאה אמר רבי אחא בייה בייה תותבה מפני למרי דביתיה אמר רבי ברכיה כתיב (ישעיה כח, כ) "כי קצר המצע מהשתרע" אין המטה יכולה לקבל אשה ובעלה וריעה כאחת אלא "והמסכה צרה כהתכנס" עשיתם צרה גדולה לאותו שכתוב בו (תהלים לג,) "כונס כנד מי הים" וצוה הכהן ופנו את הבית (מ"א יד, כו) "ויקח את אוצרות בית ה'" "ונתץ את הבית" - (עזרא ה, יב) "וביתא דנא סתריה" "והוציא אל מחוץ (למחנה) [לעיר]" "ועמא הגלי לבבל" יכול לעולם ת"ל "ולקחו אבנים אחרות" שנאמר (ישעיה, כח) "לכן כה אמר ה' אלהים הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש":