ויקרא רבה ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · ה · ד · >>

הוסף ביאור

ד.    [ עריכה ]

מתן אדם ירחיב לו (משלי יח, טז), מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שהלכו לחולות אנטוכיא לעסק מגבת צדקה לחכמים, והוה תמן חד בר נש והוה שמיה אבא יודן, והוה יהיב פרנסה בעין טובה, פעם אחת ירד מנכסיו וראה רבותינו שם ונתכרכמו פניו, הלך לו אצל אשתו, אמרה לו אשתו מפני מה פניך חולניות, אמר לה רבותי כאן ואיני יודע מה לעשות, אשתו שהיתה צדקת ממנו אמרה לו לא נשתיר לנו אלא שדה פלוני בלבד, לך מכר חציה ותנה להן, הלך ומכר חציה ונתנה להן, נתפללו עליו ואמרו המקום ימלא חסרונך. לאחר ימים הלך לחרש בחצי שדהו, עם כשהוא חורש נפתחה הארץ לפניו ונפלה פרתו שם ונשברה רגלה, ירד להעלותה והאיר הקדוש ברוך הוא עינו ומצא שם סימה, אמר לטובתי נשברה רגל פרתי. בחזירת רבותינו לשם שאלו עליו ואמרו מה אבא יודן עביד, אמר להון הוא אבא יודן דעבדי, אבא יודן דעזין, אבא יודן דגמלי, אבא יודן דתורי, מן יכול למחמי סבר אפויא דאבא יודן. כיון ששמע יצא לקראתן, אמרו ליה מה אבא יודן עביד, אמר להן עשתה תפלתכם פרות ופרי פרות, אמרו לו חייך אף על פי שנתנו אחרים יותר ממך לך כתבנו בראש, נטלוהו והושיבוהו אצלן וקראו עליו זה הפסוק: מתן אדם ירחיב לו. רבי שמעון בן לקיש אזל לבצרה והוה תמן חד בר נש והוה שמיה אבא יודן רמאי, וחס ושלום לא הוה רמאי, אלא דהוה מרמי במצותא, כד הוין פסקין כל עמה, הוה פסיק כל קבל כלהון, נטלו רבי שמעון בן לקיש והושיבו אצלו וקרא עליו הפסוק הזה: מתן אדם ירחיב לו. רבי חיא בר אבא עביד פסיקה למתן בבי מדרשא דטבריא, והוה תמן חד בר נש מן בנו דסילכא ופסק חדא ליטרא דדהב, נטלו רבי חיא בר אבא והושיבו אצלו וקרא עליו הפסוק הזה: מתן אדם ירחיב לו.

אמר רבי אבהו כתיב (דברים יב, יט): השמר לך פן תעזב את הלוי, וכתיב בתריה (דברים יב, כ): כי ירחיב ה' את גבלך, וכי מה ענין זה לזה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא לפי מתנותיך מרחיבין לך. רבי אחא בשם רבי הושעיא עבד מביא פר ורבו מביא פר, העבד קדם לרבו, דתנן תמן (גמרא הוריות יב-ב): פר המשיח ופר העדה עומדים, פר המשיח קודם לפר העדה לכל מעשיו.