לדלג לתוכן

ויקרא רבה ו ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ו.    [ עריכה ]

אמר רבי סימון: בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים, ולא היה בהם כדי ספר, ונטפלו בישעיה, ואלו הן: (ישעיהו ח יט): "וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר".

אמר רבי יוחנן: כל נביא שנתפרש שמו ונתפרש שם אביו - נביא ובן נביא. וכל נביא שנתפרש שמו ולא נתפרש שם אביו - הוא נביא ואביו אינו נביא.
ר'י אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא מייתי לה מן הדא (עזרא ה א): "והתנבא זכריה בר עדוא נְבִיַּאיָּא" - שהיה נביא בן נביא.
ורבנן אמרין: בין שנתפרש ובין שלא נתפרש שמו נביא ובן נביא, שכן עמוס אמר לאמציה (עמוס ז): "לא נביא אנכי ולא בן נביא", מה זה נביא, והוא אומר: לא נביא אנכי, אף אביו היה נביא והוא אומר: ולא בן נביא אנכי.
כתוב אחד אומר: ישעיה בן אמוץ הנביא, וכתוב אחד אומר: ישעיה הנביא בן אמוץ, שהיה נביא בן נביא.

"הלא עם אל אלהיו ידרוש" - כל אומה ולשון תסגוד לאלהיה. "המצפצפים" - אלו המציינין. "והמהגין" אלו המנהמין. "הלא עם אל אלהיו ידרוש" - כל אומה ולשון תזכור לאלהיה,

"בעד החיים אל המתים" - אמר רבי לוי:

משל לאחד, שאיבד את בנו והלך לתובעו בין הקברות.
פקח אחד שראה אותו אמר לו: בנך שאיבדת חי או מת?
א"ל: חי!
א"ל: שוטה שבעולם! דרכן של מתים להיות נתבעים אצל חיים, שמא חיים אצל מתים?! בכל מקום חיים עושים צרכי מתים, שמא המתים עושים צרכי חיים?!
כך, אלהינו חי וקיים לעולם, שנאמר (ירמיהו י י): "וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם".
מהו אמת? אמר רבי אבין: שהוא אלהים חיים ומלך עולם.
אבל אלהי עובדי כוכבים מתים הן, שנאמר (תהלים קטו): "פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו".

מתים הן, ואנו מניחים חי העולמים ומשתחוים למתים?!

"לתורה ולתעודה" - התורה מעידה בנו.

"אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר" - ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש:

ר' יוחנן אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני! אמרו לעובדי כוכבים, אשר אין לו שחר כדבר הזה, אינו מזריח לכם אורה.
אמר ר' שמעון בן לקיש: אמר הקב"ה לישראל: אמרו להן לאומות העולם אשר אין לו שחר, אם לעצמו אינו מזריח, כיצד יזריח לאחרים?!
רבי אבא בר כהנא אמר: חשך ואפלה שמשו בארץ מצרים שלשה ימים, שנאמר (שמות י): "ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים". אבל תהו ובהו לא שימשו בעולם הזה. והיכן הן עתידין לשמש? בכרך גדול של רומי, שנאמר (ישעיהו לד): "ונטה עליה קו תהו ואבני בהו".
ורבנן אמרי: אומות העולם, שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החשך, עליהם הוא אומר (ישעיהו ס): "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים", אבל ישראל, שקבלו את התורה שנתנה מתוך החשך, דכתיב (דברים ה): "כשמעכם את הקול מתוך החשך", עליהם הוא אומר (ישעיהו ס): "ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה".