ויקרא רבה ה ה
גופא אם הכהן המשיח וגו', זה שבנא, דכתיב ביה (ישעיה כב, טו): לך בא אל הסכן וגו', אמר רבי אלעזר כהן גדול היה, רבי יהודה אומר אמרכל היה. על דעתיה דרבי אלעזר דאמר כהן גדול היה, (ישעיה כב, כא): והלבשתיו כתנתך. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דהוה אמר אמרכל היה (ישעיה כב, כא): וממשלתך אתן בידו. תני רבי חיא למה הוא קורא אותו אמרכל, שהיה מר לכל.
אמר רבי ברכיה מן הדא סכנין הוה, ועלה ונתמנה קומיס איספיסריאן בבית המקדש, הוא שהנביא מקנתרו ואומר (ישעיה כב, טז): מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, אמר לו גלויי בר גלויי איזה כתל בנית כאן, איזה עמוד העמדת כאן, אפלו איזה מסמר קבעת כאן. מכאן אמר רבי אלעזר צריך אדם שיהיה לו מסמר או יתד קבוע בבית הקברות, כדי שיזכה ויקבר באותו מקום. כי חצבת לך פה קבר, עשאו כמין שובך ונתן קברו עליו. (ישעיה כב, טז): חצבי מרום קברו, רבי שמואל בשם מר עוקבן אמר, ממרום נחצב עליו שלא תהיה לו קבורה בארץ ישראל, (ישעיה כב, טז): חקקי בסלע משכן לו. (ישעיה כב, יז): הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר, טלטול אחר טלטול, אמר רבי שמואל בר נחמן כהדין תרנגולא דהוה גלה ואזל מן אתר לאתר, (ישעיה כב, יז): ועטך עטה, שלקה בצרעת, כמה דתימא (ויקרא יג, מה): ועל שפם יעטה. (ישעיה כב, יח): צנוף יצנפך צנפה, גלות בתר גלות. (ישעיה כב, יח): כדור, מה הכדור הזה שמתלקט בידים ואין מגיע לארץ כך הוא, (ישעיה כב, יח): אל ארץ רחבת ידים, זו (עזרא ח, יז): כספיא. (ישעיה כב, יח): שמה תמות ושמה מרכבות כבודך, על דעתיה דרבי אלעזר דהוה אמר כהן גדול היה, שהיה נהנה מן הקרבנות. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דהוא אמר אמרכל היה, שהיה נהנה מן ההקדשות. (ישעיה כב, יח): קלון בית אדניך, על דעתיה דרבי אלעזר שהיה כהן גדול, שהיה מבזה את הקרבנות, על דעתיה דרבי יהודה ברבי שאמר אמרכל היה, שהיה מבזה את שני אדוניו, ואיזה זה ישעיהו וחזקיהו. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר מה עשו שבנא ויואח, נטלו אגרת וכתבוה ותחבוה בחץ והושיטוה בעד החלון ונתנוה לסנחריב, מה כתבו בה אנו וכל בני ישראל מבקשים להשלים לך, ישעיה וחזקיה אין מבקשים להשלים לך. והוא שצפה דוד ברוח הקדש ואמר (תהלים יא, ב): כי הנה הרשעים ידרכון קשת, זה שבנא ויואח, (תהלים יא, ב): כוננו חצם על יתר, על מתחי גירא. (תהלים יא, ב): לירות במו אפל לישרי לב, לשני ישרי לב, ואיזה זה ישעיה וחזקיה.